הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב  (EPA) הודיעה על כוונתה לארח כנס לאומי בוושינגטון, כדי להגביר את המאמצים שנעשים לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום מסוג PFAS - Poly Fluorinated Alkyl Substances (חומרים אורגנים מופלרים) במטרה להגן על בריאות הציבור. מדובר בקטגוריה של כימיקלים מעשה ידי אדם, שנעשה בהם שימוש נרחב בתהליכי ייצור בזכות תכונות העמידות שלהם – שהן גם שורש הבעיה היות והם מצטברים בגוף האדם ולא מתפרקים וגורמים לנזקים בריאותיים.

הכימיקלים השכיחים מסוג PFAS (PFOA, PFOS) אינם משמשמים כיום לייצור בארה"ב, לאחר שחברות כימיות גדולות הסכימו באופן וולונטרי להפסיק את השימוש בהן בתהליכי ייצור. אך הם עדיין מיוצרים במקומות אחרים בעולם ומגיעים לתושבי ארה"ב דרך מוצרים שונים.

הנזק הבריאותי מ-PFAS

מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על קשר בין נוכחות של הכימיקלים השכיחים מסוגPFAS (PFOA, PFOS) בחיות מעבדה לבין בעיות פוריות, בעיות התפתחותיות, בעיות בכבד ובכליות, בעיות במערכת החיסונית והתפתחות של גידולים.

בארה"ב מתגייסים לטיפול ב- PFAS

הכנס הלאומי יתארח בוושינגטון בין התאריכים 22-23 במאי במהלכו ידונו בנושאים הבאים:

• שיתוף מידע על המאמצים לאפיין סיכונים מ- PFAS ולפתח שיטות ניטור וטיפול / ניקוי.
• זיהוי פעולות הדרושות כדי להתמודד עם האתגרים העומדים בפני המדינות והקהילות המקומיות
• פיתוח סיכונים ואסטרטגיות תקשורת כדי לטפל בבעיות עם PFAS.

לאחר הפסגה, ה- EPA יסייע ויתמוך במדינות ארה"ב המושפעות ממזהמי PFAS. כמו כן, באמצעות מידע שיתקבל מהפסגה ה- EPA מתכנן לפתח הנחיות להתנהלות עם חומרים מסוג PFAS ולפרסמן בהמשך השנה.

בישראל הבעיה לא זוכה להתייחסות

נזכיר, כי למרות שה-PFAS אחראי לזיהום קרקעות ומי תהום ולכן נאסר או הוגבל השימוש בחומרים הללו באירופה ובארה"ב והוגדרו ערכי סף מותרים לקרקעות ומי שתיה, בישראל הבעיה לא זוכה להתייחסות דומה.

האיחוד האירופי הגדיר בשנת 2008 צריכה יומית מרבית של PFAS המותרת במזון ומים. ב- 2013 הסתיים מחקר בן 7 שנים שמצא קשר בין החומרים האלה לשורה של בעיות בריאותיות וב-2015 חתמו מאות מדענים ואנשי מקצוע על הצהרת מדריד הקוראת להפסקת השימוש בחומרי PFAS.

בעבר נאמר לנו על ידי המשרד להגנ"ס כי קבוצת החומרים מסוג PFAS זוכה להתייחסות באמנת רוטרדם ואמנת שטוקלהולם, עליהם ישראל חתומה (אגב, ישראל לא אישררה את אמנת שטוקהולם ולכן לא מחויבת אליה). אלא שאמנות אלה מתמקדות במגבלות יבוא ושימוש ולא מחייבות טיפול במוקדי זיהום בהם חומרים אלה הצטברו.

התייחסויות

רשות המים: "קבוצת חומרי PFAS שייכת לקבוצת המזהמים החדשים (Emerging Contaminents) שעוסקת בהם הקהילה המדעית בעולם בתקופה האחרונה. במקביל למאמצי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, גם רשות המים מודעת ולומדת את המידע הקיים על החומרים הנ"ל בהיבט של רגולציה, הערכות סיכונים, חקירות ושיקום. בכוונת רשות המים אף לעבור לשלבים מעשיים ולבצע השנה סקר לבדיקה של החומרים במי התהום באתרים בהם היה או קיים שימוש בחומרים מעכבי בערה."

המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה מכיר את הבעייתיות במזהמי קרקע ומי תהום מסוג PFAS הנובעת מהמאפיינים הכימיים של החומרים מסוג זה. אחד השימושים הנפוצים והידועים בעולם לחומרים אלו הוא לכיבוי דלקות. במהלך שנת 2017 המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות מקיפות מול כב"ה וצה"ל באשר לשימוש בארץ של מעכבי בעירה מסוג PFAS ועל פי התוצאות לא נמצא שימוש בחומרים מהסוג הנדון. חשוב לציין, כי המודעות להשפעות השליליות של החומרים נלמדת ונחקרת בשנים האחרונות בחו"ל ובאירופה וחלק מהמחקרים עדיין לא הסתיימו.

ככלל, ערכי הסף הקבועים בקרקעות ישראל כוללים פרמטרים שלא נקבעו להם ערכי סף בארץ אך מצויים ב-EPA. במסגרת הבדיקה שבכוונת המשרד לעשות בנושא, על בסיס הימצאות החומרים בקרקע ייבדק הצורך לקבוע ערכי סף בקרקע. מאחר וחומרים אלו מסיסים מאוד ובקלות נשטפים מהקרקע למי התהום עיקר הסיכון הסביבתי להצטברות החומר והשפעתו הוא במי תהום".

---------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. PFAS | המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל לא מטופל, 15.11.2016
2. 20% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. הזיהום מתפשט. מה עושים?09.11.2016
3. עדכון מדיניות קרקעות מזוהמות, 27.10.2016
4. מי מוכן לקנות קרקע מזוהמת של משרד הביטחון? 18.09.2016
5. פרויקט שיקום הקרקעות של משרד הביטחון מתחיל, 07.07.2016
6. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: