למערכת infospot נודע כי משרד הכלכלה פנה לאחרונה במכתב למשרד להגנת הסביבה בו הוא דורש לחדול מהאכיפה נגד בז"ן, בשל חריגות מערך הסביבה של המזהם בנזן   [C₆H₆]שנמדד על גדר מתחם בז"ן, היות ומדובר במדיניות מחמירה ביחס למדינות המערביות, עליהן מתבסס המשרד להגנ"ס בקביעת המדיניות הסביבתית שלו.

משרד הכלכלה טוען כי המדיניות של המשרד להגנ"ס מחמירה הן בערכי הסף לבנזן בהשוואה לאיחוד האירופי וארה"ב, כולל ערך סף יממתי היחיד מסוגו בעולם, והן בשל מיקום נקודת ניטור איכות האוויר על גדר המפעל שאינה מייצגת את איכות האוויר הרלוונטית לאכיפה, כפי שנהוג באירופה וארה"ב.

חילופי הדברים בין משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה נעשים כאשר ברקע, בשנתיים האחרונות, גורמים ממשלתיים שונים בוחנים ברצינות תוכניות עתידיות להעתקת מתחם התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה, על רקע ממצאי התחלואה העודפת במפרץ חיפה והלחץ הציבורי. 2 דוגמאות הן  דו"ח שעוסק בנושא זה שהכינה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה (אך טרם פורסם לציבור) ותוכנית לניקוי מפרץ חיפה שהציג מנהל מקרקעי ישראל בהנחיית שר האוצר משה כחלון לאחרונה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. תוכנית כחלון לניקוי מפרץ חיפה, 13.03.2019
2. מנהלי בז"ן וגדיב זומנו לשימוע בשל המשך החריגות בבנזן, 31.01.2019
3. כתב אישום נגד בז"ן ו-4 מנהלים, 10.06.2018
4. צעד חריג: הגבלת פעילות בז"ן בשל תנאים מטאורולוגיים, 3.05.2018
5. מידע נוסף על זיהום אוויר במפרץ חיפה | infospot

מדיניות סביבתית מחמירה ביחס לאירופה

משרד הכלכלה מזכיר כי בעדכון האחרון לערכי איכות האוויר, שנכנס לתוקפו בינואר 2017, נקבעו ערכי סף חדשים ומחמירים לבנזן, כאשר ערך הסף השנתי הופחת מממוצע של 5 מק"ג/מ"ק לממוצע של 1.3 מק"ג/מ"ק; ונוסף ערך סף ממוצע יממתי לבנזן, לפיו אין לחרוג מרף 3.9 מק"ג/מ"ק ממוצע ביום – כאשר ישראל היא ככל הידוע המדינה היחידה בעולם שקבעה תקן יממתי לבנזן, המוכר כגורם לתחלואה בסרטן.

אך כאשר ישראל מחמירה בערכי סף לאיכות אוויר ביחס למדינות המערביות, היא מציבה את המפעלים בפני אתגר טכנולוגי-כלכלי, למצוא וליישם טכנולוגיות חדשות להפחתת פליטות וזאת בזמן שמפעלים אחרים בעולם לא נדרשים לכך.

בנוסף לערכי הסף המחמירים ביחס למקובל במערב, מסבירים במשרד הכלכלה, יש להבדיל בין הערכים המתקבלים מניטור סביבתי שנועד לבדוק את איכות האוויר הרלוונטי לבריאות הציבור, לבין ניטור שמטרתו לבדוק את פליטות המפעל, ולכן אין להשוות ביניהם ולבצע אכיפה על בסיסם.

כלומר, ניטור על  גדר המפעל שברור שהריכוז הנמדד בו גבוה יותר, אינו מייצג את חשיפת הציבור לזיהום אוויר, ואף מטעה. תחנת הניטור צריכה להיות מוקמת במורד הרוח ובסמיכות לשכונת המגורים הקרובה ביותר, באופן דומה לו מדיניות הניטור מיושמת ביתר המדינות המערביות, מסבירים במשרד הכלכלה. במידה ומנטרים על גדר המפעל, יש לקבוע לכך ערכים אחרים מאשר ערכי הסביבה לציבור, כפי שנהוג בעולם.

להפסיק את האכיפה ולשנות מדיניות ניטור

במשרד הכלכלה מבקשים