ארגון אדם טבע ודין וח"כ לשעבר פרופ' אלון טל הגישו השבוע עתירה נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, ורשות המים, בשל אי קידום מדיניות למניעה וטיפול במזהמים מסוג PFAS Poly Fluorinated Alkyl Substances .

לדברי העותרים, אף שהגופים הממשלתיים מכירים בסכנה לבריאות הציבור משימוש בחומרים מקבוצת מזהמים זו, ובפרט מנוכחותם בקצפי כיבוי אש, הם לא נקטו צעדי מדיניות מעשיים בשנתיים האחרונות, מלבד עריכת דיגומים.

העתירה מוגשת בין היתר לאחר שהמשרד להגנת הסביבה דחה את המועד שהציב לעצמו לאשרור אמנת שטוקהולם והתקנת תקנות ייעודיות. לדברי ארגון אדם טבע ודין, המועד שנקבע בתחילה היה פברואר 2022. לאחר מכן המשרד הצהיר על מועד חדש: המחצית הראשונה של שנת 2024.

העותרים מדגישים את הדחיפות שבהעברת תקנות בתחום PFAS בהקדם האפשרי בשל הסכנה שהם מציבים לציבור על פי ממצאים בעולם וממצאים ראשוניים בארץ – סכנה שגם משרדי הממשלה מודעים לה ומוטרדים ממנה, לדברי העותרים.

אי לכך, העותרים מבקשים מבית המשפט לחייב את הרגולטורים לפרסם הנחיות לגבי אופן השימוש, האחסנה, האחזקה והסילוק של חומרי PFAS, ולאחר מכן להתקין תקנות המגבילות את השימוש בחומרים אלה ולאסור את השימוש בהם ללא היתר רעלים.

כתבות רלוונטיות:

1. משרדי הממשלה מקדמים הגבלת שימוש בחומרי PFAS, 27.7.2022
2. משרד הבריאות ניטר PFAS במי שתייה ולא מצא חריגות, 16.5.2022
3. הרגולטור בוחן מגבלות ותקינה לחומרי PFAS בישראל, 06.4.2021
4. הרגולטור הישראלי בודק את מזהמיPFAS , 02.2.2019
5. ארה"ב מאמצת תוכנית לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום  PFAS, 18.03.2019
6. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

תוצאות הסקרים: PFAS נמצא ב-16% מקידוחי מי השתייה שנבדקו

בשנים האחרונות בוצעו בארץ כמה סקרים לניטור PFAS במקורות מי שתייה ובגוף האדם. במקביל, הוועדה המייעצת למי שתייה קבעה תקן וולונטרי שנהוג בקנדה, אך מקל ביחס לארה"ב ולאירופה, לשיעור ה-PFAS המרבי שיכול להימצא במי שתייה. בעתירה הנוכחית נטען כי אימוץ התקן המקל מדאיג, בייחוד לנוכח סקר, אמנם מצומצם, שמצא PFAS בגוף האדם אצל כל המשתתפים.

קבוצת המזהמים PFAS מכילה כ- 4,700 תרכובות שונות המסווגות לתרכובות קצרות שרשרת ותרכובות ארוכות שרשרת. החומרים הללו עלולים לגרום לסרטן השד, לכולסטרול, לפגיעה באיברים שונים, ביניהם הכבד, הכליות ובלוטת התריס. הם לא מתפרקים בגוף אלא מצטברים בו. שתי התרכובות ארוכות שרשרת הנפוצות בקבוצה הן PFOA ו - PFOS אשר הוכחו במחקרים רבים כתרכובות רעילות ביותר גם בחשיפה לריכוזים מזעריים והן המצויות בקצפי כיבוי.

בסקרים שערך משרד הבריאות בקידוחי הפקה של מי שתייה ממי תהום נמצא כי ב-16% מהקידוחים שנמבדקו, נמצא נוכחות של PFAS – אך חשוב לציין כי מראש נבחרו קידוחים שבהם חשבו שיש פוטנציאל גבוה יותר לנוכחות PFAS בשל קירבה שדות תעופה, בסיסים צבאיים וכו'. כמו כן, הריכוזים של ה PFAS שנמדדו באותם קידוחים, היו נמוכים מערך הסף הקנדי למי שתייה שישראל שואפת לאמץ. בקידוח מי שתייה אחד באזור קיסריה נמדדו ריכוזים משמעותיים יותר של PFAS, שמקורו ככל הנראה במתקן אימון כיבוי אש סמוך.

בסקר נוסף שערכה רשות המים לבדיקת PFAS במי תהום לפני כשנתיים, נמצא נוכחות של חומרי PFAS אך בריכוזים נמוכים מערך הסף שישראל מעוניינת לאמץ.

העותרים סבורים שאם היה משרד הבריאות מאמץ תקן מי שתייה מחמיר יותר, כפי שאומץ בארה"ב ובאירופה, 6 מקידוחי מי השתייה שנבדקו היו נסגרים ונפסלים לאספקת מי שתיה.

בעתירתם כותבים העותרים כי "אחת מן הפעולות המיידיות שנדרשים המשיבים [הנתבעים] לבצע, היא אסדרת אופן השימוש האחסנה והסילוק של קצפי כיבוי המכילים את הכימיקלים המזהמים. השימוש בקצפי כיבוי אלה ידוע כגורם מספר אחת לזליגתם של הכימיקלים המסוכנים לסביבה המימית ולמי השתייה. ממילא, אסדרת אופן השימוש בהם הוא עניין נקודתי שניתן היה להיעשות זה מכבר".

העותרים פירטו חקיקה נדרשת נוספת: תחילה הוצאת הנחיות לגבי אופן השימוש, האחסנה, האחזקה והסילוק שך PFAS. לאחר מכן, לדבריהם, יש להתקין תקנות לאיסור ולהגבלת ייבוא, ייצוא, שימוש וכל עיסוק עם PFAS, וכן להוריד את סף סיווג ופטור של חומרים אלה כך שייאסר העיסוק בהם ללא היתר רעלים. כיום נדרש היתר רעלים רק למי שמחזיק 100 ק"ג של חומרים אלה. אין בארץ מי שמחזיק בכמויות כאלה אך ממצאי סקרים מצביעים על הסיכון לגוף האדם ולסביבה גם בנוכחות כמות קטנה של PFAS.

העותרים: מדובר בנושא קריטי לבריאות הציבור

לפי כתב העתירה, לפני הגשתה פנו העותרים פעמים רבות למשרד להגנת הסביבה כדי להבין היכן עומדים המהלכים לקידום החקיקה בתחום ה-PFAS. לפני כשנתיים הוקם צוות עבודה בין-משרדי, שכלל נציגים ממשרדי הסביבה והבריאות ומרשות המים. מטרת הצוות הייתה לאסוף מידע על חומרת נזקי ה-PFAS לבריאות ולסביבה, ולבחון אילו תיקוני רגולציה נדרשים להתמודדות עם הבעיה וכיצד ניתן לקדמם.

הצוות הציב לעצמו יעדים: לבחון הנחיות לסילוק פסולת/ קצף כיבוי פג תוקף וכן הנחיות ייעודיות למניעת זיהום סביבתי מ-PFAS, לבחון סמכויות להגביל בחוק חומרים מסוכנים PFOA ו-PFOS – שניים מחומרי הקבוצה בעלי שרשרת ארוכה שנחשבים למסוכנים יותר, לבדוק אפשרות לרגולציה במוצרי צריכה ובמוצרים הבאים במגע עם מזון, לבחון את היכולת ליישם את אמנת שטוקהולם ועוד.

אולם לדברי ארגון אדם טבע ודין, למרות העבודה בת השנתיים של הצוות והיעדים הרבים שהוא הציב – אף פעולה רגולטורית לא הושלמה.

העותרים מציינים כי משרד הבריאות פנה מספר פעמים למשרד להגנת הסביבה בבקשה לזרז את הגבלת השימוש בחומרי PFAS בחקיקה, אולם האחרון התמהמה וטען שאין לו סמכויות לאסור ייצור ושימוש בכימיקלים כל עוד אמנת שטוקהולם לא מאושררת. המשרד ציין כי הוא פועל לאשרר את האמנה עד לפברואר 2022. אולם לדברי העותרים זה לא קרה, ובנובמבר האחרון מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הודיעה על מועד חדש לכתיבת התקנות: שנת 2024 – שנתיים לאחר המועד הראשון שנקבע. העותרים הוסיפו כי למשרד להגנת הסביבה אין כל מניעה להתקין תקנות: הוא בעל הסמכות החוקית והרגולטורית לטיפול בנושא והשרה להגנת הסביבה היא בעלת הסמכות לתיקון תקנות.

בכתב העתירה מוסבר כי אמנת שטוקהולם היא אמנה בינלאומית העוסקת בין היתר בהגבלת תפוצתם של מזהמי PFAS. ישראל מעולם לא אישררה אותה ולא התקינה תקנות מתאימות, בשונה מ-180 מדינות (מתוך 185), אשר אשררו את האמנה ועיגנו במדינתם חוקים וכללים המגבילים את השימוש ב-PFAS.

העותרים מזהירים מפני היעדר הסדרה בחוק של המזהמים הללו ומפני המשך השימוש של הציבור במקורות מים שעלולים להכיל PFAS. לדבריהם, מאחר שמשרדי הממשלה ורשות המים לא נקטו פעולות ממשיות בשנתיים האחרונות, לא נותר להם ברירה אלא לעתור לבית המשפט. הם הוסיפו שמדובר בנושא פשוט יחסית לטיפול ושאינו שנוי במחלוקת הן מבחינה מקצועית והן מבחינת הצורך בנקיטת אסדרה שתמנע את המשך הסיכון.

---

מסמכים רלוונטיים: