התוכנית למיסוי פליטות גזי חממה, אשר מקדמת הממשלה בחוק ההסדרים, אינה תואמת את המקובל בעולם המפותח ותעלה את יוקר המחיה ללא כל תכלית סביבתית.
התאחדות התעשיינים תומכת עקרונית בקביעת מנגנון לתמחור פחמן בישראל, וחברות רבות כבר קבעו לעצמן מדיניות להפחתת פליטות, אך הדבר אפשרי רק בצמוד לתוכנית פעולה שתאפשר בפועל עמידה ביעדי הפחתה. כך גם נדרש מהממשלה.
מנגנון קביעת המס אמור להיות אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. קביעת מס על מקורות האנרגיה היא הגיונית כל עוד יש לאותם מקורות אנרגיה חלופות סביבתיות, קרי אנרגיה מתחדשת. לצערנו, ממשלת ישראל (לדורותיה) לא קידמה משק אנרגיה המבוסס על אנרגיה מתחדשת. ייצור החשמל בישראל עומד כיום על 6% מאנרגיה מתחדשת בלבד, זאת בהשוואה למדינות רבות שבהן שיעור האנרגיה המתחדשת כבר מעל 20%.
לפיכך, בהיעדר חלופות, ייקור תשומות האנרגיה אינו יכול לשנות התנהגות והסטת ביקושים לעבר אנרגיות נקיות יותר, ויגרום אך ורק לפגיעה בכושר הייצור של התעשייה הישראלית ולעליה חדה ביוקר המחיה.
התוכנית המוצעת, בהנחה שתמומש כלשונה, עלולה לייקר את הוצאות משקי הבית בישראל בכ-400 מיליון ₪ בשנה, זאת בשל התייקרות של כ-5% במחירי החשמל וגז הבישול, והתייקרות במחירי כל שאר המוצרים כתוצאה מעליית מחירי הגז הטבעי בכ-20%.
כתבות רלוונטיות:
מדינות רבות השכילו להעמיד פטורים לענפי תעשייה משמעותיים, והעמידו במקביל כלי תימרוץ ממשלתיים למגזרים השונים במדינתם, כדי שיוכלו לקדם תהליכים של התייעלות אנרגטית ולפתח פתרונות אנרגיה מתחדשת בטרם הטלת המס. כך גם נדרש מממשלת ישראל, אם ברצונה לקדם הפחתת פליטות משמעותית ללא פגיעה קשה בכלכלה ובמשק.
כבר עכשיו קיים מס פחמן אפקטיבי בישראל, שכן הבלו על דלקים לתחבורה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נדרש לבצע איזון שיבטיח שהמשק הישראלי לא יעמוד בנחיתות ביחס למשקים כלכליים אחרים. בנוסף לכך, יש לקבוע במקביל מס גבולות כדי למנוע "זליגת פחמן" – העברת קווי ייצור מישראל למדינות שבהן מס הפחמן נמוך לעומת ישראל.
בעת הנוכחית, ראוי שממשלת ישראל תסייע בתימרוץ השקעות משמעותיות של כלל המגזרים לקידום פתרונות של אנרגיה מתחדשת והתייעלות ניצול משאבים, תוך הסרת חסמים בירוקרטיים, אשר מונעים פיתוח פתרונות אלו בקצב מהיר. רק לאחר מכן, ראוי לפנות להטלת מס פחמן, תוך קביעת מס גבולות, שימנע "זליגת פחמן", בדומה למדיניות שמקודמת באירופה בנושא. כל אפשרות אחרת תהיה יקרה ללא כל תכלית.
הטלת מס פחמן ללא יכולת להיערך, ללא תמריצים וללא מס גבולות על תוצרת ממדינות מזהמות כפי שנהוג באירופה, ימנע יכולת של המגזר העסקי והציבורי להשקיע בקידום הפתרונות הללו, יגרום להעמקת יוקר המחיה ויעכב בפועל את התפתחות משק דל פחמן.
את המאמר כתב ניצן משה, סמנכ"ל תפעול גלובאלי, ICL, ויו"ר איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים