- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 03/8/2021
ממשלת ישראל אישרה מנגנון לתמחור פליטות גזי חממה – 'מס פחמן'. תמחור הפחמן ייכנס בהדרגה החל משנת 2023 וייעשה באמצעות מס הבלו על דלקים – עם דגש על דלקים לייצור חשמל ולתעשייה. המס על דלקים המיועדים לתחבורה לא יעלה, משום שכבר היום הוא גבוה ביחס למדינות המערביות.
מס הפחמן צפוי להעלות את הבלו על הדלקים השונים באלפי אחוזים בין השנים 2023 - 2028, אך צפויה עלייה של תעריף החשמל רק בכ- 5%.
המנגנון החדש נעשה על דעתם של המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה. במשרד להגנת הסביבה מקווים שהמהלך יביא לצמצום פליטות גזי החממה של ישראל ב-67% עד 2050 וכך לסייע בעמידה של יעדי הפחתת פליטות גזי חממה המעודכנים אליהם התחייבה ישראל לאחרונה.
בתוך כך, בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה על תכנית רב שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות אנרגטית, כחלק מצעדים מקלים למנגנון תמחור הפחמן, אשר ילווה בצעדים המקלים על משקי הבית – בייחוד בשכבות החלשות, על העסקים והתעשייה.
כתבות רלוונטיות:
- הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
- הפסקת השימוש בפחם בישראל, 16.6.2021
- המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
- פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.4.2021
- מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot
המס על דלק לתחבורה לא יושפע
כאמור, תמחור הפחמן באמצעות מס הבלו לא יחול על דלקים לתחבורה (בנזין וסולר) מכיוון שכבר כיום מיסי הבלו על דלקים אלה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD, אך החלק היחסי של מחיר הפחמן במיסי הבלו לתחבורה יפורסם.
התמחור יחול על פחם, גפ"מ, מזוט, פטקוק וגז החל משנת 2023 בהדרגה עד 2028. תמחור הפחמן יחול בשלב הראשון על כלל הדלקים המזהמים, ובהמשך גם על פליטות גזי חממה מהטמנת הפסולת וממקורות פליטה אחרים.
השפעת תמחור הפחמן על מס הבלו על דלקים
השאיפה היא שמחיר החשמל לא יעלה ביותר מ-5%. בתוך כך משרדי הממשלה ייצרו מנגנון שיקל על המעבר לאנרגיה נקייה עבור השכבות החלשות.
בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה על תכנית רב שנתית למאבק במשבר האקלים ולהתייעלות האנרגיה, זאת המטרה למנוע פגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית.
ענפי התעשייה שייפגעו מתמחור הפחמן
במקביל לאישור תמחור הפחמן בממשלה, המשרד להגנ"ס פרסם הבוקר מסמך מדיניות ובו מחקר מקרו-כלכלי רחב היקף אשר בחן את השפעותיו של תמחור פחמן בישראל. במסמך נבחנה הפגיעה האפשרית שתהיה למס פחמן על ענפי תעשייה שונים.
נמצא כי ישנם 4 ענפי תעשייה העלולים להיפגע, אשר יש לקחת אותם בחשבון:
- ענף המלט (יהיה המושפע ביותר ממס פחמן)
- ענף ייצור הכימיקלים ומוצריהם
- ענף ייצור מוצרי הגומי והפלסטיק
- ענף ייצור הטקסטיל וההלבשה
במסמך נאמר כי מס הפחמן הישראלי יהווה תחליף למס פחמן שהאיחוד האירופי יכניס בקרוב על יבוא של מוצרים המיוצרים במדינות בהן אין תמחור פחמן. כלומר יצואנים ישראלים יהיו פטורים מתשלום מס הפחמן באירופה, בזכות המס הישראלי.
כמו כן, במסמך מקווים שבמשך השנים יילך ויפחת נטל מס הפחמן על התעשייה הודות להתייעלות אנרגטית והפחתת השימוש בתזקיקי נפט. לפי חישוב של המשרד להגנ"ס, כבר בשנת 2030 נטל המס נמוך ב-50% ביחס לזה שתשלם התעשייה כיום – בהנחה שהתעשייה תיישם צעדים של התייעלות אנרגטית, הסבה של שימוש בדלקים לחשמל ועוד.
מס פחמן יחסוך כ-20 מיליארד ₪ למשק
לפי עבודת רקע שנערכה על ידי המשרד להגנ"ס והמכון הישראלי לדמוקרטיה, תמחור הפחמן לבדו יביא להפחתה של 67% בפליטות גזי החממה עד שנת 2050, ביחס ל-2015. כזכור, רק בשבוע שעבר הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, ביניהם מעבר לאנרגיה מתחדשת בשיעור של 85% עד 2050 ושל 27% עד 2030.
לפי המסמך, החלת מס הפחמן צפויה להשפיע על צמיחת המשק באופן זניח. מנגד, מניתוח שערך המשרד להגנ"ס עולה כי החלת המס תוביל לחיסכון משקי של כ-20 מיליארד ₪ בזכות צמצום זיהום האוויר עד שנת 2050.
הפנמה מלאה של העלויות החיצוניות מפחמן
לפי המסמך, תמחור הפחמן נועד לפתור כשל שוק, לפיו פולטי גזי החממה אינם נושאים בעלויות החיצוניות כתוצאה מהפליטות, הכוללות נזקים בריאותיים, התחממות גלובלית ועוד.
תמחור הפחמן נחשב כפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה ויצירת ודאות בשווקים. הוא מיושם כבר במדינות רבות והאיחוד האירופי מתכוון להטיל מס פחמן על יבואנים אירופיים שמקבלים סחורה ממדינות שלא מוחל בהם מס פחמן וחוקי הסביבה בהן אינם מספקים.
כמו מדינות אחרות, גם מדינת ישראל מחויבת להפחית פליטות גזי חממה כחלק מהמאמץ הגלובלי להגבלת העלייה בטמפרטורות וחתימתה על הסכם פאריז. על רקע זה בשנתיים האחרונות התגבש שיתוף פעולה ממשלתי ייחודי שנועד לגבש את המנגנון של תמחור פחמן.
החלטת הממשלה התקבלה גם הודות להמלצת קרן המטבע העולמית, הבנק העולמי ובנק ישראל על תמחור פחמן. ארגון ה-OECD ממליץ באופן פרטני לישראל לתמחר פחמן באמצעות מנגנון מיסוי הבלו.
תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי הבלו על הדלקים צפוי לכסות כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. לצד הפנמת העלות החיצונית של פליטות גזי חממה בסקטור הפסולת (8% מסך הפליטות) ויישום "תיקון קיגאלי" להפחתת צריכת גזי קירור (7% מהפליטות) ניתן להגיע לכיסוי של כ-95% מפליטות גזי החממה בישראל.
התייחסויות
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא סיכון גלובלי בסדר גודל שאינו מוכר לאנושות. רק בשבועות האחרונים אנו עדים לשריפות הענק וגלי החום חסרי התקדים שהיכו בצפון אמריקה והשיטפונות ההרסניים במדינות אירופה שהובילו למותם של מאות ולנזקים של מיליארדי אירו. משבר האקלים הולך ומחריף, ומדינות העולם מאיצות את הצעדים להפחתת פליטות גזי החממה הגורמים למשבר, וכן את צעדי ההיערכות להשלכות שינויי האקלים על האנושות כולה. גם מדינת ישראל מעמיקה את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלה ומרחיבה את אסטרטגיית האקלים שלה. בכך ישראל מצטרפת לשאר המדינות שפועלות לעבור לכלכלה נקייה ויעילה, כדי להיות ערוכה להשלכות משבר האקלים. אני גאה בצעד חשוב זה, אשר יותר מכל, נותן תקווה לילדים שלנו ולדורות הבאים. אנחנו נחושים לשמור על הסביבה והאקלים אל מול האתגרים של עולם צפוף יותר ודל במשאבים, ובקרוב נציג החלטות נוספות כדי לתמוך ביעדים שהציבה ישראל ולהפוך אותם למציאות".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: ״בעיקר בשינוי גדול כמו זה, אסור שנשאיר אף אחד מאחור! השינוי בהרגלי צריכת האנרגיה של הציבור יצליח רק אם נדע לצלוח אותו יחד, כל חלקי החברה, מבלי להשאיר מאחור את השכבות החלשות שעבורן הוצאות על אנרגיה מהוות חלק נכבד מההכנסה. קביעת מנגנון להקלת המעבר לאנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית לעשירונים התחתונים, דרך יצירת קרן סיוע, היא הדרך היחידה להבטיח שבניסיון שלנו להצטרף לסטנדרט העולמי של מיסוי פחמן, לא נשכח את הערבות ההדדית המאפיינת אותנו הישראלים. בנוסף נשקיע בתכניות להתייעלות אנרגטית ובאנרגיות מתחדשות כדי לקדם את המעבר למשק אנרגיה אמין ודל פליטות פחמן".
אביגדור ליברמן, שר האוצר: "הצעד שאנו מביאים היום הוא היסטורי ומיישר קו עם המדינות המפותחות שנאבקות במשבר האקלים. נמשיך לייצר תכניות שימנעו נזקים כלכליים-סביבתיים ויביאו לתועלת משקית משמעותית בטווח הארוך".
---
מסמכים רלוונטיים:
