המשרד להגנת הסביבה בוחן העלאת מיסוי על דלקים המשמשים בתחבורה, תעשייה וייצור חשמל – כחלק מ'תמחור פחמן' שישקף את העלות החיצונית האמיתית של השימוש בדלקים ויפחית את השימוש בהם, במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה שגורמת לשינוי אקלים עולמי.

לפי הודעת המשרד להגנ"ס, משבר הקורונה חידד את הצורך בהיערכות למשברים ולכן יש לפעול כבר היום על מנת למנוע את שינוי האקלים והסיכונים שהוא מציב לחברה, לכלכלה ולסביבה. המשרד טוען כי ברוב המדינות המפותחות נעשה שימוש ב'תמחור פחמן' וזאת מכיוון שהוא אחד הכלים היעילים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה.

המשרד גם מתייחס לחששות ממהלך של העלאת מיסוי על דלקים: פגיעה בשכבות חלשות, בתעשייה ובצמיחה הכלכלית.

טיוטה של מסמך מדיניות לתמחור פחמן פורסמה הבוקר להערות הציבור עד ה 22.07.2020.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס מציג תוכנית יציאה ממשבר הקורונה, 07/06/2020
2. האם נגיף הקורונה יאט את שינוי האקלים? 01/03/2020
3. הצלחנו להפחית את פליטת גזי החממה בזכות המעבר מפחם לגז, 14/8/2019
4. מעדכנים את הנוסחה לתימחור נזקי זיהום אוויר, 08/3/2020
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

רוב המדינות המתקדמות משתמשות ב'תמחור פחמן'

לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPPC), נותר חלון הזדמנויות של כעשר שנים לצמצום משמעותי בפליטת גזי החממה, אחרת הסיכונים משינוי האקלים יגדלו באופן משמעותי.

בהתאם לכך, ארגונים בינלאומיים ממליצים על שימוש במס פחמן כמנגנון יעיל להפחתת פליטות גזי חממה. 92% מ־35 מדינות ה־OECD מפעילות מנגנוני תמחור פחמן, למעט טורקיה, אוסטרליה ומספר מדינות בארה"ב. ה־OECD ממליץ באופן פרטני לממשלת ישראל לשקול תמחור פחמן. שיעור המס הממוצע על פחמן במדינות ה OECD עומד על 24$ לטון פחמן כאשר ההמלצה של הארגון היא להגיע למחיר של 50-100 אירו לטון פחמן עד שנת 2030.

גם קרן המטבע העולית IMF קבעה כי מיסוי פחמן הוא הכלי היעיל ביותר להפחתת פליטות גזי חממה ולכן ממליצה להטיל מס פחמן שיעלה בהדרגה ל-75$ לטון בשנת 2030.

מחיר הדלק לא משקף את הנזקים: זיהום אוויר, פקקים, שינוי אקלים

תמחור פחמן נועד לפתור כשל שוק כאשר הגורם המזהם לא משלם על הנזק שנגרם מהשימוש שלו בדלק (עלויות חיצוניות). כשמדברים על פחמן – מתכוונים לנזק שנגרם לשינוי האקלים, אלא שהשימוש בדלק גורם לנזקים נוספים שלא נלקחים בחשבון במחיר הדלק ובהם זיהום אוויר, פקקי תנועה, תאונות דרכים ועוד.

לפי ניתוח שמציג המשרד להגנ"ס, המס על הדלק (בלו) לתעשייה, ייצור חשמל ותחבורה בישראל לא משקף את העלויות החיצוניות של פליטת גזי חממה, זיהום אוויר, תאונות ופקקי תנועה.

תרשים: גובה הבלו בתעשייה וייצור חשמל ביחס לעלויות החיצוניות

להגדלה לחצו כאן

למשל, בתחבורה, ההכנסות מהבלו בשנה הן כ-17 מיליארד ₪, ואילו העלויות החיצוניות מסתכמות ב-35 מיליארד ₪.

תרשים: ההכנסות מבלו על תחבורה מול העלויות החיצוניות

המשרד להגנ"ס מתמחר את העלות החיצונית של פליטת טון פחמן במחיר של 140 ₪, לפי השיטה האמריקאית הנחשבת לשמרנית ביחס לשיטה האירופאית.

החששות מתמחור פחמן: פגיעה בתעשייה, בכלכלה ובשכבות חלשות

במשרד להגנ"ס מבינים שתמחור פחמן מחייב בחינה של השפעותיו על השכבות החלשות, התעשייה המקומית והכלכלה. במשרד מציגים עבודה שבוצעה יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיה מעבר לכלכלה דלת פחמן כמעט ולא פוגעת בתוצר הלאומי הגולמי ושומרת על יעדי הצמיחה הכלכלית.

כמו כן, המשרד מציג ניתוח של השפעת תמחור פחמן על חשבון החשמל של משק בית ממוצע בישראל, לפיו במידה ויוחלט על אימוץ מלא של המחיר לטון פחמן – 140 ₪, תעריף החשמל החודשי למשפחה ממוצעת יעלה בין 9 ₪ ל – 56 ₪ לחודש.

תרשים: השפעת מיסוי פחמן על תעריף החשמל

להגדלה לחצו כאן

מה יעשו עם הכסף מהעלאת המס על הדלק?

ומה יעשו עם הכסף שייכנס מהעלאת המס על הדלק? במשרד טוענים כי בעולם נהוג להפנות חלק מההכנסות להשקעות בפרויקטים שיפחיתו פליטת גזי חממה, כמו תחבורה ציבורית חשמלית, ומבנים מאופסי אנרגיה ועוד.

צוות בינמשרדי יכריע את תמחור הפחמן

נייר המדיניות שפורסם הבוקר להערות הציבור, מציג ביתר פירוט את הנושאים שפורטו לעיל, אלא שהוא רק החלק הראשון במסמך המדיניות. שלב ב' של נייר המדיניות שיפורסם בהמשך, יעסוק בנושאים הבאים:

• בחינת עומק של השפעות המס בעולם הן על פליטות גז"ח הן על מדדים כלכליים
• בחינת ההשפעה הצפויה של המס על משק האנרגיה הישראלי באמצעות מודל ה-MESSAGE
• סקירת מקרי בוחן של מדינות נבחרות

את נייר המדיניות הכינו נציגי המשרד להגנת הסביבה וחברת אקוטריידרס, המתמחה בנושאי מדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והגנת הסביבה. נייר המדיניות יוגש לחברי הצוות הבין-משרדי לקביעת מנגנון תמחור פחמן שתגבש המלצה סופית עבור הממשלה. חברי הצוות כוללים נציגים מבנק ישראל, משרד האוצר, רשות המסים, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, אוניברסיטת חיפה, מכללת עמק יזרעאל ועוד.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אנחנו מעלים הילוך במאבק במשבר האקלים העולמי, ותמחור הפחמן הוא הכלי הכלכלי היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה. במהלך זה נצטרף לרוב המכריע של מדינות ה־OECD  המתמחרות את הפחמן אך קובעות בצידו מנגנונים המעצימים את הסביבה וההתייעלות האנרגטית".

---------

מסמכים רלוונטיים: