האם עתיד מתחם התעשייה הכבדה במפרץ חיפה הוכרע? אמש פורסם כי המשרד להגנת הסביבה שלח מכתב מפורט למשרד ראש הממשלה ובו הוצגה עמדה רשמית של המשרד להגנת הסביבה לפיה על ממשלת ישראל להוביל תהליך לסגירת המתחם הפטרוכימי במפרץ חיפה עד שנת 2030 באופן הדרגתי ובפיקוח הדוק.
במכתב מפרט המשרד את עמדתו בנושא וכותב שהוא תומך בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ חיפה, כפי שהמליץ דוח מקינזי, הכולל את בתי הזיקוק, כאו"ל, גדיב, מתחם קרקעות הצפון ומתחם דשנים עד שנת 2030. נוסח המכתב המלא מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות לנושא:
במכתבו, המשרד להגנת הסביבה מסביר כי על פי דו"ח מקינזי, הרווחיות של בז"ן צפויה לרדת משמעותית החל משנת 2025, בהסתמך על מגמות צפויות בשוק האירופאי המצביעות על ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים בשל המעבר לרכבים חשמליים ושיפור ניצולת שריפת דלקים.
עוד נאמר, כי סקירת מקינזי מראה שבמרבית המקרים בהם נסגרו בתי זיקוק בעולם, הם לא פורקו והקרקע לא שוקמה בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, ובמקום זה שינו את סוג הפעילות לאחסון דלקים.
המשרד להגנ"ס מזכיר כי עבודת מקינזי העריכה את עלות פירוק התשתיות בכחצי מיליארד $ ושיקום הקרקע המזוהמות הוערך על ידי רשות מקרקעי ישראל במאות מליוני ₪ וכי המועצה הלאומית לכלכלה (הפועלת תחת משרד רה"מ) העריכה כי לבית הזיקוק אין אינטרס כלכלי לסגירת האתר בחיפה ביוזמתו, בהינתן ירידה ברווחיות. למיטב הבנתנו, סכומים אלה לא כוללים פיצוי לבעלי המניות של בז"ן.
כלומר, המשרד להגנ"ס רוצה להימנע ממצב בו הרווחיות של בז"ן יורדת אך הפעילות במקום נמשכת, באופי אחר, רק בכדי להימנע ממימון שיקום הקרקע המזוהמת.
המשרד להגנ"ס גם סוקר במכתבו את מצב איכות האוויר במפרץ חיפה, בו חל שיפור משמעותי בין השנים 2009 – 2018, בעקבות המעבר לגז טבעי ויישום של הטכניקה המיטבית על פי דרישות היתרי הפליטה לאוויר.
לדברי המשרד, מרבית פוטנציאל ההפחתות בפליטת מזהמים לאוויר כבר יושם, אך צפויה הפחתה נוספת עם השלמת התחברות המפעלים לגז טבעי ויישום דרישות המשרד להגנ"ס.
בנוסף, מציינים במכתב כי רמות זיהום האוויר במפרץ חיפה, כפי שהן נמדדות בתחנות הניטור, דומות לרמות זיהום האוויר במטרופולינים אחרים, למעט מספר חריגות במזהם בנזן בסמוך למתחם בז"ן. אך מפרטים כי בתנאי מזג אוויר (ייחודיים לאזור חיפה) המגבילים פיזור מזהמים במפרץ חיפה, נרשמים מטרדי ריח, וכי ישנן פליטות מזהמים כתוצאה מתקלות תפעוליות במפעלים שחיוני לצמצם.
במכתב מוסבר כי המצב הנוכחי של היעדר החלטה ועמימות בנושא עתיד המפרץ הוא הגרוע ביותר סביבתית וכלכלית. הימנעות מהחלטה תגרום לתעשייה לגווע כתוצאה מהירידה ברווחיות והביקוש לתזקיקי נפט ותוביל לפגיעה בסביבה עקב הידרדרות הדרגתית בתשתיות הסביבתיות לאורך תקופה ארוכה ואי ביצוע של השקעות סביבתיות במתחם.
המשרד להגנ"ס צופה על סמך הניסיון בעולם כי עם ירידת הביקוש לתזקיקים, בית הזיקוק ישאף להפוך לאתר אחסון דלקים, בעוד מפעל הפולימרים ימשיך לפעול. במצב זה המשרד חושש מנטישה של חלק מהשטח ללא תהליך שיקום מסודר כך שהמטרופולין יצטרך להתמודד עם השיקום ללא מנוע צמיחה לפיתוח.
מלבד ההיבטים הסביבתיים, במצב של היעדר הכרעה, המדינה תמשיך לקדם תוכניות להקמת תשתיות תעשייתיות הקשורות למתחם בז"ן – כגון קרקעות הצפון והקמת תחנת כוח. קידום תוכניות אלה עלול להביא לקיבוע המצב הקיים או להשקעות ממשלתיות כבדות שיתבררו כמיותרות.
מכל הסיבות האלה, ונוספות שפורטו במכתב (מצב תיכנוני במפרץ חיפה, ציות סביבתי נמוך והפרות רבות של בז"ן ועוד) המשרד להגנת הסביבה מסכם כי הוא תומך בפינוי יזום של מתחם בז"ן במפרץ חיפה עד שנת 2030 באופן הדרגתי ובפיקוח הדוק.
המשרד מדגיש במכתב כי עמדה זו נמצאת בהלימה לצפי שפורט בדוח מקינזי, אך שזו גם עמדה עקרונית של המשרד להגנ"ס, ללא תלות בעבודה זו או אחרת.
המכתב גם מפרט המלצות להמשך ובראשן הקמת ועדת ממשלתית בהובלת משרד רה"מ שתדון בעתיד מפרץ חיפה בשלל ההיבטים ותחת לוח זמנים קצוב. ככל שתתקבל החלטה על סגירת המתחם הפטרוכימי תוקם מנהלת ייעודית לניהול תהליך סגירת המפעלים. ולבסוף מציע המשרד להגנת הסביבה לעגן את ההמלצות האלה במסגרת החלטת ממשלה.
שורה של גופים ירוקים בירכו אמש את המשרד להגנת הסביבה וציינו כי מדובר בצעד היסטורי במאבק על איכות הסביבה ואיכות האוויר במפרץ חיפה. בד בבד, נשמעו קולות שדרשו להקדים את הפינוי של מתחם בז"ן לשנת 2025 ולא לחכות עד 2030.
כמו כן, נשמעו קולות שהביעו חשש מכך שמדובר בהצהרה שנועדה לצרכים פוליטיים, על רקע סבב הבחירות שייתכן וייפתח בשבועות הקרובים.
מהצד השני של המתרס, נשמעה ביקורת של המגזר הפרטי - האם זה תפקיד הממשלה לסגור מפעל פרטי על סמך תחזיות כלכליות עתידיות?
בשיחה קצרה שקיימנו עם מנכ"ל המשרד להגנ"ס, גיא סמט, הוא הסביר כי