המשרד להגנת הסביבה האמריקני (EPA) הציג תוכנית פעולה מקיפה במטרה להתמודד עם האתגר הסביבתי של זיהום קרקע ומי תהום בחומרים אורגניים מופלרים (PFAS). תוכנית הפעולה כוללת פתרונות לטווח קצר לטיפול בכימיקלים אלו והן אסטרטגיות ארוכות טווח שיסייעו לספק את הכלים והטכנולוגיות כדי לספק מי שתייה נקיים, הכוללות טיפול ב-PFAS טרם חדירתם למי השתייה.

בחודש מאי 2018, התקיים כנס לאומי בארה"ב שהתמקד בצעדים לטיפול ב PFAS. בעקבות הפסגה, אירחה הסוכנות להגנת הסביבה, יותר מ-1,000 אנשים במהלך הקיץ ממדינות שהושפעו ישירות מה- PFAS. תכנית הפעולה של הסוכנות פותחה על בסיס משוב מאירועים אלו בנוסף למידע שהתקבל מכ-120,000 הערות שהגיש הציבור.

נזכיר, כי החומרים מקבוצת PFAS מצויים בשימוש תעשייתי מזה 60 שנים, אך רק ב-15 השנים האחרונות התגלה שחומרים אלו מסוכנים לאדם. ברחבי העולם, מדינות מאמצות ערכי סף עם רגישות גבוהה מאוד לנוכחות חומרי ה-PFAS  במי השתייה. במקביל, חברות תעשייתיות ומדינות נאלצות ליטול אחריות על הנזק הבריאותי הנגרם לאוכלוסייה כתוצאה מהזיהום.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
2. ארה"ב מגבירה את המאמצים לטיפול במזהם  PFAS12.04.2018
3. המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל? 15.11.2016
4. פורסם מאגר של 4,730 חומרים מקבוצת המזהמים PFAS, 28.08.2018
5. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

תוכנית הפעולה נגדPFAS | ניקוי, אכיפה וניטור

התוכנית  של הסוכנות להגנ"ס האמריקנית כוללת את הפעולות הבאות:

• מי שתייה:EPA יקבע את ערך הסף המרבי (MCL Maximum Contaminant Level) בחוק מי השתייה עבור החומרים PFOA ו-PFOS - מהכימיקלים השכיחים ביותר מקבוצת PFAS.
• ניקוי: EPA כבר החלה בתהליך לרישום PFOA ו- PFOS כחומרים מסוכנים, ותנפיק המלצות לניקוי מי תהום באתרים המזוהמים ב-PFOA וב- PFOS. ההמלצות יספקו כלים נוספים שיסייעו למדינות לטפל בזיהום הקיים ולהגביר את יכולתם של הגורמים האחראיים לתת דין וחשבון.
• אכיפה: EPA ישתמש בכלי אכיפה כדי לטפל בחשיפה ל-PFAS.
• ניטור: EPA תציע לכלול PFAS בניטור מי שתייה בתוכנית הלאומית לניטור מזהמים. הסוכנות גם שוקלת את הוספת ה PFAS למרשם הפליטות (מפל"ס) האמריקאי כדי לסייע בזיהוי מקום הזרמתם.
• מחקר: EPA יפתח שיטות אנליטיות חדשות, כך שניתן יהיה לזהות יותר כימיקלים מקבוצת PFAS במי השתייה, באדמה ובמי תהום. מאמצים אלה ישפרו את יכולת הפיקוח והערכת סיכונים פוטנציאליים. מאמצי המחקר כוללים גם פיתוח טכנולוגיות חדשות להסרת PFAS ממי שתייה באתרים מזוהמים.
• תקשורת של הסיכונים: פיתוח ארגז כלים לתקשורת אודות הסיכונים של PFAS שישמשו לתקשר בצורה יעילה עם הציבור.

מאמצים אלה יסייעו ל- EPA ולשותפיה לזהות ולהבין טוב יותר את מזהמי ה-PFAS, לנקות את זיהום ה-PFAS הנוכחי, למנוע זיהום עתידי ולהסביר לציבור את הסיכון שבחומרים אלו. כדי ליישם את תוכנית הפעולה, EPA יעבוד בשיתוף פעולה עם גורמים מרובים, כולל סוכנויות פדרליות אחרות, מדינות, ממשלות, שירותי מים ותעשייה.

מה המצב בישראל?

בישראל עדיין אין ערכי סף לריכוז PFAS במי שתייה וחומרים אלו אינם מנוטרים במי השתייה שלנו,  במזון או במי תהום. אמנם ה-PFAS  מוכרים כחומר מסוכן בחוק החומרים המסוכנים, יחד עם עוד רשימה ארוכה של חומרים שהעיסוק בהם דורש היתר רעלים, אחסון, שינוע ועמידה בהנחיות נוספות, אך ללא התייחסות לאופן השימוש בהם, הריכוז שלהם במוצרים או דברי מזון וכו'.

מסמכים רלוונטיים: