ועדת הכספים בכנסת קיימה דיון על מס הפחמן שצפוי להיות מוטל על המשק החל משנת 2023 באופן הדרגתי, כפי שאושר בחוק ההסדרים. בדיון השתתפו נציגים של משרדי ממשלה, ח"כים ונציגי התעשיינים.

המשרד להגנ"ס הציג את עמדתו, לפיה מס פחמן הוא פתרון יעיל ביותר להפחתת גזי חממה כפי שגם הוכח במדינות מפותחות שונות בעולם. המס נועד לגרום לפולטים להפנים את העלויות החיצוניות שנגרמות כתוצאה מפעילותם ולשלם את המחיר הכלכלי של עלויות חיצוניות אלה. המס נועד גם להגביר את התחרותיות ולהחזיר את הכסף לתעשייה ירוקה יותר.

נציג התאחדות התעשיינים ציין כי התעשייה לא מתנגדת למס פחמן באופן עקרוני אך לא במתכונת הנוכחית, שבה לחלק גדול מהמפעלים אין חלופה, מלבד להשתמש בדלקים ששיעור המס שיוטל עליהם הוא גבוה – מזוט, פטקוק וגפ"מ. בנוסף לכך, הם מבקשים מנגנון שיגן מפני 'זליגת פחמן', כלומר העברת הייצור למדינות בהן אין מס פחמן.

הדיון הסתיים ללא הצבעה וביום רביעי הקרוב צפוי להתקיים דיון נוסף בוועדת הכספים.

כתבות רלוונטיות:

1. ממשלת ישראל אישרה מס פחמן, 03.8.2021
2. אירופה: מס פחמן בגבול, מכסות פליטה לתעשייה, 12.10.2021
3. מס פחמן: כך צריך לעשות את זה, 02.9.2021
4. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
5. מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו? 24.11.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

התעשיינים: הקלות מס ומניעת זליגת פחמן

ה-OECD המליץ לישראל בדוח שפרסם לפני כשנה על חקיקת חוק אקלים ועל קביעת מס פחמן כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים. באוקטובר האחרון שר האוצר חתם על צווי המיסוי ופורסם שישראל תתחיל לתמחר פחם, גפ"מ, מזוט, פטקוק וגז טבעי בהדרגה משנת 2023 עד 2028, בדומה למדינות מפותחות אחרות.

בהתאחדות התעשיינים טוענים שבמדינות אירופה רבות מחריגים ענפי תעשייה שונים ממס הפחמן או נותנים להם הקלות מס, זאת כדי להבטיח שלא תהיה זליגת פחמן שתפגע בתעשיינים במדינה.

זליגת פחמן היא כאשר קווי ייצור שנמצאים כיום בישראל יועברו למדינות אחרות, שבהן אין תמחור פחמן, כמו טורקיה וסין, כדי לחסוך בעלויות הייצור. במקרה כזה, לא רק שתהיה פגיעה כלכלית בישראל, אלא פגיעה סביבתית עולמית – היות וגזי החממה ייפלטו במקום אחר, וההשפעה שלהם על תופעת שינוי האקלים תהיה זהה.

יותר מכך, במדינות כמו ישראל, תהליכי הייצור המתקדמים ואימוץ הטכנולוגיות המיטביות BAT, גורמים להפחתת פליטות גזי חממה בייצור בהשוואה לתהליכי הייצור במדינות כמו טורקיה וסין, כך שפליטות גזי החממה עלולות אף לעלות במאזן העולמי, כתוצאה מ'זליגת הפחמן'.

חלק מהמענה לתעשייה מגיע מתוכנית תמיכה רב שנתית בתעשייה בהיקף של 350 מיליון ₪ לתמיכה בהתייעלות אנרגטית, שהמשרד להגנ"ס ציין שהוא מקדם.

בהיעדר חלופות, המס לא יביא לשינוי התנהגות והפחתת פליטות

בהתאחדות התעשיינים מדגישים כי בהעדר חלופות לדלקים עליהם יושת מס הפחמן הגבוה ביותר (מזוט, פטקוק), המס יהווה קנס עבור אותם מפעלים שבלית ברירה נאלצים להשתמש בדלקים אלה, ולכן יש לבצע שינוי במתווה המס.

לפי התעשיינים, מתווה המס מכווין את התעשיינים לעבור להשתמש בגז טבעי כפתרון ביניים לשנים הקרובות, עד ששיעור האנרגיות המתחדשות במשק החשמל יגדל. אלא שפרישת תשתית צנרת הגז הארצית מתעכבת מספר שנים (באחריות הממשלה והרשויות המקומיות) והיא לא הגיעה למפעלים רבים שגם אם היו רוצים – לא יכולים להשתמש בגז טבעי ונאלצים להמשיך להשתמש בדלקים המזהמים.

התאחדות התעשיינים מציעה שהמדינה תעודד מפעלים לעבור בינתיים להשתמש בגז טבעי דחוס (שיכול להגיע במכליות ולא בצינור) או בגפ"מ. ולשם כך מציעה להפחית את מס הפחמן המיועד לגפ"מ.

לייעד את הכסף הנגבה מהמס למעבר לכלכלה דלת פחמן

ארגון אדם טבע ודין הביע את תמיכתו בתמחור הפחמן וציין כי "תמחור פחמן הוא נדבך חיוני באסדרת אקלים אפקטיבית, ובלבד שלצידו נקבעים מנגנונים למניעת פגיעה בשכבות מוחלשות, לייצור אלטרנטיבות דלות פחמן ולייעוד כספי המס לקרן ייעודית".

בדומה לעמדת התאחדות התעשיינים, גם באדם טבע ודין ציינו במסמך שהפיצו לקראת הדיון בכנסת כי בהעדר אלטרנטיבות יעילות, העלאת המחיר אינה יכולה לשנות התנהגות, ומשמעה מס עקיף רגרסיבי ותו לא.

הארגון התייחס גם למניעת הפגיעה באוכלוסיות חלשות. לדבריו, אסדרה אקלימית חייבת להיעשות בדרך שתהיה אפקטיבית מחד, ומנגד לא תייצר מצב שבו עלות האסדרה תגולגל לציבור הרחב, ובכך תפגע בשכבות החלשות.

בהקשר זה נציין כי המשרד להגנ"ס הודיע שמס הפחמן לא צפוי להעלות את מחיר החשמל ביותר מ-5% (וגם זה בסימן שאלה), במטרה להימנע מפגיעה בשכבות החלשות.

אדם טבע ודין אף הדגיש את החשיבות של "צביעת הכספים"  הנגבים בעקבות המס החדש, כדי להפריד אותם מהתקציב הכללי ולהעבירם לטובת השגת יעדים סביבתיים ולתיקון הפגיעה בשכבות החלשות ולא למימון תקציב המדינה הכללי.

מס פחמן: סיבות, מטרות, אופן פעולה

כאמור, החל משנת 2023 יופעל מנגנון של תמחור פחמן על דלקים מזהמים באמצעות מס הבלו על הדלקים, כאשר על גז טבעי המס יהיה מופחת בהיותו 'פתרון ביניים' עד למעבר לאנרגיות מתחדשות.

השרה להגנ"ס תמר זנדברג ציינה בדיון בכנסת כי מס פחמן נדרש בשביל להפחית את פליטות גזי החממה ולעמוד ביעדי האקלים שישראל התחייבה אליהם (27% עד 2030 ו- 85% הפחתה עד 2050, או אפילו 100% הפחתה לפי הצהרת רוה"מ בנט). תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי דלקים פוסיליים מזהמים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל.

כמו כן, מיסוי הפחמן יבטיח שהמזהמים יישאו בעלויות החיצוניות של המשך פליטת גזי החממה וחומרים אחרים המזיקים לבריאות.

המשרד להגנ"ס הוסיף כי מעבודה מאקרו-כלכלית שנערכה בהנחייתו עולה כי מיסוי פחמן בישראל יוביל להפחתה של כ-70% בפליטות גזי החממה עד 2050, זאת תוך השפעה זניחה על הצמיחה במשק. נוסף על כך, הפחתת פליטות גזי החממה באמצעות צמצום השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים תביא גם להפחתה בפליטות מזהמי אוויר מקומיים הפוגעים בבריאות התושבים, ותועלת זו מוערכת בכ-20 מיליארד שקל בשנת 2050.

מס הפחמן לא צפוי להעלות את מחיר החשמל ביותר מ-5% ובכך יובטח שהאוכלוסיות החלשות ייפגעו מעט ככל הניתן. כמו כן, התעשייה תקבל תמיכה כספית בסך כולל של 350 מיליון ₪ לטובת התייעלות אנרגטית.

עוד נקבע כי סקטור התחבורה יוחרג ולא יוטל עליו מס פחמן כי כבר כיום מיסי הבלו על דלקים אלה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD.

התייחסויות

השרה להגנ"ס, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של דורנו, ועלינו לפעול מהר ולהשתמש בכל האמצעים שלרשותנו", אמרה השרה בדיון. "העולם, וגם ישראל, כבר מחויב לאיפוס פליטות גזי החממה עד לשנת 2050. השנים הקרובות הן קריטיות ביותר כדי להימנע מהקטסטרופה, ומנגנון תמחור הפחמן הוא האמצעי שכבר הוכח כאפקטיבי ביותר במדינות בעולם. אנחנו דנים פה באחד מהנושאים שלשמחתי ובאחריותי כלולים בקווי היסוד של הממשלה. מדובר בצעד קריטי שהוא חלק מרכזי ויסודי במהפכה הסביבתית והאקלימית שמדינת ישראל צועדת אליה".

---

מסמכים רלוונטיים: