לקראת כניסתו לתוקף של מס הפחמן הישראלי בתחילת שנת 2025, משרד הכלכלה פרסם את מנגנון הסיוע השני לתעשייה להסתגלות למס הפחמן. נזכיר שלפני כשבועיים דיווחנו על מנגנון הסיוע הראשון. בעתיד אמור להתפרסם מנגנון סיוע נוסף, שלישי, שיתמקד במעבר לטכנולוגיות נקיות.
הסיוע במסגרת המנגנון השני יינתן למפעלים עבור לכידה וסילוק של פליטות גזי חממה. המטרה היא לתת למפעלים תמריץ להפחתת פליטת הפחמן שלהם לאטמוספירה – הפעם בדרך של לכידת פחמן וסילוקו ולא באמצעות הפחתת צריכת דלקים.
כזכור, מס הפחמן יעלה באופן הדרגתי מדי שנה עד שנת 2030 ויכביד את המס על פחם, מזוט, גפ"מ וגז טבעי במאות אחוזים. במהלך גיבוש מתווה מס הפחמן, סוכם כי הוא ייכנס לתוקף רק בתנאי שיפורסמו שלושת מנגנוני הסיוע להסתגלות התעשייה למס פחמן.
המסמכים מפרטים על מנגנוני הסיוע מצורפים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
הסיוע יינתן לפרויקטים שבהם יילכד פחמן דו חמצני (או גז חממה אחר), ינוקה, יטופל, ויועבר לאחסון זמני לפני שימוש חזור, או אחסון קבע, כאשר היקפי הפחמן בשלבים השונים ניתנים לכימות על בסיס מתודולוגיות בינלאומיות מוכרות, מבין אלה שמפורטות בהוראות.
הסיוע בגין לכידת פחמן רלוונטי רק למפעלים שצריכת הדלקים שלהם היא לפחות 3,489 MMBTU בשנה. עבור מה ניתן לקבל סיוע?
לפעמים הטיפול כולל שימוש חוזר בפחמן הלכוד ולפעמים אחסון קבע שלו, מעין הטמנה. לא משנה איזו שיטה תינקט, חשוב שתהיה מותאמת לפרויקט ושניתן יהיה לכמת את הפחמן שנלכד וסולק במונחי טונה שוות ערך פחמן דו חמצני.
היקף הסיוע יהיה בהתאם לכמות גזי החחמה שנלכדו וטופלו, כפול שיעור המס הנוסף על גז טבעי באותה שנה. במסמך המנגנון יש נוסחה לפיה יחושב סכום הסיוע. ניתן להגיש בקשות תמיכה במסלול זה החל מיום 19.12.2024.כאשר ניתן לקבל את הסיוע החל מה 1 לינואר 2025, ועד לשנת 2030.
כפי שדיווחנו לפני 4 חודשים, משרד האנרגיה והתשתיות פרסם מסמך רקע למדיניות בנושא שימוש בתת הקרקע לאיפוס פליטות גזי חממה, באמצעות לכידה ואחסון של פחמן דו חמצני והפקת או אחסון אנרגיה.
מטרת המסמך היא לשמש כרקע להמלצות למדיניות וחקיקה בעניין שימוש בתת הקרקע, בדגש על לכידת פחמן, הצגת המעטפת הגיאולוגית, ההנדסית והסביבתית הנדרשת, ולהציע צעדים לקביעת מדיניות שתכלול מסגרת חוקית לקידום התחום בישראל.
מסקנות המסמך, בהסתמך על ממצאי המכון הגיאולוגי, הן כי לישראל פוטנציאל מאגרי הטמנה של עד כ-15 ג'יגה טון (Gt) פחמן באקוויפרים המלוחים של הנגב הצפוני, וכי מהלך של לכידה ואחסון של הפחמן בהם הוא הכרחי על מנת להגיע ליעד איפוס פליטות גזי חממה עד 2050.
מנגנון ההסתגלות הראשון למס הפחמן, עליו דיווחנו לפני כשבועיים, הגדיר כי מפעלים מסוימים יוכלו לבקש החזר כספי על התשלום העודף שהם משלמים בגין מס הפחמן, בקיזוז מקדם התייעלות של 2.1% בשנה, במטרה לעודד אותם להפחית את צריכת הדלקים מדי שנה.
הרעיון בהטלת מס פחמן הוא לייקר את הצריכה של דלקים פוסיליים בהתאם לגזי החממה שנפלטים מהשימוש בהם, תוך כדי הפנמה של העלויות החיצוניות שנגרמות מפליטות אלה – במקרה של גזי חממה הכוונה לנזק שנגרם משינוי אקלים.
בנוסף לכך, מס הפחמן מהווה תמריץ להפחית את הצריכה של דלקים פוסיליים שהוא מייקר, ולעודד מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ו'נקיים' יותר, דוגמת אנרגיות מתחדשות.
לפי הנוסח של מס הפחמן הוא יוטל בהדרגה החל משנת 2025 על פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק. שיעורי מס הפחמן [₪ לטונה]:
מאז שהעלה לראשונה את ההצעה למס פחמן ב-2021, המשרד להגנת הסביבה ניסה לקדם את הנושא. יוזמת האיחוד האירופי להטיל מס פחמן על סחורות המגיעות ממדינות שאין בהן מס פחמן בהתאם לפליטות הפחמן שנדרשו לייצורן, החל משנת 2026, נתנה דחיפה כלכלית נוספת ליישום מס פחמן בישראל, ולפני כשנה, בשל הגירעון התקציבי שיצרה המלחמה, נוצר מניע כלכלי נוסף ומשרד האוצר העלה מיוזמתו את ההצעה להטיל מס פחמן, שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב- 2.5 מיליארד ₪ בשנה כשייושם במלואו, החל משנת 2030.
---
מסמכים רלוונטיים:
ספקים לטיפול בזיהום קרקע:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ורידיס | דורון בכר | 054-9360419 | verisoil@infospot.co.il |
קומפוסטאור | ליאת גרוס | 072-3719906 | compost@infospot.co.il |
גרינסויל | ארז רמון | 054-9360575 | greensoil@infospot.co.il |
טיבכו | רותם נסל | 072-3942060 | tibco@infospot.co.il |
וזה אקולוגיה | מוריה סחלי | 072-3925243 | vasa@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |