קרן ישראל-סינגפור (SIIRD)  מזמינה חברות ומוסדות אקדמיים מישראל ומסינגפור להגיש הצעות לפרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בתחום האקלים-טק. מטרת היוזמה היא לעודד פיתוח טכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים, באמצעות שיתופי פעולה בין המדינות.

שיעור מענק יהיה עד 66% מהתקציב המשותף המאושר, ועד סכום של 3 מיליון $ אמריקאי לפרויקט. במידה ואחד השותפים הוא מוסד אקדמי הוא יקבל עד 30% מהמענק.

טכנולוגיות האקלים-טק הרלוונטיות צריכות להיות באחד משלושת התחומים הבאים:

1. הפחתת פליטות גזי חממה או סילוקם
2. הסתגלות לשינויי אקלים (אדפטציה) או עמידות (Tolerance) לתנאים השונים
3. הגדלת הידע וההבנה על השפעות שינויי האקלים

ניתן להגיש בקשה במסגרת הקול הקורא עד לתאריך 31.3.2024 בשעה 12:00.

קישור לעמוד הקול הקורא מצורף בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
2. הוועדה שתקבע מדיניות ממשלתית למפרץ חיפה, 25.10.2020
3. התעשיינים: סגירת בז"ן - אסון למשק הישראלי, 06.7.2020
4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע, 30.6.2020
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

מי יכול להגיש בקשה לקול הקורא?

הקול הקורא פתוח לחברות טכנולוגיה ישראליות המעוניינות בשיתוף פעולה עם חברות סינגפוריות ועם האקדמיה. הגשת הבקשות מתבצעת באמצעות יצירת מיני-מאגד עם שותפים מסינגפור, והגשת בקשה משותפת לקרן. ההצעה המלאה תכלול פירוט אודות תוכנית המו”פ, לוח זמנים למשימות, תפקידי מו”פ של כל ארגון משתתף, תוכנית תקציב מלאה, אסטרטגיית מסחור וכו’.

השחקנים המבוקשים לשיתוף הפעולה:

• חברה ישראלית
• חברה סינגפורית
• מוסד אקדמי – ישראלי ו/או סינגפורי.

כל אחת מהמדינות תוכל להוסיף חברות או מוסדות מחקר נוספים מכל צד (עד 3 משתתפים מכל מדינה בסה”כ). תקופת שיתוף הפעולה תהיה עד 36 חודשים.

יצוין שכל חברה צריכה לתרום למחקר ולפיתוח הפרויקט. לפחות 30% מהמו”פ צריך להתבצע בכל אחת משתי המדינות. הטכנולוגיה והמוצר שיפותחו במסגרת הפרויקט חייבים להיות בעלי פוטנציאל למסחור.

לפי הגדרת הקול הקורא, אלה תחומי האקלים טק הרלוונטיים:

• אנרגיה נקייה, לכידה, שימוש ואחסון של פחמן
• בנייה ירוקה דלת פחמן
• אירועי מזג אוויר קיצוניים
• ניהול פסולת וכלכלה מעגלית
• טכנולוגיות מזון
• תחבורה בת קיימא
• ייצור בר-קיימא

קריטריונים מרכזיים להערכת הבקשות

הערכת הבקשה מתבצעת על בסיס מספר פרמטרים מרכזיים. בראש ובראשונה נבדקת מידת החדשנות של המוצר או התהליך המפותחים, תוך התמקדות בפוטנציאל הטכנולוגי שלהם. בנוסף, ריאליות התקציב המוצע לפרויקט נבחנת לעומק, לצד הפוטנציאל הכלכלי והיכולת למסחור המוצר בשווקי היעד. תרומתם הצפויה של הפרויקטים לכלכלות ישראל וסינגפור מהווה אף היא קריטריון חשוב. כמו כן, נבדקות יכולותיהן של החברות המשתתפות בהיבטים של מחקר ופיתוח, יציבות פיננסית, מסחור ושיווק. לבסוף, איכות שיתוף הפעולה בין הגורמים המעורבים בפרויקט נחשבת לאבן בוחן מרכזית להצלחה.

ריבוי השקעות באקלים-טק

כפי שדיווחנו באוגוסט האחרון, רשות החדשנות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו את הסבב ה-11 של הקול קורא לתמיכה בפיילוטים בתחומי הסביבה והקלינטק. במסגרת הסבבים הקודמים זכו 50 פרויקטים בתמיכה ממוצעת של 1.1 מיליון ₪.

לצד רשות החדשנות שמפרסמת לא מעט קולות קוראים לתמיכה בענף האקלים-טק, לאחרונה דיווחנו גם על השקעות מצד משרד האנרגיה בתחום. לפני כחודשיים פרסם המשרד סבב נוסף של הקול הקורא לתמיכה כספית של 25 מיליון ₪ במחקר ופיתוח של טכנולוגיות בתחומי האנרגיה והמים, עם דגש על טכנולוגיות שיסייעו במעבר של ישראל לכלכלה דלת פחמן, תוך כדי הפחתת פליטות גזי חממה גזי חממה וקידום אנרגיות מתחדשות.

גם משרד הכלכלה פרסם לאחרונה מנגנון סיוע נוסף שיינתן למפעלים עבור לכידת גזי חממה וסילוקם. כפי שדיווחנו בחודש שעבר, לקראת כניסתו לתוקף של מס הפחמן הישראלי בתחילת שנת 2025, משרד הכלכלה פרסם את מנגנון הסיוע השני לתעשייה להסתגלות למס הפחמן. המטרה בסיוע היא לתת למפעלים תמריץ להפחתת פליטת הפחמן שלהם לאטמוספירה – הפעם בדרך של לכידת פחמן וסילוקו ולא באמצעות הפחתת צריכת דלקים.

---

מסמכים רלוונטיים: