נציגי משרדי הממשלה: משרד האוצר, משרד החוץ והמשרד להגנ"ס, הציגו בשבוע שעבר את עמדתם בנושא מס הפחמן הישראלי, במסגרת יום עיון שהתקיים ביוזמת פורום האקלים הישראלי ועמותת שומרי הבית.
נזכיר כי הממשלה אישרה את מתווה מס הפחמן לפני כחצי שנה, והוא עבר לאישור ועדת הכספים של הכנסת. לפני כ-3 חודשים דיווחנו כי לאחר סדרה של דיונים בועדת הכספים, סוכם מתווה הסיוע להיערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן, והגיעו להבנות בין משרדי הממשלה השונים ובעלי העניין המרכזיים. אך לקראת הדיון שבו אמורה הייתה וועדת הכספים לאשר את מס הפחמן באופן סופי, הדיון נדחה, ללא סיבה רשמית וללא קביעת מועד חדש.
במסגרת יום העיון שהתקיים בשבוע שעבר, הסביר ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים וח"כ לשעבר, שמס הפחמן תקוע בכנסת כבן ערובה של המפלגות החרדיות, בשל עיכוב באישור העברת כספים למוסדות החינוך החרדיים.
כתבות רלוונטיות:
ביום העיון שהתקיים בשבוע שעבר ציין דב חנין, יו"ר פורום האקלים וח"כ לשעבר, בעיות שהוא רואה בנוסח הצעת מס הפחמן הנוכחית: לדעתו, מס הפחמן המוצע אינו יעיל שכן הוא לא מביא בחשבון את השינוי בעלויות החיצוניות כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים ומעריך אותן כנמוכות באופן לא ריאלי. בנוסף, לדעתו של חנין, יש בעיה עם השימוש הצפוי בכספי מס הפחמן הישראלי, שיילכו לתקציב המדינה הכללי, במקום לשמש באופן ישיר להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות.
כמו כן, חנין הביע טען כי נקבע מתווה סיוע להיערכות התעשייה למס הפחמן אך לא נמצא מענה הולם לשכבות החלשות, ולכן הציע מתווה דומה לתעריף השימוש במים בישראל - לתת לכל בית בישראל מכסה אחידה לפי מספר הנפשות לשימוש בחשמל בעלות נמוכה, כאשר צריכה של כל קוט"ש חשמל מעל למכסה זו, תהיה במחיר גבוה הרבה יותר, דבר שגם ייתן מענה לשכבות חלשות, וגם יעודד לחסוך בחשמל.
יעל צדוק, סמנכ"לית הכלכלה במשרד החוץ, הבהירה את הצורך במס פחמן ישראלי, מנקודת מבט בינלאומית. לדבריה, לא רק מדינות האיחוד האירופי ומדינות שנחשבות ל'מתקדמות' מיישמות כבר מס פחמן, אלא גם מדינות כמו מקסיקו, אורוגווי ועוד, ויש התקדמות ביצירת מנגנון סחר בפליטות בעולם.
צדוק הזכירה את יתרונות מס הפחמן בישראל, שבזכותו ישראל תצליח לעמוד ביעדי האקלים שלה ובמקביל תמנע הפסד כספי של תשלומי מס פחמן לאיחוד האירופי עקב מס הגבולות המתוכנן שם. באותו הקשר, צדוק העלתה את הנושא של מניעת זליגת פחמן (העברת הייצור מישראל למדינות בהם אין מס פחמן) שצפוי לאחר הטלת מס הפחמן בישראל, ואמרה כי חשוב לשמור על התחרותיות של התעשייה המקומית, ולכן יש לבחון הטלת מס פחמן גם על ייבוא לישראל – באופן דומה למס הגבולות המתוכנן באירופה.
הסיבה שהאיחוד האירופאי ומדינות נוספות שוקלות להטיל מס פחמן על ייבוא סחורות, אינה רק הגנה על התעשייה המקומית, אלא צמצום של פגיעה סביבתית עולמית – היות וזליגת פחמן משמעה העברת ייצור למדינות ללא מס פחמן, דבר שיביא לפליטת גזי החממה באותה כמות (ואולי אף גדולה יותר בשל שימוש בטכנולוגיות נחותות), רק במקום אחר. מכיוון שההשפעה של גזי החממה על תופעת שינוי האקלים אינה תלויה במיקום הגיאוגרפי של הפליטה, הטלת מס פחמן ללא מניעת זליגת פחמן, עלולה שלא להשיג את המטרה המקורית של מס הפחמן – הפחתת פליטות גזי חממה ברמה העולמית.
עידו מור, רכז סביבה ומים באגף התקציבים במשרד האוצר, נתן את נקודת המבט של משרד האוצר למיסוי פחמן. מור הזכיר את הגירעון התקציבי הגבוה של ישראל כיום, 6.6%, ששימש, כזכור, תמריץ להעלאת הנושא של מס פחמן בשנה האחרונה. אך מור הדגיש כי משרד האוצר הציע את מס הפחמן במסגרת אמצעים לכיסוי הגירעון, תוך ניצול מירבי של התועלת הציבורית. כלומר מס הפחמן נבחר על ידי האוצר, מבין מספר הצעות, בשל היתרונות הנוספים שלו, מלבד ההכנסות לקופת האוצר, בינהם: סיוע לצמצום הון שחור, עיוותי מס, מס הכנסה ומע"מ.
לדבריו, מתווה סיוע להסתגלות עסקים שעלולים להפגע מהמס החדש, כדי שיוכלו לשמור על רווחיות ותחרותיות בינלאומית, הוא מטרה חשובה, והיא תמנע נזק לכלכלה הישראלית. לדבריו מתווה הסיוע לתעשייה אמור לאפשר תקופת הסתגלות למשק בשנים 2025-2031, בצורת מענקי הסתגלות שיפחתו בצורה מדורגת, בדומה לאירופה. המענקים יינתנו בהתאם לנתוני השנים שלפני כניסת המיסוי לתוקף, לא מהשנה שבה כבר חל המיסוי ובלי שיטה של החזרים, כדי שיישמר התמריץ להתייעלות.
ד"ר יצחק קדם, מנהל תחום אנרגיה ואקלים באשכול תעשיות במשרד להגנ"ס, הסביר כי מכיוון שבישראל כ-80% מהפליטות של גזי חממה נובעות משריפת דלקים, המנגנון של מס פחמן מאפשר כיסוי נרחב, לא רק במפעלים גדולים אלא בכל צרכני הקצה. כמו כן, מערך המיסוי המפותח בישראל יאפשר פשטות תפעולית של גביית המס, והגוף המחויב במס לא יצטרך להשקיע כסף כדי לעמוד בדרישות דיווח מורכבות.
קדם ציין גם חסרונות במתווה מס הפחמן, בכך שעדיין יש מקורות פליטת גזי חממה שלא נכללים בו, כמו פליטות מפסולת ושימוש בגזי קירור. לדבריו, חשוב לזכור כי מס הפחמן הוא אמצעי ולא מטרה, ואם התמחור לא יהיה חלק ממדיניות ממשלתית נרחבת יותר להפחתת פליטות גזי חממה, השפעתו תהיה מוגבלת.
הרעיון בהטלת מס פחמן הוא לייקר את הצריכה של דלקים פוסיליים בהתאם לגזי החממה שנפלטים מהשימוש בהם, תוך כדי הפנמה של העלויות החיצוניות שנגרמות מפליטות אלה – במקרה של גזי חממה הכוונה לנזק שנגרם משינוי אקלים. בנוסף לכך, מס הפחמן מהווה תמריץ להפחית את הצריכה של דלקים פוסיליים ולעודד מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ו'נקיים' יותר, דוגמת אנרגיות מתחדשות.
לפי הנוסח האחרון של מס הפחמן שהוסכם עליו לפני כ-6 חודשים, מס הפחמן יוטל בהדרגה החל משנת 2025 על פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק. המס לא יחול על סולר ובנזין שמשמשים בעיקר לתחבורה ומס הקנייה שמוחל עליהם כבר עתה נחשב לגבוה ביחס למדינות ה- OECD ומגלם בתוכו את העלויות החיצוניות.
שיעורי מס הפחמן המוצעים [₪ לטונה]:
מאז שהעלה לראשונה את ההצעה למס פחמן ב-2021, המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם את הנושא. יוזמת האיחוד האירופי, להטיל מס פחמן על סחורות המגיעות ממדינות שאין בהן מס פחמן בהתאם לפליטות הפחמן שנדרשו לייצורן, החל משנת 2026, נתנה דחיפה כלכלית נוספת ליישום מס פחמן בישראל, ולפני מספר חודשים, בשל הגירעון התקציבי שיצרה המלחמה, נוצר מניע כלכלי נוסף ומשרד האוצר העלה מיוזמתו את ההצעה להטיל מס פחמן, שצפוי לייקר את המס על דלקים פוסיליים (מס הבלו) במאות אחוזים ועקב כך להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב 2.7 מיליארד ₪ בשנה כשייושם במלואו, החל משנת 2028.
זה המקום גם להזכיר את עקרונות מתווה הסיוע לתעשיינים שהוצג בדיוני וועדת הכספים, כדי להסתגל למס פחמן, כפי שהוצגו בדיווח שלנו מלפני 3 חודשים. המתווה כולל 3 סוגי מענקים בסכום כולל של כ- 1 מיליארד ₪:
בנוסף, משרד האוצר התחייב כי תעשיינים שמייצאים סחורה לאירופה יהיו זכאים לקיזוז מס הפחמן שהם משלמים בארץ ממס הגבולות שאירופה מטילה. אם מסיבה כלשהי אירופה תחייב את היצואנים מישראל במס גבולות, משרד האוצר התחייב למנוע כפל מס.
----
מסמכים רלוונטיים: