משרד אנרגיה ממשיך לקדם את הנושא של אנרגיה מקיימת (התייעלות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה, וקידום תחבורה חשמלית) ברשויות המקומיות באמצעות סיוע בגיבוש תוכנית פעולה, ומענקים של עשרות מיליוני ₪ ליישום פרויקטים. החיסכון בצריכת חשמל והחיסכון הכספי באים לידי ביטוי במדד ההתייעלות בצריכת חשמל שמפרסם משרד האנרגיה.
כך, בשבוע שעבר פורסם סבב נוסף של הקול הקורא לתמיכה בפרויקטים של אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות, שמיועדת לפרויקטים כגון החלפת מערכות תאורה ומיזוג אוויר, פריסת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים ועוד. גובה המענקים נע בין אלפי שקלים בודדים למאות אלפי שקלים, תלוי בפרמטרים כמו סוג המסלול, סוג הפרויקט, מספר התושבים והאשכול החברתי-כלכלי של הרשות המקומית.
בסבב הקודם של המענקים לקידום אנרגיה מקיימת, בשנת 2024, אישר משרד האנרגיה מענקים בסכום כולל של כ-57 מיליון ₪ ל-48 רשויות מקומיות, שאמורים להביא לחיסכון של כ-38 מיליון קוט"ש בשנה.
כמו כן, לאחרונה פורסם כי 25 רשויות מקומיות נבחרו להשתתף בסבב השלישי של תוכנית "המאיץ" של משרד האנרגיה, שמסייעת לגיבוש תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת.
בתוך כך פורסם לפני כחצי שנה מדד ההתייעלות בצריכת החשמל בנכסים של הרשויות המקומיות (מוסדות עירוניים, מוסדות חינוך, תאורת רחוב, וכו') לשנת 2023 וממנו עולה שצריכת החשמל לתושב בנכסי הרשויות המקומיות שנכללו במדד (כ-70% מהרשויות המקומיות בישראל) ירדה בשיעור של 2.8% בהשוואה לשנת 2022, וצריכת חשמל לתאורת חוץ ירדה בשיעור של כ-11%. החיסכון בצריכת חשמל הוא שווה ערך ל-42 מיליון קוט"ש וכ-20 מיליון ₪ שיכולים לשמש כעת לצרכים עירוניים אחרים.
את הפרויקטים הנ"ל של משרד האנרגיה מלווה חברת הייעוץ אקוטריידרס המתמחה בגיבוש ויישום מדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והסביבה.
קישור לעמוד הקול הקורא בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, השבוע פרסם משרד האנרגיה קול קורא נוסף לתמיכה בפרויקטים של אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות.
לקול הקורא יכולות לגשת רשויות מקומיות (עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, ומועצה תעשייתית), חברות כלכליות ואשכול רשויות.
ניתן להגיש בקשה לתמיכה ב-4 נושאים:
גובה המענקים נע בין אלפי ₪ בודדים ומאות אלפי ₪, תלוי בסוג הפרויקט, מספר התושבים והאשכול החברתי-כלכלי של הרשות המקומית.
למשל, לפרויקטים של התייעלות אנרגטית אפשר לקבל מענק של 15% עד 50% מעלות הפרויקט, תלוי בסוג הפרויקט ובאשכול החברתי-כלכלי שהרשות משתייכת אליו.
עבור הקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים גובה המענק הוא עד 7,000 ₪ עבור כל נקודת טעינה, ועד 800,000 ₪ או 10 ₪ כפול מספר התושבים ברשות (הסכום הקטן ביניהם).
בפרויקטים מסוג אימפקט גובה המענק נע בין 200,000 ₪ ל- 400,000 ₪ לפי הנושא וכתלות במספר התושבים, באשכול החברתי-כלכלי ובעלות הפרויקט.
לפרויקטים של מיפוי תאורת חוץ ו/או מיפוי מוני חשמל גובה המענק נע בין 7,000 ₪ ל-50,000 ₪. תלוי בסוג היחידה שתמופה (תאורה או מונים), במספר התושבים ובמספר היחידות המינימלי למיפוי.
בסבב הקודם של מענקים לפרויקטים של אנרגיה מקיימת ברשויות מקומיות, בשנת 2024, אושרו מענקים בסכום כולל של כ-57 מיליון ₪ ל-85 פרויקטים ב-48 רשויות מקומיות, מתוך כ-100 בקשות שהוגשו.
המענקים בסבב הקודם נחלקו בין פרויקטים של התייעלות אנרגטית כמו החלפת מערכות מיזוג אוויר ותאורה ישנות ובזבזניות, והתקנת מערכות ניהול אנרגיה חכמות, לבין פרויקטים של גגות סולארים מעל שטחים ציובריים כמו מגרשי ספורט וחניונים.
הפרויקטים שיקומו בעקבות המענקים צפויים לחסוך כ-38 מיליון קוט"ש בשנה, ולייצר חשמל באנרגיה מתחדשת בהיקף של 17.8 מיליון קוו"ט בשנה וכ-55,000 קילוואט מותקן במתקני אגירה.
קישור לרשימת הרשויות שזכו למענק בשנת 2024 בתחתית הכתבה.
תוכנית "המאיץ" של משרד האנרגיה נועדה מעניקה סיוע וייעוץ לגיבוש תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת והפחתת פליטות גזי חממה ברשויות מקומיות, תוך יצירת עוגנים כלכליים בתחום האנרגיה. הייעוץ מתמקד בתחום האנרגיה המתחדשת, התייעלות באנרגיה וקידום תחבורה חשמלית.
בשני המחזורים הראשונים של התוכנית השתתפו 31 רשויות מקומיות ואזוריות ברחבי הארץ, מחזור שלישי ורחב יותר לה התוכנית ייפתח במהלך שנת 2025. רשימת 25 העיריות ומועצות האזוריות והמקומיות המשתתפות השנה בתוכנית פורסמה לפני כחודש והיא כוללת את אום אל-פחם, טמרה, הרצליה, צפת, באר-שבע, מזרעה, בית אל, חורה, אור יהודה, בת ים, רמת גן, עין קנייא, רחובות, נהריה, סאג'ור, חריש, טירת הכרמל, שומרון, כסייפה, קדומים, טייבה, מג'ד אל-כרום, ריינה, ג'ת וירוחם.
לפני כחצי שנה פרסם משרד האנרגיה את מדד ההתייעלות בצריכת חשמל עצמית של הרשויות המקומיות לשנת 2023. המדד מבוסס על נתונים שהתקבלו מדיווחי צריכה של הרשויות עצמן (182 רשויות מתוך 250 בישראל), ומציג גם את סך צריכת החשמל בנכסי הרשויות לתושב וגם את סך צריכת החשמל לתאורת חוץ לקמ"ר.
מהנתונים עולה שצריכת החשמל לתושב בנכסי הרשויות המקומיות ירדה בשיעור של 2.8% בהשוואה לשנה הקודמת (2022): מ-155.1 קוט"ש ב-2022 ל-150.7 קוט"ש בשנת 2023, וצריכת תאורת חוץ ירדה בשיעור של כ-11%: מ-181 מגה וואט שעה לקמ"ר ל-162 מגה וואט שעה לקמ"ר.
בזכות ההתייעלות בצריכת האנרגיה בשנת 2023, נחסכה כמות חשמל של 42 מיליון קוט"ש וכ-20 מיליון ₪ מכספי הציבור שיכולים כעת לשמש לשירותים עירוניים אחרים.
חלק מהחיסכון בצריכת חשמל מגיע בזכות יישום תוכניות הפעולה שגובשו בתוכנית "המאיץ", בחלקן בעזרת המענקים המדוברים למעבר לאנרגיה מקיימת.
3 הרשויות שהן שיאניות ההתייעלות האנרגטית בשנת 2023 הן קריית ארבע שהצליחה להתייעל בשיעור של 27%, סביון עם התייעלות בשיעור של 23% ורמת השרון שהתייעלה בשיעור של 20%. אך למרות ההתייעלות של קריית ארבע וסביון, הן עדיין נשארו בסיווג של צריכה מירבית מבין הרשויות המקומיות. לעומתן, רמת השרון ירדה לסיווג של צריכה ממוצעת.
עוד עולה מהמדד ש-37% מצריכת האנרגיה של הרשויות המקומיות נובעת מתאורת חוץ, ירידה ניכרת בהשוואה לשנים קודמות המצביעה על מגמה עקבית של שדרוג מערכות תאורת החוץ למערכות יעילות ומנוהלות (בין היתר מעבר מנורות להט לנורות לד, וניהול מיטבי של שעות ההפעלה).
קישור למדד ההתייעלות האנרגטית לשנת 2023 בתחתית הכתבה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה ברשויות המקומיות גורם מרכזי לקידום היעדים הלאומיים שלנו למעבר לאנרגיה מתחדשת, התייעלות באנרגיה, מעבר לתחבורה נקייה והפחתת זיהום האוויר ופליטות. הקול קורא נועד לסייע לרשויות להאיץ מהלכים ופרויקטים בתחומים אלו, תוך מתן דגש על רשויות הזקוקות במיוחד לסיוע ממשלתי. מדובר במהלך שיתרום לחוסן הכלכלי והאנרגטי של הרשויות והתושבים ויסייע לרשויות להקטין את ההוצאות שלהן על צריכת החשמל ולהגדיל את ההכנסות העצמאיות, ובכך לשפר את איכות החיים של התושבים שלהן."
דניאל בלייר, מנהל פרויקטים בחברת אקוטריידרס, המלווה את משרד האנרגיה בפרויקט: "התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת ומערכות אגירה מהווים נדבכים מרכזיים באסטרטגיה הסביבתית-בטחונית של ישראל בעידן משבר האקלים. מחקרים מראים כי עם החרפת המשבר האקלימי, רשויות מקומיות יתמודדו עם אירועי מזג אוויר קיצוניים הגורמים לעומסים חריגים על רשת החשמל – הן בגלי חום קיצוניים והן בימי קור עז. יוזמות אנרגיה מקיימת במרחב העירוני, המקודמות באמצעות מענקים וקולות קוראים של משרד האנרגיה, מספקות פתרון כפול: הן מפחיתות פליטות גזי חממה ומזהמים מקומיים, ובמקביל מחזקות את העצמאות האנרגטית של הרשויות. אירועי 7 באוקטובר המחישו באופן דרמטי את הצורך הקריטי באוטונומיה אנרגטית ברמה המקומית – אפילו לשעות ספורות במצבי חירום. כל קילוואט של אנרגיה סולארית המותקן על גגות ציבוריים ומערכות אגירה המוטמעות ברשויות לא רק חוסכות בעלויות תפעוליות, אלא מקדמות חוסן אקולוגי וקהילתי שערכו לא יסולא בפז בעת משבר. הפרויקטים הללו מהווים דוגמה מובהקת כיצד פתרונות ירוקים מייצרים תועלות סביבתיות, כלכליות וביטחוניות כאחד."
---
מסמכים רלוונטיים: