פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי
המשרד להגנ"ס מפרסם הבוקר את טיוטת 'חוק האקלים' שמציעה לעגן יעדי הפחתת פליטת גזי חממה אך נעדרת פירוט של הצעדים שיינקטו כדי לעמוד בהם
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 19/4/2021

המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטה ראשונית של חוק האקלים הישראלי ובה יעדים להפחתת גזי חממה. לפי היעדים, בשנת 2030 יעמוד שיעור ההפחתה על 27% ובשנת 2050 על 85%, זאת ביחס לשנת 2015. עם זאת, לא מפורטים בטיוטה הצעדים המעשיים שיינקטו כדי לעמוד ביעדים.

בתזכיר החוק מוצע לכונן ועדה שתכלול נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים ונציגי ציבור נוספים ותמליץ לשר/ה להגנ"ס על תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. לאחר מכן התוכנית המומלצת תובא לאישור הממשלה עד לסוף שנת 2025 – בעוד 4.5 שנים. כלומר, מוצע כי כל הצעדים המעשיים יידונו במסגרת וועדה מייעצת, לרבות החלת מס פחמן, שיעור האנרגיה המתחדשת, תחבורה חשמלית, פסולת, מבנים ותכנון עירוני ועוד.

בכך מהווה הפרסום הנוכחי מסגרת כללית בלבד המציבה יעדי הפחתת פליטות אשר לא ברור אם וכיצד ימומשו בעתיד, ובפרט בהיעדר סנקציות למקרה של אי עמידה ביעדים.

אחת הסמכויות החדשות שתזכיר החוק כן מציע להקנות הוא סמכות לשר/ה להגנ"ס לקבוע תקנות ובהן חיוב לבצע 'תסקיר אקלים' לפני הקמת תשתיות ומבנים חדשים. על פי תסקיר האקלים יוחלט אם לאשר את התוכנית, לשנותה או לבטלה.

טיוטת חוק האקלים פתוחה להערות ציבור עד ה-31 למאי באמצעות אתר החקיקה הממשלתי, קישור בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. תהליך גיבוש חוק אקלים ישראלי, 06.4.2021
  2. האם הממשלה תאשר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה?, 06.1.2021
  3. תמחור פחמן: להעלות את המס על הדלק, 22.06.2020
  4. המעבר מפחם לגז טבעי הפחית את גזי החממה, 14.08.2019
  5. מידע נוסף על שינוי אקליםinfospot

היעד שמופיע בטיוטת החוק לא אושר בעבר

כאמור, היעד לשנת 2030 הוא הפחתה בשיעור של 27% (יעד פליטה שנתי של 58 מיליון טון CO2), והיעד לשנת 2050 הוא הפחתה בשיעור של 85%, שניהם ביחס לשנת 2015. אם מביאים בחשבון את הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל (משמעותי יותר בהשוואה במדינות ה-OECD), מדובר ביעדים שאפתניים מאוד.

יעדי ההפחתה לא נקבעו שרירותית אלא על סמך עבודת הכנה שערך המשרד להגנ"ס לקראת הצעת היעדים. היעדים כבר הובאו לאישור הממשלה לפני 4 חודשים אבל הממשלה לא אישרה אותם, ככל הנראה בשל חוסר הסכמות בין המשרד להגנ"ס ליתר משרדי הממשלה הרלוונטיים.

כנראה בכדי לנסות לקדם את חקיקת האקלים בכל זאת, בשל ההבנה שהסכמות עם יתר משרדי הממשלה יתעכבו נוכח המצב הפוליטי בישראל, החליטו במשרד להגנ"ס לקדם בינתיים את החוק עם המסגרת הכללית בלבד.

תוכנית מעשית רק בעוד 4.5 שנים

לפי הצעת החוק, הממשלה תאשר עד סוף שנת 2025 תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה ותגיש אותה לשר להגנ"ס. התוכנית תכלול יעדי ביניים ואמצעים לעמידה ביעדים בתחומים תחבורה, ייצור חשמל, תעשייה, פסולת, שלטון מקומי, מבנים ותכנון עירוני. בתוכנית אמורה גם להיות התייחסות לתקציב ליישומה.

טיוטת החוק מציעה פרק זמן של יותר מ-4.5 שנים מהיום לצורך גיבוש התוכנית המעשית שתידרש לצורך עמידה ביעדים.  

ועדה מייעצת, ועדה מדעית וחובת דיווח לכנסת

המנגנון שהחוק מציע לצורך גיבוש התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי החממה הוא הקמת ועדה מייעצת לשינוי אקלים. הוועדה תגבש את המדיניות הלאומית בנושא ויישבו בה נציגי המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים ונציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כגון התאחדות התעשיינים, ארגוני סביבה ועוד.

בנוסף לכך, החוק מציע לכונן ועדת מומחים עצמאית לנושא שינוי אקלים אשר תפעל תחת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ותהיה בלתי תלויה בממשלה. כך היא תוכל לקבוע לעצמה את סדר היום והנושאים שתדון בהם לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים. מוצע כי הוועדה תגיש לשר/ה להגנ"ס חוות דעת על התוכנית הלאומית שתגובש, על היעדים שנקבעו בה ועל אופן היישום שלה.

החוק מוסיף חובת דיווח של השר/ה להגנ"ס לוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת לעניין יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתגובש.

חיוב לערוך תסקיר אקלים

סעיף 6 הוא אחד הסעיפים היחידים שכן מעניקים סמכות חדשה לטובת נקיטת צעדים להפחתת פליטת גזי חממה. לפיו, לשר/ה להגנ"ס סמכות להתקין תקנות לצורך יישום החוק ובפרט בנושא של חובת ביצוע תסקיר אקלים לפני הקמת תשתיות תחבורה ואנרגיה או מבנים חדשים.

התסקיר האקלימי יבחן את ההשפעה הצפויה של הפרויקט בהיבט של פליטת גזי חממה ויעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש לגיבוש דעה מושכלת ומבוססת לגבי השפעת התוכנית על משבר האקלים ויכולת הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החממה. בהתאם למידע יהיה אפשר להחליט אם לאשר את התכנית, לבטלה, לשנות אותה או להתנותה בתנאים.

המשרד מבקש תקנים ותקציבים נוספים

לצורך יישום החוק המשרד להגנ"ס דורש תוספת של ארבעה תקנים וכן תקציב נוסף בגובה של כמיליון וחצי ₪, מתוכם יוקצו מיליון ₪ למימון וועדת המומחים עצמאית.

הצעת החוק תצטרך לקבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה כאשר תקום, בטרם תונח על שולחן הכנסת (הבאה) לדיון ולהצבעה.

טיוטת החוק לא כוללת תמחור פחמן

חלק מהמחלוקות שהמשרד להגנ"ס יצטרך להתגבר עליהן במסגרת הוועדה המייעצת לגיבוש תוכנית לאומית כבר מוכרות לו.

נזכיר שלפני כחצי שנה התגלעה מחלוקת בין משרד האנרגיה למשרד להגנ"ס בשאלת יעד שילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל. המשרד להגנ"ס רצה לקבוע יעד של 40% לשנת 2030 ומשרד האנרגיה ביקש לקבוע יעד של 30%. מכיוון שמשרד האנרגיה הוא המשרד האחראי על הנושא אומץ היעד שלו ואושר על ידי הממשלה.

היעד של משרד האנרגיה כנראה לא מאפשר עמידה ביעד הלאומי להפחתת פליטות שהמשרד להגנ"ס מעוניין להציב לשנת 2030, ולא ברור כיצד החוק ישנה את המצב.

עוד נושא שלגביו לא הושגה הסכמה מוקדמת בין משרדי הממשלה הוא תמחור פחמן בדמות שינויים במיסוי דלקים והתחשבות בעלויות החיצוניות שנגרמות מפליטת גזי חממה כתוצאה משימוש בדלקים.

המשרד להגנ"ס מציין בטיוטת החוק כי שר האוצר הוא היחיד שמוסמך לבצע את תיקוני החקיקה האמורים, ומאחר שהנושא טרם הוסכם הוא לא נכנס לטיוטת החוק שפורסמה כעת.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "משבר האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים. שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית, ובעיקר שריפת דלק פחמני.

אנחנו מציגים היום, בשיתוף עם 'אדם טבע ודין', חוק אקלים ישראלי, שמעגן את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ועוסק בהסתגלות הנדרשת לשינוי אקלים, להשפעות הנובעות ממנו ונזקיו. אנחנו היום מגינים על הציבור, על בריאותו ועל רווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה במצב.

יחד, נוביל את ישראל לעמוד במחויבויותיה הבין-לאומיות מכוח אמנת האקלים, ואני קוראת לשרי הממשלה הרלוונטיים להישיר מבט אמיץ אל המציאות, להבין כי אנו בעת חירום, ולתמוך בחוק האקלים שאנחנו מובילים".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "השרה גילה גמליאל והמשרד להגנת הסביבה מובילים היום מהלך היסטורי בשיתוף אדם טבע ודין, בדרך להכנסת ישראל לרשימת המדינות המתוקנות הנערכות להתמודדות עם משבר האקלים.

אנו גאים להיות שותף מקצועי לניסוח חקיקת האקלים ונעשה כל שניתן כדי לפעול לצד המשרד לקידום יעדים של איפוס פחמן עד שנת 2050, מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות, והיערכות אמיתית לאיומי האקלים. חוק אקלים לישראל הוא מורשת הכרחית שאנו חייבים להותיר לילדינו, למען איכות חייהם ועתידם הקיומי בישראל".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. טיוטת חוק