המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות ציבור טיוטת תקנות שמסדירות את היישום של אמנת שטוקהולם כדי שישראל תוכל לאשרר אותה. התקנות כוללות הגבלות על סחר ועל שימוש במזהמים אורגניים בלתי פריקים (POPs – Persistent Organic Pollutants).

זה המקום להזכיר שישראל אומנם חתומה על אמנת שטוקהולם משנת 2001, אך היא אחת ממספר מצומצם של מדינות בעולם שטרם אשררה (Ratify) אותה. נכון להיום 185 מדינות אישררו את אמנת שטקהולם, ויש פחות מ-10 מדינות שחתומות על האמנה אך טרם אישררו אותה, בהן ישראל וארה"ב.

במשרד להגנ"ס מסבירים שמטרת התקנות, המבוססות על הוראות האמנה והרגולציה האירופית, היא להשלים פערים רגולטוריים כדי ליישם את האמנה. עם זאת, למרות שאמנת שטוקהולם מגבילה כיום 34 מזהמים, התקנות מגבילות רק את 12 המזהמים המקוריים שנכללו באמנה בשנת 2001 (8 חומרי הדברה, 2 כימיקלים תעשייתיים ו-2 תוצרי לוואי) המהווים תנאי סף לאשרור האמנה. כמו כן הוחלט לכלול בתקנות גם 4 תרכובות PFAS  (Per- and Polyfluoroalkyl Substances) המופיעות באמנה ומשמשות במעכבי בעירה, חומר מבודד בשנאים, יישומים בפלסטיק, פולימרים, צבעים, דבקים ועוד.

בדיקה מקיפה שערך המשרד להגנ"ס לקראת גיבוש התקנות מצאה שבישראל אין ייצור ושימוש ב-12 המזהמים המקוריים, אך יש שימוש מצומצם ונוכחות בשפכי תעשייה של 4 תרכובות PFAS המדוברות. במשרד להגנ"ס מדגישים שכיום יש תחליפים ל-12 המזהמים הראשונים, וגם לרוב השימושים של 4 תרכובות ה-PFAS ולכן ההשפעה של התקנות על המשק צפויה להיות זניחה.

כזכור, לפני כשנתיים וחצי הגיש ארגון אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ בטענה שהמדינה לא עומדת בתוכניות הפעולה שהציבה לעצמה למניעה וטיפול בזיהום מחומריPFAS  שייתכן וממשיך להתרחב במי התהום. הארגון ביקש מבג"ץ לחייב את המדינה להשלים את הטיפול בנושא באמצעות תקנות, הנחיות והיתרי רעלים, כולל אשרור אמנת שטוקהולם.

אמנת שטוקהולם של האו"ם שנכנסה לתוקפה בשנת 2004 מגבילה את הייצור, הייבוא, הייצוא והשימוש בחומרים אורגניים בלתי פריקים. חומרים אלה רעילים במיוחד, מצטברים בגוף האדם ובסביבה לאורך זמן, מסכנים את הבריאות ונמצאים בין השאר בחומרי הדברה, מעכבי בעירה, דבקי תעשייה וחומרים המשמשים בתעשיית הפלסטיק והטקסטיל.

הערות ציבור אפשר להעביר עד 17 באוגוסט 2025 באתר החקיקה הממשלתי. קישור לטיוטת התקנות המלאה בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עתירה נגד העיכוב בקביעת מדיניות למזהמים מסוג PFAS, 02.01.2023
2. בג"ץ: על המדינה להסדיר את הטיפול במזהמי PFAS, 02.07.2023
3. תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS, 11.11.2024
4. באירופה ממשיכים לפעול נגד ה-POP's - חומרים אורגנים לא פריקים, 04.11.2019
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

12 המזהמים אינם בשימוש בתעשייה

לקראת גיבוש התקנות, המשרד להגנ"ס ערך בחינה מקיפה של דרישות האמנה מול המצב הרגולטורי הקיים היום בישראל, לצד סקירה רגולטורית בנושא הסדרת המזהמים הכלולים באמנה באיחוד האירופי.

כמו כן, כדי לבחון את השלכות הרגולציה על המשק הישראלי נערכו בדיקות וסקרים להימצאות המזהמים שמוגבלים באמנת שטוקהולם - בישראל (מאגר נתוני היתרי הרעלים לשנת 2025, סקר וולונטרי שנמסר למפעלים, מצאי תכשירי ההדברה המאושרים בישראל, ניטור ואיתור של תרכובות PFAS בשפכי תעשייה ובקרקע, נתוני המפל"ס משנת 2022).

להלן ממצאי הבדיקה לגבי 12 המזהמים הראשונים:

1. בסיס נתוני היתרי הרעלים: למעט כמה מעבדות מחקר המחזיקות בכמות קטנה של חלק מהמזהמים אך פטורות מדרישות האמנה במסגרת 'פטור ממחקר', שאר המפעלים אינם מחזיקים במזהמים אלה לפי היתר הרעלים שלהם.
2. נתוני סקר וולונטרי: לפי סקר וולונטרי שעליו ענו 202 מפעלים (מתוך 560 שקיבלו אותו) אין שימוש ב-12 המזהמים במפעלים אלה.
3. תכשירי הדברה: מבדיקה שנערכה מול הוועדה המקצועית לרישום תכשירים ומול הוועדה הבין-משרדית לרישום תכשירים עולה שלא רשומים כיום תכשירי הדברה המכילים אחד או יותר מ-12 המזהמים.
4. נתוני המפל"ס: במפל"ס דווח על פליטה או העברה של 3 חומרים (מבין ה-12): PCB – הופיע בכמות לא גדולה על פני כמה שנים ב-3 מטמנות. PCDD + PCDF ( פוראנים ודיאוקסינים) – בכל שנה כ-120 מפעלים מדווחים על פליטתם לאוויר. הכמות הכוללת בשנת 2022 הייתה 0.0064 ק"ג.

4 תרכובות PFAS: שימוש מצומצם, נוכחות בשפכים תעשייתיים

בנוגע ל-4 תרכובות PFAS שכלולות באמנת שטוקהולם, בדיקת המשרד להגנ"ס מצאה בהם שימוש בעיקר בקצפי כיבוי שהם ככל הנראה המקור העיקרי לזיהום בקידוחי מי שתייה בישראל. באחד המזהמים (PFOA) נעשה שימוש גם בתחום המוליכים למחצה.

להלן ממצאי הבדיקה:

1. בסיס נתוני היתרי הרעלים:

• PFOA – סה"כ 15 ארגונים מחזיקים בהיתר רעלים, מרביתם בקצפי כיבוי.
• PFOS – סה"כ 7 ארגונים מחזיקים בהיתר רעלים, בהם 3 אוניברסיטאות לשימוש מחקר (הפטורים מדרישות האמנה) והיתר משתמשים בו בקצפי כיבוי.
• PFHXS – מפעל אחד מחזיק בקצפי כיבוי המכילים את התרכובת.
• PFCA – אוניברסיטה אחת מחזיקה בתרכובות (שימוש תחת פטור למחקר).

2. נתוני הסקר הוולונטרי:

• PFOA – 2 מפעלים משתמשים בו בקצפי כיבוי.
• PFOS – מפעל אחד משתמש בו בקצפי כיבוי
• PFHxS – שימוש במפעל אחד.
• PFCA – לא משתמשים בו.

3. תכשירי הדברה: לא רשומים כיום תכשירי הדברה המכילים את אחת מ-4 תרכובות PFAS

4. ניטור מזהמים בשפכי תעשייה: בשנים 2023-2022 דגם המשרד להגנ"ס 28 מפעלים לזיהוי תרכובות PFAS ונמצאו עדויות להימצאות 3 מתוך 4 התרכובות (PFOA, PFOS ו-PFHxS). מרבית המפעלים שבהם נמצאו החומרים טענו שמדובר בזיהום ישן שמקורו בשימוש בעבר בקצפי כיבוי.

5. נתוני המפל"ס: PFOS הוא החומר היחידי ממשפחת ה-PFAS שיש חובה לדווח עליו כיום במפל"ס. בשנת 2022 דיווחו 11 מפעלים על הזרמות PFOS בשפכים.

כיצד התקנות ישפיעו על התעשייה?

במשרד להגנ"ס מציינים שישראל עומדת בהיבטים רבים של אמנת שטוקהולם באמצעות הרגולציה הקיימת, ולכן השפעת התקנות על התעשייה צפויה להיות זניחה.

יתרה מזו, לרוב המזהמים המופעים בתקנות יש תחליפים: 12 המזהמים הראשוניים הוגבלו כבר לפני יותר מ-20 שנה, ומאז כל המדינות החברות הגבילו או אסרו את הסחר והשימוש בהם. גם ל-4 תרכובות PFAS שנכנסו לאמנה מאוחר יותר, יש היום תחליפים לרוב השימושים.

עבור מזהמים שאין להם תחליפים ברמה העולמית, אמנת שטקהולם מאפשרת לתת פטור ספציפי ומוגבל בזמן לשימוש. התקנות שמציע המשרד להגנ"ס כוללות מנגנון דומה, בהתאם לפטורים הספציפיים הניתנים לפי האמנה.

הצעדים הבאים: תוכנית לאומית, בחינת התקנות והוספת מזהמים

המשרד להגנ"ס מציב כמה יעדים וקריטריונים שיש לבחון בעתיד, כדי לבדוק את העמידה של ישראל בדרישות אמנת שטוקהולם:

1. כתיבת תוכנית לאומית ליישום דרישות התקנות עד שנתיים אחרי מועד אשרור האמנה.
2. בכל 4 שנים תיערך בחינה של יעילות הרגולציה לפי נתונים סטטיסטיים שייאספו בין השאר על ייצור, ייבוא וייצואו מזהמים. לפי האמנה, מדינה החברה באמנה מחויבת לדווח על סטטוס יישום דרישות האמנה.
3. בחינה תקופתית של הצורך להוסיף עוד מזהמים לתקנות באמצעות תיקונם.

אמנת שטוקהולם: מ-12 ל-37 מזהמים

אמנת שטוקהולם ((Stockholm Convention on Persistence Organic Pollutant משנת 2004 של האו"ם נועדה להגביל באופן גלובלי את השימוש, הייצור, הייבוא והייצוא של מזהמים אורגניים בלתי פריקים שלהם יש השפעות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה.

בעת כניסתה לתוקף של האמנה בשנת 2004 היא כללה 12 מזהמים (Initial POPs) שסווגו ל-3 תחומים – חומרי הדברה, כימיקלים תעשייתיים ותוצרי לוואי לא מכוונים. מאז האמנה מתעדכנת מעת לעת והחל משנת 2023 היא מונה 34 מזהמים. בחודש מאי השנה הוחלט בדיוני האמנה בז'נבה להוסיף עוד 3 מזהמים, כך שמשנת 2026 היא תכלול 37 מזהמים. מקצת מהמזהמים משמשים בחומרי הדברה, מקצתם משמשים בתעשייה ומעטים משמשים בשני הענפים האלה.

אלה עיקרי האמנה:

• איסור לייצר, להשתמש, לייבא ולייצא את המזהמים המפורטים בנספח A לאמנה.
• הגבלה על ייצור, שימוש, ייבוא וייצוא מזהמים המופעים בנספח B של האמנה.
• נקיטת אמצעים לצמצום או למניעת פליטות מייצור בלתי מכוון של המזהמים האורגנים המפורטים בנספח C לאמנה.
• נקיטת אמצעים לצמצום או לביטול פליטות ממצבורים ומפסולות של מזהמים אורגנים באופן שאינו פוגע בסביבה.
• שימושים מותרים – האמנה כוללת רשימה של שימושים מותרים וסייגים לגבי ההגבלות והאיסורים החלים על המזהמים השונים. ככלל, הפטורים והסייגים הם מוגבלים בזמן (5 שנים ולא יותר מ-10 שנים לפטור ספציפי).

נזקי המזהמים האורגניים הבלתי פריקים

מזהמים אורגניים בלתי פריקים נחשבים למסוכנים במיוחד לבריאות הציבור, וחשיפה ממושכת אליהם עלולה לגרום לתחלואת סרטן, לפגוע במערכת העצבים ובמערכת ההורמונלית, לגרום למומים מולדים, ועוד.

לצד זה החומרים עלולים לפגוע גם בסביבה: החומרים אינם מתפרקים, מצטברים במי תהום, בקרקע, באוויר וברקמות שומן של בעלי חיים ושל בני אדם ועלולים לנדוד למרחקים גדולים ממקור הזיהום. כמו כן, הימצאות חומרים אורגניים בלתי פריקים במי התהום פוגעת במשק המים בגלל הצורך לסגור קידוחי מי שתייה שזוהמו.

העתירה של אדם טבע ודין

כפי שדיווחנו, לפני כשנתיים וחצי ארגון אדם טבע ודין הגיש עתירה לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, משרד הבריאות ורשות המים בשל העיכוב בקידום מדיניות שתגביל את שימוש בחומרי PFAS בישראל, בין היתר, באמצעות אשרור אמנת שטוקהולם.

לפי כתב העתירה, אף שהמשרד להגנ"ס, משרד הבריאות ורשות המים הקימו צוות עבודה בין-משרדי שמטרתו הייתה לאסוף מידע על חומרת הנזק של חומרי PFAS לבריאות ולסביבה, לבחון אילו תיקוני רגולציה נדרשים כדי להתמודד עם הבעיה וכיצד אפשר לקדמם – שום פעולה רגולטורית לא הושלמה.

העתירה הוגשה בין היתר אחרי שהמשרד להגנ"ס דחה את המועד שהציב לעצמו לאשרור אמנת שטוקהולם והתקנת תקנות ייעודיות. לדברי ארגון אדם טבע ודין, המועד שנקבע תחילה היה חודש פברואר 2022. לאחר המועד נדחה לחודש פברואר 2024. כעת, כשנה וחצי לאחר מכן פורסמה טיוטת התקנות לאשרור האמנה.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה" :מדינת ישראל מצטרפת למאמץ הבין-לאומי להגנה על בריאות הציבור והסביבה מפני חומרים מסוכנים ומצטברים. כמו שפעלנו לצמצום החשיפה לכספית, כך נפעל גם לצמצום חשיפה לחומרים רעילים אחרים, מתוך מחויבות מלאה לבריאות הציבור והסביבה והשמירה על משאבי הטבע שלנו".

ארגון אדם טבע ודין: "הישג חשוב של אדם טבע ודין במאבק למיגור זיהום כימיקלי הנצח PFAS בישראל. בזכות מאבק עיקש של אדם טבע ודין בבית המשפט העליון, המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטה לתקנות שמטרתן למגר את זיהום המים מכימיקלים מסוכנים ממשפחת PFAS".

עו"ד מירב עבאדי ,מנהלת תחום רגולציה באדם טבע ודין ועו"ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית: "מדובר בצעד חשוב בדרך להוצאת הכימיקלים האלה משימוש ולעצירת הזיהום הנוראי הזה שפוגע בבריאות של כולנו. אנחנו נמשיך לפעול כדי שהתקנות יותקנו וייושמו וכן על מנת שינוקו ויטוהרו המקורות המזוהמים".

---
מסמכים רלוונטיים: