- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 06/4/2021
בסדנת מומחים שהתקיימה לאחרונה בהשתתפות המשרד להגנ"ס, המכון הישראלי למדיניות ציבורית ואנשי מקצוע מובילים מישראל וגרמניה, שורטטו העקרונות המובילים לחוק אקלים הישראלי שמנוסח בימים אלה.
לצד העקרונות הוצג מסמך סקירה ייעודי שהוכן כחלק מההכנות לחקיקת האקלים הישראלית, ובו פורטו 20 שיטות מיטביות המיושמות בחוקי אקלים בעולם ונוגעות לקביעת המטרות ועיצוב התהליכים להשגתן, הערכת ההתקדמות שהושגה, קביעת יעדים ספציפיים לכל ענף בתעשייה ועוד. הקישור למסמך בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
- האם הממשלה תאשר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה?, 06.1.2021
- על הפרק: חוק אקלים והטיפול בפסולת חקלאית, 03.12.2020
- תמחור פחמן: להעלות את המס על הדלק, 22.06.2020
- המעבר מפחם לגז טבעי הפחית את גזי החממה, 14.08.2019
- מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot
עקרונות המפתח לחוק האקלים הישראלי
עקרונות המפתח לחוק האקלים הישראלי, אותם הציג בסדנת המומחים הבינלאומית ד"ר גיל פרואקטור מהמשרד להגנ"ס, כוללים בין השאר את נושא השקיפות והאחריות, והצורך בקביעת יעדים ברורים ומדידים.
עקרונות נוספות שהודגשו היו חובת דיווח, הקמת ועדת מומחים חיצונית ועצמאית שתייעץ לממשלה בקביעת היעדים ותסייע בניטור, וקביעת יעדים ארוכי טווח להפחתת פליטות גזי חממה, לרבות באמצעות תמחור פחמן, שיבטיחו ודאות תכנונית וכלכלית למשק.
חוק האקלים המתגבש בימים אלה צפוי לכלול את הדברים הבאים:
- צעדי היערכות לאירועי קיצון הנובעים משינויי האקלים
- צעדים להפחתת פליטת גזי חממה
- חזון ארוך טווח להתמודדות עם שינויי האקלים בישראל
- מטרות ספציפיות לשנים 2030 ו-2050
- התוויית הדרך למעבר לכלכלה דלת פחמן
- מנגנונים לעדכון האסטרטגיה מפעם לפעם, בהתאם להתקדמות בהשגת היעדים
- שקיפות בפני הכנסת והציבור
נבדקו חוקי אקלים של 10 מדינות
סקירה שהוכנה על ידי המכון הישראלי למדיניות ציבורית IPPI וקרן היינריך בל תל אביב, סוקר מודלים של חקיקת אקלים שיושמו ב-10 מדינות באירופה, ביניהן צרפת, גרמניה, שבדיה ובריטניה, בכוונה לזהות את השיטות המיטיבות לקביעת מטרות לחוק האקלים הישראלי.
הסקר בחר 6 מרכיבים עיקריים שאת טיבם בדק בחוקים שסקר: הגדרת מטרות ויעדים ברורים, עיצוב צעדים ומדיניות, ניטור התקדמות, הגדרת אחריות מוסדית, עידוד שיתוף הציבור וייעוץ מדעי. מרכיבים אלה הוגדרו על ידי החוקרים כמנוע של מדיניות אקלים יעילה. מניתוח התוצאות התקבלו 20 שיטות מיטביות שבהן נקטו המדינות בחקיקת האקלים שלהן.
השיטות המיטביות של מדינות אירופה כוללות, בין היתר, קביעת יעדים ספציפיים לכל ענף תעשייה, עיצוב מנגנונים לעדכון היעדים, הגדרת חובת דיווח לכל ענף תעשייה, וקידום אפיקים למעורבות של שחקנים לא-ממשלתיים.
איך קובעים יעדים יעילים לחוק האקלים?
הסקירה בדקה כל אחד מהמרכיבים שחיוניים להבטחת חוק אקלים יעיל. באשר ליעדים להפחתת גזי חממה, החוקרים בדקו את יכולתם להניע שינוי מהותי ומדיניות יעילה והגיעו למסקנה שזה תלוי באופי היעדים במידה רבה: אם הם כמותניים או איכותניים, ציר הזמן, והגישה שבה הם נוקטים (שנה מסוימת או תקצוב תקופתי).
יתר על כן, שילוב יעדי ביניים ומנגנון ייעודי לסקירה ולהתאמה של יעדים, וגם קביעת יעדים מגזריים נוספים לצד הפחתת גזי חממה, עשויים לשפר עוד יותר את מטרות-העל של מדיניות האקלים.
מה החשיבות של מדיניות ארוכת טווח?
תכנון ארוך טווח קובע גם את המחזור הקבוע של הגשת תוכניות פעולה לאומיות עם יעדים וצעדים ספציפיים. לפי הניתוח בסקירה, נהגים מיטביים של תכנון ומדיניות הם יצירת היררכיה ברורה של אסטרטגיות (כמו שקורה בפינלנד), הגשת תוכניות מדיניות מפורטות אחת ל-4-5 שנים, היערכות תקציבים להטמעת היעדים (כמו למשל בשבדיה, צרפת וספרד) ועדכוני מדיניות פעם בשנה.
התמקצעות של מסגרות ממשלתיות
לפי סקירה, התמחות הגופים הממשלתיים וקביעת תפקידים ייעודיים מובילות להתמקצעות של מבני ממשל, ובאמצעותם מוסדות ממשלתיים שונים מקדמים היבטים אחרים של הפחתת פליטה, או ממלאים פונקציית פיקוח חיונית.
דוגמאות טובות לשיטות מיטיבות בתחום ההתמקצעות של מסגרות ממשלתיות הן חוקי אקלים שלא רק מאצילים סמכויות למשרדים ולמוסדות ספציפיים, אלא גם מסדירים דרגה מסוימת של שיתוף פעולה ביניהם. כמו כן, חוקי אקלים טובים הם כאלה שמגדירים תפקיד פעיל לבית הנבחרים, ולא רק תפקיד פסיבי של קבלת הדיווחים וקיום דיון אחת לתקופה. תפקיד פעיל למשל כולל בקשות פרלמנטריות לניתוח מצד גוף הייעוץ המדעי העצמאי, אישור פרלמנטרי לתקציבי פליטה עתידיים, ואחריות לקביעת יעדים ארוכי טווח בתחום האקלים, או מעורבות בכך, והקצאת התקציב לשם כך.
שילוב החברה האזרחית והאקדמיה בגיבוש חוק האקלים
דיון שהתקיים לאחרונה בסדנת המומחים בהשתתפות נציגים מהמכון הישראלי למדיניות ציבורי, אדם טבע ודין, מוסד נאמן וארגון ברית האקלים הגרמני, עסק במקום שצריך להיות לחברה האזרחית ולאקדמיה בקידום חוק האקלים והדרך לשלב את קולותיהם ביעילות בתהליך גיבוש החוק. כך נאמר למשל כי ארגונים לא ממשלתיים יכולים לתרום לקידום המטרות שיוגדרו במסגרת החקיקה, למשל בכך שיסייעו להבהיר לנבחרי ציבור את "הערך האלקטורלי" של קידום מדיניות ירוקה, או בכך שיאתגרו מדיניות וצעדים שמקדמים משרדי ממשלה אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם היעדים שיוגדרו בחוק.
---
מסמכים רלוונטיים:
