המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטת תנאים נוספים להיתר רעלים לעניין פליטות מתאן [CH₄] מרכיבי ציוד ומתקנים. התנאים מיועדים לחברת נתג"ז ולחברות חלוקת הגז הטבעי. על נתג"ז תחול גרסה מעט שונה של התנאים לפיה הגורם המפקח עליה יהיה שונה מחברות החלוקה.

לפי הטיוטה, מוצע לחייב את החברות להגיש מדי שנה מידע בנושא פליטות מתאן. המידע יכלול מיפוי של מתקנים אפשריים בחברה מהם יכולה להיות פליטת מתאן, חישוב של פליטות המתאן ממתקנים אלה ותוצאות מדידה לאיתור דליפות מתאן מהמתקנים. מרגע שייכנסו התנאים לתוקף במסגרת היתר הרעלים, יהיו בין 4-1 חודשים להגיש את הדיווח למשרד להגנת הסביבה.

אפשר להגיש הערות ציבור לטיוטה עד לתאריך 4.8.2022.

לפני כשנה וחצי פרסמנו כתבה על מחלוקת בין משרד האנרגיה לבין הארגונים הירוקים, סביב הנושא של הערכת פליטות המתאן בתהליכי הפקה ושינוע של גז מחצבים – שמשרד האנרגיה טען שהן נמוכות והארגונים הירוקים הסתייגו. כעת נראה שהמשרד להגנ"ס מבקש לבחון את הנושא יותר לעומק.

כתבות רלוונטיות:

1. מחלוקת בין הירוקים למשרד האנרגיה על פליטות המתאן, 10.2.2021
2. המעבר מפחם לגז טבעי הפחית את גזי החממה, 14.08.2019
3. השימוש בפחם יופסק ב-2025, 14.11.2019
4. משרד האנרגיה מעגן את יעד האנרגיות המתחדשות, 25.10.2020
5. יאושר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה? 6.1.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

מערכת ההולכה הארצית של גז טבעי פולטת 53 טונות מתאן בשנה

המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת תנאים נוספים להיתר רעלים בהקשר לגז המתאן, שהשפעתו על התחממות כדור הארץ בטווח הקצר משמעותית. מתאן הוא גז חממה בעל פוטנציאל התחממות גלובלית גבוה פי 28 מפחמן דו-חמצני. הגז הטבעי, המורכב ברובו ממתאן, הוא אחד הגורמים המרכזיים לפליטות מתאן. גורמים נוספים לפליטות ממתאן הם מטמנות פסולת וחקלאות בין היתר.

בשנים האחרונות התברר כי פליטות מתאן לאוויר מתרחשות לכל אורך שרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים (הקרוי גם גז טבעי) – החל מהבאר, דרך מתקני ההפקה, מתקני העיבוד, מערכות ההולכה והחלוקה ועד לצרכני הקצה.

השרד להגנ"ס מסביר כי לפי דו"ח של חברת Wood, שהוכן עבור נתג"ז, כמויות הגז הנפלטות לסביבה ממערכת ההולכה הארצית מוערכות ב- 77,575 מ"ק/שנה, שהם כ- 53.5 טון מתאן/שנה.

מאחר שהערכת פליטות אלו מבוססת על מקדמי פליטה בינלאומיים מקובלים ולא על ממצאי ניטור דליפות מרכיבי ציוד בפועל בישראל, המשרד רואה צורך במדידות וכימות הפליטות בצנרת ההולכה, ולכן הוא מפרסם להערות הציבור את התנאים הנוכחיים, שיחייבו את החברות העוסקות בגז טבעי למפות, לחשב ולמדוד את דליפות המתאן שלהן.

יש לציין כי כבר היום חלות דרישות למדידת מתאן באמצעות מצלמה תרמית על מפעלי פטרוכימיה ובמערכת ההפקה וההולכה של הגז באסדות, והמשרד להגנת הסביבה מעוניין להרחיב אותה גם לתשתית ההולכה והחלוקה של הגז.

מיפוי מקורות פוטנציאליים לפליטת מתאן

לפי טיוטת התנאים, העסק ימפה את כל המתקנים והרכיבים אצלו, למשל ברזים, פורקי לחץ ומשאבות, ויסמן את אלה שמהם עלול להיפלט גז מתאן. את המיפוי יהיה עליו להעביר למשרד להגנת הסביבה בתוך חודש אחד מיום אישור התנאים.

אם יחולו שינויים ברכיבים ובמתקנים הנ"ל, יהיה על העסק להודיע עליהם עד לתאריך 31.3 בכל שנה עוקבת.

חישוב פליטות מתאן מהמתקנים

השלב הבא לאחר מיפוי המתקנים והרכיבים יהיה להכין חישוב של פליטות המתאן מהנ"ל. החישוב יבוצע באמצעות המתודולוגיה הקיימת במסמך ההוראות הראשיות לקביעת שיטת חישוב מיטבית של המפל"ס והשיטות המפורטות בהוראות הדיווח למפל"ס.

החישוב יתייחס ל-3 מצבים:

• פליטות בשגרה דוגמת שחרור לחץ מבוקר וכו'
• פליטות לא שגרתיות הנובעות מתחזוקת הרכיבים, הרצה, השבתה/ התנעה, נישוב ותקלה
• פליטות מקסימליות אפשריות לאוויר בעקבות דרישה לריקון צנרת בעת חירום

את החישוב הראשון יהיה על העסק להעביר למשרד להגנת הסביבה בתוך 3 חודשים מיום אישור התנאים. כמו כן, העסק יעביר בכל שנה עד לתאריך 31.3 את חישוב הפליטות הכולל עבור אותה שנה קלנדרית.

מדידת דליפות מתאן

הוראות נוספות במסגרת תנאים אלו קשורות למדידת דליפות מתאן ודיווח עליהן. לפי התנאים, העסק יבצע בדיקה לאיתור דליפות באמצעות מצלמה תרמית מהמתקנים והרכיבים שהוא מיפה בתחילה. הערכת הדליפות תהיה באמצעות תוצאות סקר המצלמה.

דוח תוצאות ומסקנות המדידות יועברו למשרד להגנת הסביבה בתוך 4 חודשים מיום אישור התנאים. כמו כן, העסק יעביר בכל שנה, את דוח תוצאות ומסקנות המדידות עבור אותה שנה קלנדרית עד לתאריך 31.3.

ככל שתימצא דליפה באחד מהרכיבים, העסק ידווח תוך 24 שעות למשרד להגנת הסביבה על מקור הדליפה ויפעל לתיקון המצב עד שבועיים מזיהוי הדליפה. לאחר מכן ידווח למשרד שהבעיה נפתרה.

המשרד להגנת הסביבה פרסם שני נוסחים של טיוטת תנאים. האחד מיועד לחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (נתג"ז) – חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2003 במטרת להקים ולהפעיל את מערכת הולכת הגז הטבעי בלחץ גבוה בישראל. הנוסח השני מיועד לחברות חלוקת הגז. . לפי המשרד, ההבדל בין הנוסחים הוא בגורם המפקח: חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל תידרש להגיש את דיווחיה בכל שנה לממונה באגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, בעוד שיתר החברות יידרשו לדווח לרכז איכות אוויר במחוז של המשרד.

פטור מ-RIA – מדוע?

המשרד להגנת הסביבה ביקש פטור מביצוע RIA (הערכת רגולציה) במקרה של הוספות תנאים אלה, מכמה סיבות:

• מדידת פליטות המתאן תתבצע באמצעות טכנולוגיה קיימת המצויה בשימוש מפוקחים של המשרד להגנת הסביבה כבר היום לצורך זיהוי דליפות במפעלי פטרוכימיה ובאסדות. כלומר, אין השפעה לרגולציה המוצעת על הוצאות החברות.
• הדרישות יחולו על 7 חברות בלבד והמשרד סבור כי מדובר בנטל שאינו משמעותי להן. למשל, העלות לחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, שהיא בעלת המספר הגדול ביותר של תחנות  PRMS (52 תחנות) צפויה להיות נמוכה מ-300,000 ₪, בעוד שהחברה רשמה רווח נקי של 252,000,000 ₪ בשנת 2021.
• סך העלות המשקית של הרגולציה היא פחות מ-2 מיליון שקלים. לא תהיה לה השפעה משקית משמעותית.

---

מסמכים רלוונטיים: