משרד האנרגיה בשיתוף מוסד שמואל נאמן הכינו דוח מקיף על פליטות המתאן [CH₄] מתעשיית הגז הטבעי (גז מחצבים) בישראל. במסגרת זו ערכו חישובי פליטות מקצה לקצה – החל משלב הפקת הגז, דרך עיבודו, הולכתו, חלוקתו ולבסוף השימוש של משתמשי הקצה בו, עבור שנת 2021.

ההתמקדות בפליטות מתאן הן משום היותו גז חממה עוצמתי בעל השפעה ניכרת על תופעת שינוי האקלים. מסיבה זו, כיום נעשים מאמצים עולמיים להפחתת פליטות המתאן, וכך גם בישראל.

מהנתונים עולה שמרבית פליטות המתאן מתרחשת בשלב של השימוש בגז (ברובו לייצור חשמל בתחנות כוח) 4,800 טונות של מתאן שמהווים 66% מתוך 7,187 טונות המתאן שנפלטו בסה"כ מתעשיית הגז הטבעי בישראל בשנת 2021, לפי הדוח.

החישוב התבסס על ההנחיות העדכניות לכימות פליטות גזי חממה של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) של האו"ם. אולם חשוב לציין שחלק מהנתונים מבוססים על ערכים ממוצעים, על מקדמים אזוריים ולאומיים, ואילו חלק אחר מבוסס על דיווחים של חברות הגז שפועלות בישראל בפועל.

כתבות רלוונטיות:

1. חברות חלוקת גז טבעי יידרשו למדוד ולדווח על פליטות מתאן, 17.7.2022
2. מחלוקת על כמות פליטות גזי החממה ממערך הגז הטבעי, 23.11.2022
3. מחלוקת בין הירוקים למשרד האנרגיה על פליטות המתאן, 10.2.2021
4. יאושר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה? 6.1.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

מתאן: גז חממה עוצמתי

המתאן הוא גז שנוצר באופן טבעי בכדור הארץ בתהליכי ריקבון של חומרים אורגניים בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן). המתאן הינו בעל מקדם התחממות גולבאלית (GWP) פי 80 בהשוואה לפחמן דו חמצני על פני 20 שנים, ולכן נחשב לבעל השפעה גדולה על שינוי האקלים. לכן בשנים האחרונות נעשים מאמצים ברחבי העולם לצמצם את פליטות המתאן.

אחד ממקורות הפליטה העיקריים של מתאן הוא ענף הגז הטבעי, שכן המתאן הינו מרכיב מרכזי בגז טבעי (גז מחצבים).

פליטות מתאן מגז טבעי (גז מחצבים)

מטרת העבודה של משרד האנרגיה ומוסד שמואל נאמן היא לחשב את כלל הפליטות מענף הגז הטבעי בישראל, זאת כדי שישראל תעריך נכון את התועלות שיש לה מהשימוש בגז טבעי ותכוון עצמה להפחתת פליטות ולעמידה בהתחייבויות בינלאומיות שלה.

פליטות גזי חממה ומתאן מפעילות ענף הגז הטבעי – הנחשב למרכיב העיקרי של הגז הטבעי – יכולות להתרחש עקב דליפות מציוד, אידוי, שריפת גז בלפידים או נישוב, וכן משריפת דלקים או מתקלות.

בהתאם לממצאי העבודה, סך פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל הסתכמו ב-7,187 טונות ב-2021, לפי הפירוט בטבלה שלפניכם:

כפי שניתן לראות, השימוש והמסוף הימי אחראים יחד ל 90% מפליטות המתאן. אלא שפעילות המסוף הימי הופסקה לאחר תחילת ההפקה משדה הגז השלישי בישראל, שדה 'כריש-תנין' שבסמוך לגבול הימי עם לבנון, לקראת סוף 2022.

יש לציין כי 23% מפליטות המתאן בענף הגז נובעות מפעילות המסוף הימי ששימש ל'גיזוז' הפיכת הגז הטבעי לנוזל לצורך ייצוא. המסוף פעל כעשור בין השנים 2013 – 2022.

הנתונים מבוססים על הערכות ומקדמים בינלאומיים

בדוח מדגישים כי הניסיון להשתמש בנתונים מקומיים לגבי פליטות במקטעי החלוקה והשימוש של הגז הטבעי נתקל בקושי בשל היעדר מידע רלוונטי. עוד אומרים בדוח כי ישנם פערים משמעותיים בין דיווחי הפליטות בישראל לבין חישובים שבוצעו בהתאם למקדמי פליטה בינלאומיים, דבר שמדגיש את השונות במאפייני תעשיית הגז הטבעי בין מדינה למדינה מסיבות מגוונות: גיל המתקנים, השיטות והחומרים המשמשים בבנייתם, הטכנולוגיות ואמצעי הבקרה המיושמים בהם, ועוד.

לכן, אחת המסקנות של הדוח היא ששימוש במקדמי פליטות בינלאומיים לא נותנים מענה חד משמעי להערכת היקף הפליטות בישראל, ולכן גם הנתונים שבעבודה זו אינם מדויקים.

למשל, הפליטות ממקטע ההולכה חושבו בהתאם למקדמי פליטה אירופיים, בהיעדר נתונים מספקים בישראל, והפליטות ממקטע החלוקה וגם ממקטע השימוש (האחראי למרבית הפליטות) חושבו על פי מקדמים עולמיים גנריים משום שלא נאספו נתונים כלל בישראל.

על כן, צוות המומחים מטעם מוסד שמואל נאמן גיבש המלצות לשיפור איסוף ופרסום נתוני פליטות המתאן מפעילות ענף הגז. להערכתם, ממצאי החישוב הנוכחיים הם הערכת חסר של כמות פליטות המתאן מענף הגז.

מחלוקת על כמות פליטות גזי החממה ממערך הגז הטבעי

בשנים האחרונות הייתה מחלוקת בשאלת כמות פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל. בסוף 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח שהעריך את שיעור פליטת גז המתאן  [CH₄] מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז טבעי, וטען כי מדובר בפליטות בכמות גדולה יותר מהערכות קודמות של משרד האנרגיה שפורסמו בשנת 2021. אך גם לאחר ההערכה המחודשת היה מדובר בשבריר של 0.3% מסך פליטות גזי החממה בישראל וחלק לא גדול מסך פליטות המתאן בישראל (כ-3%).

---

מסמכים רלוונטיים: