אם חשבתם שציפוי מחבתות 'בריאות' הוא בריא, תחשבו שוב. מסתבר כי  בתהליך ייצור שכבת הציפוי בחלק מהמחבתות, משתמשים בחומרים אורגנים מופלרים (PFAS) שבשנים האחרונות התגלו כמזהם הנספג ומצטבר בגוף האדם וגורם לנזקים בריאותיים. חומרי PFAS לא נמצאים רק במחבתות אלא במוצרים רבים נוספים: ציפוי מונעי כתמים בבגדים ובדים, מוצרי טיפוח אישיים, חומרים מונעי בערה במזרונים, קצף כיבוי ועוד.

החומרים מקבוצת PFAS  מצויים בשימוש תעשייתי מזה 60 שנים, אך רק ב-15 השנים האחרונות התגלה שחומרים אלו מסוכנים לאדם. ברחבי העולם, מדינות מאמצות ערכי סף עם רגישות גבוהה מאוד לנוכחות חומרי ה-PFAS במי השתיה. במקביל, חברות תעשייתיות ומדינות נאלצות ליטול אחריות על הנזק הבריאותי הנגרם לאוכלוסיה כתוצאה מהזיהום. מדוע אם כן בישראל עדיין אין ערכי סף לריכוז PFAS במי שתייה וחומרים אלו אינם מנוטרים במי השתייה שלנו, במזון או מי תהום?

בכנס זיהום סביבתי בקרקע ומים שהתקיים לאחרונה ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הציג ד"ר רפי מנדלבאום, מייסד חברת אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות המתמחה בטיפול בקרקעות מזוהמות ומי תהום, את ההתפתחויות העולמיות בהתייחסות ל-PFAS והדחיפות באימוץ ערכי סף וניטור מי השתייה במקומות החשודים בזיהום בישראל, בדומה למדינות מערביות אחרות.

ד"ר מנדלבאום: "מזה זמן רב שאנו עוקבים אחר קבוצת מזהמים חדשה, נפוצה ומסוכנת הידועה בשם PFAS. מדובר בקבוצת חומרים שהאדם ייצר ואינם קיימים בטבע (חומרים אנטרופוגניים). המדינות המפותחות הטילו מגבלות על השימוש בה בשל עדויות טוקסיקולוגיות על הצטברותם בסרום של הדם בבני אדם ומעורבות החומרים הללו כגורמי מחלות וגידולים מסרטנים.

קבוצת החומרים האורגנים המופלרים היוותה מרכיב מהותי בקצף כיבוי אש עד לפני מספר שנים, ולכן מצויה במקומות בהם נעשה שימוש בקצף זה, ובפרט בשדות תעופה, בתי זיקוק, מתקני דלק, ובעמדות ותחנות כיבוי. בנוסף הם נמצאים בשימוש במוצרי צריכה עמידים למים ושמן, תעשיית התעופה והאלקטרוניקה. בשל המאפיינים של ה-PFAS, גם יעילות שיטות השיקום הסטנדרטיות לקרקע ומי התהום נמצאו כנמוכות ולכן עלות השיקום מאוד יקרה."

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. ארה"ב מגבירה את המאמצים לטיפול במזהם  PFAS12.04.2018
2. המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל? 15.11.2016
3. פורסם מאגר של 4,730 חומרים מקבוצת המזהמים PFAS, 28.08.2018
4. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

מדוע ה-PFAS כל כך בעייתי?

קבוצת ה-PFAS נמצאת בשימוש בישראל מאז שנות ה-50 ומכילה אלפי חומרים, אך החומרים PFOS+PFOA שהם בעלי שרשרת פחמן-פלואור בעלת 8 אטומים, הם השכיחים ביותר. מכיוון שהחומרים הללו יציבים מאוד בסביבה, כמעט ואינם מתפרקים ביולוגית, ונעים במהירות במי התהום, הם נמצאים גם בתשטיפים של אתרי הטמנה וטיפול באשפה וגם מגיעים למי קולחין בהם עושים שימוש נרחב להשקיית שדות ועוד.

ממצאים מאתרים מסויימים בעולם מעידים שהזיהום של ה-PFAS במי התהום, יכול להתפשט ליותר מעשר קילומטרים ממקור הזיהום. מאחר והרכיבים אינם מנוטרים באופן קבוע במערכות אספקת מים, הם מגיעים למי השתייה המשמשים גם לבישול ורחצה.

מדינות העולם קובעות ערכי סף ל-PFAS

מאחר ולחומרים אלה תכונות כימיות הגורמות להם להצטבר בגוף האדם, הם גורמים לנזקים בריאותיים וקיים חשש להיותם מסרטנים גם בריכוז מאוד נמוך ביחס למזהמים אחרים, כל זאת בנוסף לקושי האנליטי לזהות את כולם במעבדה. למרות זאת ה-PFOS וה-PFOA קיבלו ערכי סף באירופה של 0.65 ppb במי שתייה ובארה"ב נקבעה התרעת בריאות בערך של 70 ppt.

בשל דאגת הציבור, מדינות החלו לנטר את מידת הפיזור של ה-PFAS בסביבה ועד כה זוהו ברחבי העולם אלפי אתרים שבהם החומרים הללו מצויים בריכוזים שמהווים סיכון בריאותי. ממצאים אלו מהווים את הבסיס לשיקום אתרים מזוהמים רבים בעולם.

צעדים שנוקט ה-EPA בנושא ה-PFAS

מה קורה בעולם? תביעות משפטיות

בשנים האחרונות, חברות ענק בינלאומיות נאלצו לשלם מאות מיליוני דולרים בהסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות על חלקן בזיהום הקרקע ומי התהום ב-PFAS.

לאחרונה הגיעו לסיומן בפשרות מספר תביעות שהוגשו נגד יצרנים שהשתמשו בחומרים מקבוצת ה-PFAS, אחת מהם נגד חברת הכימיקלים הגדולה DU PONT, שהסכימה לשלם 670 מיליון דולר במסגרת הסדר פשרה בתביעה שבה נטען כי במשך שנים סולקו כימיקלים אלה למי נהר אוהיו.

גם חברת הענק 3M הסכימה לשלם 850 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה שנחתם בגין תביעה כנגד נזק שנגרם לכאורה מחדירת חומרים מקבוצת PFAS  למי השתייה במינסוטה כתוצאה מפעילות של החברה.

מה קורה בישראל?

בישראל עדיין אין ערכי סף לריכוז PFAS במי שתייה וחומרים אלו אינם מנוטרים במי השתייה שלנו,  במזון או במי תהום. אמנם ה-PFAS  מוכרים כחומר מסוכן בחוק החומרים המסוכנים, יחד עם עוד רשימה ארוכה של חומרים שהעיסוק בהם דורש היתר רעלים, אחסון, שינוע ועמידה בהנחיות נוספות, אך ללא התייחסות לאופן השימוש בהם, הריכוז שלהם במוצרים או דברי מזון וכו', צפוי כי בשנים הקרובות ינוטרו חומרים אלו ויתגלה שהבעייה קיימת גם בישראל.

התייחסויות

משרד הבריאות: "חומרים מקבוצת PFAS אינם מנוטרים במי שתייה בישראל.  במשרד הבריאות יש כוונה לגבש רשימה של כימיקלים שונים לניטור במסגרת סקר, ובעקבות הממצאים ניתן יהיה לשקול האם נכון להוסיף את קבוצת החומרים  הזו לתקינה בישראל."

רשות המים: "רשות המים מודעת להתפתחות שקיימת בעולם באיתור ושיקום זיהומים מקבוצת ה-pfos. עדיין לא בוצע בארץ ניטור ראשוני לאותם מזהמים. רשות המים מתכוונת לבצע סקר כזה בתחילת 2019".

המשרד להגנ"ס שהוא הגוף הרלוונטי לטיפול וקביעת ערכי סף למזהמים בקרקעות מזוהמות (אך לא במי תהום מזוהמים, להם אחראית רשות המים הכפופה למשרד האנרגיה) אמר ל-infospot לפני מספר חודשים כי הוא מכיר את הבעייתיות במזהמי קרקע ומי תהום מסוג PFAS וכי במהלך שנת 2017 המשרד ביצע בדיקות מקיפות מול כב"ה וצה"ל באשר לשימוש בארץ של מעכבי בעירה מסוג PFAS ועל פי התוצאות לא נמצא שימוש בחומרים מהסוג הנדון.

המשרד גם ציין בפנינו, כי במסגרת בדיקה שבכוונתו לבצע, ככל הנראה במהלך 2019, תיבדק הימצאות החומרים מקבוצת PFAS בקרקע , ובהתאם ייבחן הצורך לקבוע ערכי סף בקרקע.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע:

 מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת: סקירה על קבוצת המזהמים PFAS, אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות

הדברים נאמרו במסגרת כנס זיהום סביבתי בקרקע ומים שהתקיים לאחרונה ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה