האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, משק האנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע
האם המפעלים יעברו למקום אחר? מה לוחות הזמנים? מהיכן יבוא הכסף לפיצוי המפעלים שיפונו, ושיקום הקרקעות המזוהמות? כיצד יבטיחו את יציבות משק האנרגיה? מה עם אלפי המפוטרים הצפויים? מה יעשו עם השטח המפונה? ומה חושבת התעשייה?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 30/6/2020

כפי שדיווחנו אמש, דיון משמעותי התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בו נציגי המועצה הלאומית לכלכלה, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וראשי רשויות מקומיות ממפרץ חיפה, תמכו בהכנת הצעה להחלטת ממשלה לעניין סגירת המתחם הפטרוכימי במפרץ חיפה במהלך העשור הקרוב.

במהלך הדיון, נציגי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הציגו את התוכנית לפיתוח האזור בו שוכנים כיום המפעלים. התוכנית הזו כבר הוצגה ואושרה בוועדות התכנון המקומיות של מספר ערים במפרץ חיפה והיא כוללת התייחסות הן להיבטיים תכנוניים והן לסוגיות כגון מימון הפרויקט, יציבות משק האנרגיה בישראל, פתרונות תעסוקה, שיקום הקרקעות המזוהמות ועוד.

חשוב לציין כי הדרך ליישום התוכנית והסכמה על המתווה עוד ארוכה. בדיון לא השתתפו נציגים של משרד האוצר, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ומשרד הביטחון – שבוודאי יהיו צריכים להיות חלק בתהליך קבלת ההחלטות. כמו כן הייתה בולטת היעדרותם של נציגי התעשייה.

הנה תמצית הדברים.


כתבות רלוונטיות:

  1. עד סוף 2025 בז"ן לא צריכה להיות בחיפה, 29.06.2020
  2. דוח מקינזי פורסם: האם מתחם בז"ן צפוי להיסגר? 16/06/2020
  3. המשרד להגנ"ס: הממשלה צריכה לסגור את בתי הזיקוק בחיפה, 27/11/2019
  4. מבקר המדינה: להקים ועדה שתקבע את עתיד מפרץ חיפה24/6/2019
  5. תוכנית כחלון לניקוי מפרץ חיפה, 13/03/2019

לא מעבירים את מתחם בז"ן לדרום, אלא סוגרים לצמיתות

אחת השאלות הראשונות שעולה, היא לאן מעבירים את המפעלים? בשנה האחרונה פורסמו במספר כלי תקשורת דיווחים על כך שרשות מקרקעי ישראל בוחנת אתרים חלופיים להעתקת המתחם הפטרוכימי ממפרץ חיפה – לדרום הארץ.

אלא שבמסגרת הדיון, הסביר אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה שריכז את עבודת הוועדה הבין-משרדית שבחנה את עתיד המתחם הפטרוכימי במפרץ חיפה - כי דו"ח מקינזי בחן גם את החלופה של העתקת המפעלים ומצא כי אין לכך היתכנות כלכלית, למרות שמאוד היו רוצים להעתיק אותם לאזור אחר בפריפריה על מנת לספק תעסוקה. לכן התוכנית כרגע מדברת על סגירת המפעלים לצמיתות, מבלי להעביר אותם לדרום.

על פי התוכנית, לא כל המפעלים במפרץ חיפה מיועדים לסגירה, ויש מפעלים רבים שיוכלו להישאר ולהמשיך לעבוד במקום, או לבחור לעבור לאזורי תעשייה אחרים.

לוחות הזמנים לסגירת המפעלים ופיתוח מפרץ חיפה

אמנם הדרך ליישום התוכנית עוד ארוכה, וכל עוד אין החלטת ממשלה בנושא, שתצהיר על לוחות זמנים, קשה להעריך מה יהיו לוחות הזמנים בפועל, אך במסגרת הדיון הוצגו גם לוחות הזמנים כפי שהם כרגע.

נזכיר כי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אמר בדיון אמש כי אפשר וצריך לסגור את בז"ן עד סוף שנת 2025. גילה גמליאל, השרה להגנ"ס דיברה בדיון על פינוי הדרגתי שיתחיל כמה שיותר מהר ויסתיים עד שנת 2030.

