בשבועות האחרונים נערכים משרדי הממשלה ליציאה ממשבר הקורונה ומכינים תוכניות להאצת הפעילות הכלכלית. בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס פרסם מתווה ליציאה מהמשבר ובו פירוט העקרונות והפרויקטים שבהם מומלץ להשקיע כדי לחזק את המשק תוך שיפור המצב הסביבתי.

על פי התוכנית של המשרד להגנ"ס מוצע לתת עדיפות להשקעות גדולות בתשתיות פיזיות שיובילו להפחתה בפליטות גזי חממה ומזהמים, ולשיקום הטבע והמערכות האקולוגיות. זאת לצד הימנעות מהשקעה בפרויקטים ש'ינעלו' אותנו בכלכלה עתירת פליטות לשנים רבות.

את התוכנית מובילה השרה החדשה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל שמתכוונת להשיג תקציבים לביצוע התוכנית, במהלך הדיונים לאישור תקציב המדינה.

כתבות רלוונטיות:

1. ההתאוששות מהקורונה: חשש מגידול חד בפליטות, 24/5/2020
2. לצאת מהמשבר: 25 מיליארד ₪ לתחומי אנרגיה ומים, 04/5/2020
3. הצעת חוק להארכת השימוש בבנזין חורפי, נדיף ומזהם יותר, 27/5/2020
4. התאמות לרגולציה הסביבתית לאור החזרה לשגרה, 27/05/2020
5. מידע נוסף על משבר הקורונה ואיכות הסביבה | infospot

חשש מפני עידוד כלכלי על חשבון זיהום סביבתי

לצד ההמלצות באיזה תחומים ופרויקטים להשקיע, אחד הדגשים בתוכנית של המשרד להגנ"ס, הוא להתריע מפני אפשרות של שיקום הכלכלה על חשבון פגיעה בסביבה, ולוודא כי לא יבצעו השקעות ארוכות טווח שנתחרט עליהם בעתיד בשל ההשלכות הסביבתיות השליליות.

נזכיר כי בשבוע שעבר פרסמנו כתבה ובה סקירה בין־לאומית שהכין משרד המודיעין על השלכות משבר הקורונה על תחום איכות הסביבה, לפיו קיים חשש אמיתי מפני זיהום סביבתי מוגבר בעקבות המאמצים להחזרת הכלכלה לפעילות מלאה.

היערכות לשינויי אקלים: אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה

התוכנית של המשרד להגנ"ס ליציאה מהמשבר מתמקדת במספר נושאים, ואחד הבולטים שבהם הוא משבר האקלים, בו מוצע לקדם מספר פרויקטים, בינהם:

1. מעבר לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת: עידוד הפיכת מבנים ליצרני חשמל סולרי עם תמריץ מיוחד לטכנולוגיות חדשות להטמעה סולרית במעטפת הבניין (BIPV).
2. אגירת אנרגיה מתחדשת: מרכיב חיוני להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, ייעול והגברת אמינות אספקת החשמל והביטחון האנרגטי.
3. התייעלות אנרגטית בתעשייה עם דגש על חשמול קווי ייצור בתעשייה: מאפשר הפחתת שריפת דלקים פוסיליים וכתוצאה מכך הפחתת זיהום האוויר והתחלואה, לצד התייעלות העבודה התפעולית והגברת התפוקה.
4. התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות: החלפת תאורת רחוב ללד, החלפת מערכות מיזוג אוויר, ייצור אנרגיה סולרית על מבנים ציבוריים לצורך חיסכון בהוצאות חשמל, הפחתת פליטות ויצירת תעסוקה.
5. בנייה ירוקה במבני ציבור עם דגש על מבני חינוך: תקצוב תוספת העלות מעבר לבנייה סטנדרטית. בנייה ירוקה מבטיחה התייעלות בצריכת אנרגיה ומים ומאפשרת הטמעה רחבה של תועלות סביבתיות.
6. תוכניות היערכות של רשויות מקומיות לשינוי אקלים: תמיכה ברשויות המקומיות בהכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים כולל התייחסות לניקוז, נגר, איי חום, חוסן חברתי, עליית פני הים ומניעת שריפות.

כלכלה מעגלית וניהול משאבים

נושא נוסף שהמשרד להגנ"ס מציע להתמקד בו במסגרת מתווה היציאה ממשבר הקורונה הוא עידוד כלכלה מעגלית וניהול משאבים, באמצעות:

1. התייעלות במשאבים בתעשייה קטנה-בינונית: מענקים להפחתה במקור של זיהומים ופליטות, באמצעות ליווי, ייעוץ והכוונה של המרכז להתייעלות במשאבים.
2. חיזוק תעשיית המיחזור בישראל באמצעות טיפול בחומרים כגון זכוכית, צמיגים, קרטון, גזם, פלסטיק ופסולת אלקטרונית ומתן פתרונות מתקדמים לטיפול בפסולת.
3. קידום שימוש חוזר בחומרי בנייה: תמיכה בשדרוג מתקני מיחזור, החלת חובת שימוש בחומרים ממוחזרים במיזמי בנייה.
4. ניקיון המרחב הציבורי: תוכנית לאומית לניקיון המרחב הציבורי בישראל, לרבות השקעות בתשתיות והשקעות בחינוך והסברה בכל המגזרים בחברה.

הפחתת זיהום אוויר מתחבורה

עוד על הפרק בתוכניות היציאה מהמשבר – זיהום אוויר מתחבורה, באמצעות:

1. עבודה מרחוק במגזר הציבורי: הפחתת זיהום אוויר, הקטנת הגודש בכבישים, הפחתת תאונות דרכים, צמצום רעש, צמצום עלויות דלקים, עלייה בפריון, צמצום ימי מחלה והיעדרויות.
2. אוטובוסים חשמליים: מעבר להנעה חשמלית בתחבורה הציבורית בערים.
3. אזורים מופחתי פליטות בערים: קידום ויישום מדיניות רב-שלבית להגבלת תנועת כלי רכב מזהמים בערים הגדולות בישראל.

לאמץ את העקרונות של ה-OECD  ליציאה מהמשבר

כיווני פעולה נוספים שמציע המשרד הם הפחתת זיהום קרקע והפחתת וזיהום במבנים; שיפור הסביבה העסקית וקידום טכנולוגיות קלינטק והגנה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.

המשרד להגנ"ס ממליץ לאמץ את העקרונות שהציע ארגון ה-OECD ליציאה מהמשבר:

• הערכה שיטתית של השלכות סביבתיות שליליות לא מתוכננות, הנגרמות כתוצאה מצעדים כלכליים ומיסויים לטווח הקצר, על מנת למנוע פגיעה בחוסן העתידי ובבריאות.
• הימנעות מנסיגה לאחור בתקינה סביבתית קיימת. 
• התניית התמיכה הממשלתית בדרישה לשיפור ביצועים סביבתיים. 
• נקיטת אמצעים לשיפור הבריאות הסביבתית במטרה לתרום לחוסן החברה. לסביבה נקייה יותר תהיה השפעה חיובית על בריאות האדם. 

----------

מסמכים רלוונטיים: