סקר סיכונים מצרפי למפרץ חיפה: הסיכון כמקובל במדינות המערביות
המשרד להגנ"ס פרסם להערות הציבור את תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה שבוצע ע"י חברות ייעוץ חיצוניות. הסקר בדק 60 מפעלים, 1,500 מקורות סיכון ו- 800 חומרים מסוכנים. בכוונת המשרד לפעול להפחתת סיכונים ממפעלים שתרומתם לסיכון גבוהה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 08/7/2019

באיחור של שנתיים וחצי המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור את תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה שביצע ד"ר אלי שטרן, יועץ חיצוני שנשכר על ידי המשרד, מומחה עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים.

מממצאי הסקר עולה שככל שמדובר בתקריות תפעוליות ממפעלים, כיום לא קיים באזור מפרץ חיפה סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות וזאת למרות שנעשה שימוש בערכי קצה מחמירים מהמקובל.

למרות שלא נמצא סיכון שאינו קביל, בכוונת המשרד ללמוד את תוצאות הסקר ולפעול, לאחר השלמת תהליך הערות הציבור, להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים, שנמצא כי תרומתם לעומסי סיכון באזורים מסוימים גבוהה יחסית. על הכוונת: דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח

שלב ב' של הסקר שעוסק באירוע כתוצאה משינוע חומרים מסוכנים, רעידות אדמה ופגיעה עוינת יושלם בהמשך.

5 מיליון ₪, 5 חברות ייעוץ, 3 שנים, 2 שלבים

לפני כ-4 שנים, בספטמבר 2015, החליטה הממשלה כי על השר להגנ"ס לבצע עד סוף 2016 סקר סיכונים מצרפי במפרץ חיפה על מנת להפחית סיכוני חומרים מסוכנים, שנועד לעדכן סקר שנעשה לפני 20 שנה ע"י חברת TNO ההולנדית.

סקר סיכונים מצרפי לחומרים מסוכנים, שבוצע בעלות של 5 מיליון ₪ על ידי 5 חברות ייעוץ חיצוניות במשך 3 שנים, נועד להעריך את הסיכון המצרפי הנשקף לאוכלוסייה הנמצאת בקרבת המפעלים, על מנת להפחית סיכוני חומרים מסוכנים במפרץ בו פועלים למעלה מ-60 מפעלי תעשייה העושים שימוש בחומרים מסוכנים ונמצאים בקרבה לאוכלוסייה.

הסקר בוצע ב-2 שלבים:

  1. שלב א' בו עוסק פרסום זה ואשר מתייחס לתקריות תפעוליות חמורות במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים ובחן למעלה מ-1,500 מקורות סיכון וכ-800 חומרים מסוכנים.
  2. שלב ב' (עתידי – טרם הושלם) יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית.

כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. דוח מקינזי: סגירת מתחם בז"ן בשנת 2030 היא הכלכלית ביותר, 4.07.2019
  2. מבקר המדינה: להקים ועדה ציבורית בלתי תלויה, 24.06.2019
  3. הקרב על דעת הקהל: בז"ן מזהמת או מתחדשת?, 29.05.2019
  4. דליפת גז תעשייתי בחיפה: כבישים נחסמו לתנועה, 19.05.2019
  5. משרד הכלכלה: המדיניות הסביבתית מחמירה ביחס לאירופה, 1.04.2019
  6. מידע נוסף על זיהום אוויר במפרץ חיפה | infospot

מהו סקר סיכונים מצרפי?

סקר סיכונים מצרפי הוא כלי למיפוי ולהערכת הסיכון המצטבר  לאדם, המשקפת את מכלול הסיכונים מתקריות חומרים מסוכנים ומגוון מקורות סיכון, העלולים להשפיע עליו (לרבות צירופי הסתברויות של אירועים תפעוליים במתקני חומרים מסוכנים ותנאים מטאורולוגיים). רמת הסיכון נקבעת לפי עוצמת הנזק וההסתברות להתרחשותו.

הסקר נועד לאתר את מקורות הסיכון התורמים באופן המשמעותי ביותר לעומס הסיכון ובהתאם לתוצאות להציג למפעלים דרישות להפחתת סיכונים.

שלב א' – ערכי קצה מחמירים מהמקובל

שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי עוסק בתקריות תפעוליות והוא זה אשר מפורסם כעת. במסגרתו נבחנו מספר רב של תרחישי תקריות חמורות העלולים להתרחש, בהסתברויות נמוכות, במהלך פעילות תפעולית שגרתית לרבות דליפות, שריפות ופיצוצים בחומרים רעילים, דליקים ונפיצים בעת אחסון או פעולות ייצור.

הסקר בוצע על פי מתודולוגיה מקובלת במדינות ה-OECD (מערב אירופה, ארה"ב, אוסטרליה) לביצוע סקרי סיכונים הסתברותיים. הסקר נעשה בהתייחס ל"ערכי קצה" מחמירים יותר מהמקובל בעולם, כך, בעוד שבעולם מקובל לבחון את הסיכון לאוכלוסייה לפי מדדי תמותה ודאית (כלומר: מקרי מוות כתוצאה מתקריות), הסקר בחר להתמקד בערכים מחמירים יותר של חשיפה המצויים מתחת לערכי המדדים הללו (הסתברויות נמוכות יותר לתמותה ולנזקים בריאותיים), במטרה לתת הגנה טובה יותר לציבור.

מתוצאות שלב א' של הסקר עולה, כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי הנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים הנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ואנגליה.

התייעצות עם רשויות מקומיות, מגזר שלישי, תעשייה וממשלה

תוצאות הסקר כוללות הצגה הסתברותית של הסיכונים המצטברים לאדם בכל נקודה באזור, מכל מתקני החומרים המסוכנים שתקריות בהם עלולות להשפיע עליו. הערכת הסיכון המצטבר כללה תהליך מורכב שביצועו אינו שכיח בעולם. הסקר שנערך במשך 3 שנים כלל מספר שלבים:

  • קביעת המתודולוגיה: בהתבסס על המקובל בעולם בנושא זה (למעט החמרה שננקטה עבור ערך הקצה להגנה על האוכלוסייה).
  • איסוף נתונים אודות פעילות המפעלים: מעל 60 מפעלים לרבות ביצוע סקרים פרטניים למאות מתקנים המכילים למעלה מ-1,500 מוקדי סיכון.
  • הערכות הסיכונים: בהתאם למתודולוגיה ועל בסיס הנתונים.
  • ביצוע אינטגרציה - לקביעת הסיכונים המצרפיים בכל נקודה במרחב.
  • המלצות

בנוסף המשרד התייעץ עם פורום שכלל נציגי רשויות מקומיות, מגזר שלישי, תעשייה וגורמי ממשלה. הפורום התכנס שלוש פעמים בתחילת שלבי הסקר. במפגשים אלו הוצגו המתודולוגיה, שיטות איסוף הנתונים ואופן הביצוע המתוכנן של האינטגרציה.

4 מפעלים מסתמנים כגורמי עומסי סיכון

לאחר שלב הערות הציבור ופרסום נוסח סופי של הסקר, אם יאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים לבצע צעדי הפחתה מהירים (כרגע לא נראה שיש כאלה). אך בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית.

בניתוח ראשוני של תוצאות סקר הסיכונים המצרפי אותרו 4 מפעלים המסתמנים כגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית (הגם שכאמור, עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לרצפטורים ציבוריים קיימים). המפעלים הם: דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח.

הערות ניתן להגיש עד ה-8 באוגוסט למייל seker_haifa@sviva.gov.il.

התייחסויות

תגובת שרית גולן יור איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה: "סקר הסיכונים מהתעשיות והנמל קובע כי היקף וכמויות חומרים מסוכנים במפרץ חיפה הם  חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו. על פי הסקר במפרץ 1,500 מוקדי סיכון מול מיליון תושבי המטרופולין, בעיקר תושבי הקריות ומורדות הכרמל לכיוון צפון. 

בנוסף לכל זה יש לזכור כי מדובר בסקר חלקי שלא עוסק בבעיות משמעותיות הנמצאות באזור - סיכון בשימוע חומרים מסוכנים ומצבי חירום חיצוניים כגון מלחמה - מצבים מהם אנו תושבי מפרץ חיפה סובלים אחריהם פעם אחר פעם. לא מדובר בבעיות בתאוריה בלבד, שינוע חומס בכבישים גרם ללא מעט תאונות, המצב רק ילך ויחריף עם פתיחת נמל המפרץ.  רעידת אדמה היא ארוע שידוע לכולנו שיהיה והסקר מראש מתעלם ממנה, הסקר גם לא מתייחס למצבי מלחמה וטרור  וגם זה היה כאן כבר והמחבר גם מודיע מראש כי הוא איננו מתייחס לבעיות בצנרות שלגביהן למדנו לפני חודש בלבד מה תקלה אחת מסוגלת לעשות.

לכל אלו המחבר טוען שיתיחסו בסקר הבא ואנו מקווים שלא יהיו ארועים משמעותיים בזמן שהמשרד להגנת הסביבה יושב וכותב סקרים.

הכותב מנתח במקצועיות את הנתונים ומדבר על סטטיסטיקות והסתברויות אולם כפי שהמחבר עצמו טוען בארוע עשוי להיות "אפקט דומינו" ולדעת האיגוד גם אם הסיכוי קטן הרי שמדובר יהיה באסון נוראי ואין לתת אפילו לא סיכוי קטנטן לארוע כזה.  וכאשר אנו מדברים על ארועים חמורים כאלו צריכה לעמוד מולנו האמירה : "כשיש ספק, אין ספק " ולפעול לפי עקרון הזהירות המונעת.  הדוח רק מחזק את הצורך בטיפול מיידי במפרץ חיפה, להתחיל לפעול להעברת המפעלים מכאן ובינתיים להקטין את כמויות החומ"ס וגם אם הם פחות ממה שמותר למפעלים להחזיק הרי שצריך להקטין את הכמויות ולתת יעדים להקטנה מידי שנה עד סגירתם של המפעלים והרחקת הסיכון מאזור המגורים של תושבי האזור."

תגובת מנכ״ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, יוסי אריה: "על אף שבהשוואה למדינות מערביות בעולם המשרד להגנת הסביבה מחמיר ברגולציה בכלל ובכל הקשור לסקרי סיכונים בפרט, הקביעה היום כי התעשיה במפרץ חיפה אינה מסכנת את הציבור הינה תעודת יושר למאמץ של התעשייה הישראלית. מאז ומעולם התראנו כי הפיכתה לשק חבטות פופוליסטי עומדת בניגוד גמור למשאבים ולאחריות הסביבתית שהתעשייה במפרץ חיפה לקחה על עצמה."

תגובת איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים: "דוח המשרד להגנת הסביבה, שנערך במשך שלוש שנים קובע, באופן ברור וחד משמעי כי אין שום סיכון מחוץ לשטחי המפעלים במפרץ. זו אמירה אמיצה אחרי שנים שהתעשייה ממפרץ חיפה מושמצת על ידי גורמים אינטרסנטים שזורקים סיסמאות, חלקי עובדות והפחדות.על אף התוצאות הטובות בדוח, דוח זה מחמיר ביחס למקובל במדינות מערביות מתקדמות, כפי שקבעו שתי חברות בינ"ל שונות שמתמחות בתחום.

התוצאות יכלו להיות טובות עוד יותר אילו המשרד להגנת הסביבה היה מאמץ את הערות המומחים. תושבי מפרץ חיפה נוכחים היום לדעת שהמצב באזור טוב בהרבה וזאת תוצאה של השקעת של מאות מיליוני שקלים בתשתיות, במיגון ובמזעור הפליטות."

-----

מסמכים רלוונטיים:

  1. דוח סקר סיכונים מצרפי, ד"ר אלי שטרן
להמשך קריאת הכתבה המלאה