לפי התוכנית שהציגה רמ"י, תחילת ניקוי הקרקע המזוהמת ומי התהום תתחיל בשנת 2023 תבוצע באופן הדרגתי במקביל לפינוי המפעלים, ותימשך כעשור. שיווק הקרקעות לבנייה תתחיל בשנת 2026 (במידה והמפעלים ייסגרו לפני כן) ויכולה להתבצע עוד לפני שהקרקעות המזוהמות טופלו, מכיוון שיש הרבה קרקעות באזור שהן ללא זיהום. מדובר בעיקר בקרקעות שמקיפות וסמוכות למתחם הפטרוכימי אלא שאין עליהם פעילות תעשייתית וברגע שהמפעלים נסגרים אפשר לשווק אותם.

שיווק הקרקעות לבנייה באופן הדרגתי ופיתוח האזור צפוי להימשך על פני ארבע עשורים - 40 שנים.

משק האנרגיה: יבוא ואחסון תזקיקים

סגירת מתחם בז"ן ללא הקמת מפעלים חלופית, תדרוש חלופות לאספקת תזקיקי הדלקים (ומוצרים נוספים) שבז"ן מייצרת כיום עבור השוק הישראלי.

התוכנית מציעה לספק את תזקיקי הדלקים בעזרת ייבוא. נציגת רמ"י הסבירה בדיון כי לפי ניתוח שבוצע במסגרת התוכנית, ייבוא של תזקיקי דלקים לא יביא להתייקרות יוקר המחייה. בנוסף, הוסבר כי ייבוא התזקיקים לא מגדיל את הסיכון הביטחוני, משום שכיום הפעילות של בז"ן מבוססת על יבוא נפט גולמי לטובת ייצור התזקיקים בישראל ואילו במצב החדש מחליפים את ייבוא ואחסנת הנפט בייבוא ואחסנת תזקיקים.

לפי נציגת רמ"י יש כמות גדולה בהרבה של בתי זיקוק מהם אפשר לרכוש תזקיקים, מאשר חברות מהן ניתן לרכוש נפט גולמי, כך שהסתמכות על יבוא תזקיקים לא רק שלא תגדיל את הסיכון הביטחוני, היא אף תקטין אותו.

התוכנית החדשה מתייחסת גם להעתקת חוות הדלקים של תש"ן במפרץ חיפה למיקום חדש, וביטול תוכנית 'קרקעות הצפון' שהתכוונה למקם את החווה מצפון למתחם בז"ן. רמ"י נמצאת בשלבים מתקדמים של איתור ובחינת חלופות והכנסתם להליך תכנון מוסדר.

הרעיון הוא להקים אתר תת קרקעי לאחסון תזקיקי דלקים שייעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וייתן מענה הן לצרכים ביטחוניים והן לצרכים סביבתיים. האתר ימוקם הרחק מישובים באחת השלוחות של הכרמל בסמוך לצנרת של תש"ן וקצא"א.

מאיפה הכסף? מכירת קרקעות

התוכנית של רמ"י מעריכה כי ההכנסות הצפויות ממכירת הקרקעות לטובת יחידות מגורים, מסחר ותעשייה, יכולה להניב כ- 13.5 מיליארד ₪ שיספקו את המימון לפיצוי המפעלים שיפונו ולשיקום הקרקעות המזוהמות, כך שלא יהיה צורך במימון מתקציב המדינה.

התחשיב הזה מבוסס על הקמת כ- 100,000 יחידות דיור בארבעה שלבים:

שיקום הקרקע המזוהמת ומי התהום

סוגיה נוספת היא טיפול וניקוי הקרקעות המזוהמות. לפי התוכנית שהוצגה, הערכת עלויות הטיפול בזיהום הקרקע ומי התהום מוערכת בכ - 1.5 מיליארד ₪. אלא שמדובר בהערכה ראשונית שצריך לבסס בהמשך על חקירת קרקע ומי תהום – סקרים היסטוריים, סקרי גז קרקע, סקרי קרקע ועוד.

הערכת עלות הטיפול בקרקע המזוהמת לקחה בחשבון תמהיל של טיפול ביולוגי וכימי והערכה ש 40% מהקרקע מיועדת למגורים ולכן תצריך שיקום לערכי סף מחמירים ואילו 60% מהקרקע תיועד לתעשייה ומסחר שמצריכים שיקום לערכי סף פחות מחמירים.

כמו כן, במסגרת בדיקות ראשוניות נמצא כי בעומק 5 מטר יש שכבה חרסיתית שייתכן וסיפקה הגנה למי התהום, מזיהום, דבר שאם יאומת לגבי כל השטח, יכול לחסוך בעלויות השיקום.

תעסוקה לעובדים שיפוטרו ולתושבים החדשים

אחת הבעיות הגדולות היא מציאת פתרון לאלפי העובדים שיפוטרו עם סגירת המפעלים. לפי התוכנית מדובר על כ 5,000 עובדים שמועסקים ישירות במפעלים, במעגל הראשון והשני. אמנם מרבית הדוברים בדיון התייחסו לנושא ואמרו שיהיה סיוע ותמיכה לאותם עובדים, אך לא הוצגה תוכנית מעשית כיצד ייפתר נושא התעסוקה.

בנוסף, יחידות הדיור החדשות שייבנו, צפויות לאכלס כ 350,000 תושבים נוספים לאזור, שגם הם יצטרכו תעסוקה. אמנם התוכנית מדברת על שיווק הקרקע ופיתוח האזור על פני 40 שנה, אך יהיה צורך במציאת עוגני תעסוקה חדשים.

דוד יהלומי, המנכ"ל החדש של המשרד להגנ"ס התייחס לנושא ואמר כי המגמה העולמית מצביעה על ירידת השימוש בדלקים פוסיליים לטובת אנרגיות מתחדשות, כך שתעשיית הזיקוק העולמית הולכת ומצטמצמת. כלומר, במוקדם או במאוחר, בז"ן תיחלש או תיסגר ומקומות העבודה האלה יאבדו, כך שעדיף לעשות זאת בתהליך מנוהל ומסודר ולא דעיכה איטית שתוביל למשבר.

הרשויות המקומיות תומכות בתוכנית, אבל מה בינתיים?

עינת קליש רותם - ראש עיריית חיפה, רועי לוי - ראש עיריית נשר, אלי דוקורסקי - ראש עיריית קריית ביאליק ונוספים דיברו בקצרה בדיון ותמכו בתוכנית סגירת המפעלים ופיתוח האזור. אלא שהם העלו את סוגיית שדרוג המפעלים בתקופת הביניים עד שיחל תהליך הפינוי או לפחות עד שתתקבל החלטת ממשלה בנושא.

לדבריהם, לוועדות התכנון המקומיות מגיעות בקשות של בז"ן לביצוע פרויקטים שלכאורה משפרים את הביצועים הסביבתיים – אך עלולים להקשות ולהעלות את מחיר הפינוי בעוד שנים ספורות.  לכן הם ביקשו לקבל בהקדם החלטת ממשלה בנושא שתגדיר לוחות זמנים לפרויקט.

התעשיינים: זו החלטה על סגירת העיר חיפה

ד"ר אלי אברמוב, יו"ר איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים דיבר בדיון ואמר כי ההחלטה לפנות את המפעלים היא החלטה על סגירת העיר חיפה.

לדבריו, מדינות שצמצמו את התעשייה וחשבו שיימצאו פתרונות תעסוקה, עשו תפנית לאחור, וישראל צריכה ללמוד מהם. מפעלים דומים נמצאים במרכזי ערים בעולם ואין סיבה שלא יהיה כך גם בישראל, תוך הקפדה על התקנים המחמירים ביותר.

ד"ר אברמוב טען כי הדיון מתעלם מהנתונים של המשרד להגנת הסביבה לפיהם כלי הרכב והתחבורה הימית (שרוצים להגביר במסגרת התוכנית) אחראים למירב זיהום האוויר. ולכן סגירת המפעלים לא תפתור את בעיית זיהום האוויר.

-----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. תוכנית שלד – 'שער המפרץ'