חלק בלתי נפרד מקרקעות מזוהמות הוא זיהום מי התהום המשמשים אותנו לשתייה. במסגרת "כנס זיהום סביבתי בקרקע ומים" שהתקיים לפני כחודש, הציגה שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות המים ברשות המים, את הנושא של מי תהום מזוהמים ואופן ההתמודדות עם הבעיה.

גירעון במשק המים | המלחה וזיהום של אקוויפר החוף

אלחנני הסבירה כי פוטניאל הניצול השנתי, כלומר כמות המים המתחדשת כל שנה ולכן ניתנת לשאיבה ממקורות המים הטבעיים מבלי לפגוע במפלס המים שלהם, הוא כ 1.2 מיליארד מ"ק בשנה, בעוד צריכת המים בישראל היא כ 2.2 מיליארד מ"ק בשנה. כלומר יש פער גרעוני של כ – 1 מיליארד מ"ק מים בשנה, במאזן המים של ישראל.

הפער במאזן המים בא לידי ביטוי בניצול יתר של מקורות המים הטבעיים, בין השאר שאיבה מוגברת באקוויפר החוף במשך שנים אשר הביאה לירידת מפלס המים וכך גרמה להמלחה של המים והתרכזות של מזהמים שפגעו באיכות המים באקוויפר החוף. במקביל, במשך עשורים רבים, לא הייתה מודעות, חקיקה או הנחיות בנושא של זיהום קרקע ומי תהום, כך שהתעשיה, הצבא וענף הדלק גרמו לזיהום אקוויפר החוף באזורים רבים.

המאה ה 21 | מהישרדות לקיימות

בעשור האחרון משק המים עבר ממצב של הישרדות לקיימות וכך פחתה השאיבה המוגברת מאקוויפר החוף. השינוי הדרמטי חל בזכות 3 מהלכים עיקריים:

• התפלת מי ים, אשר מספקת כמעט 30% מצריכת המים השנתית ב 2016.
• טיפול בשפכים לצורך שימוש בחקלאות (השבת קולחים), שהפך את ישראל למובילה עולמית בתחום, בפער ניכר על שאר מדינות העולם ומספק כ 20% מצריכת מים השנתית של ישראל.
• פעולות לחסכון בצריכת מים.

האתגר: שיפור איכות מקורות המים ושיקומם

אלחנני הסבירה כי בעקבות התייצבות משק המים, אחד האתגרים הנוכחיים הוא שימור ושיקום מקורות המים הטבעיים שנפגעו בעקבות שנים של שאיבת יתר וזיהום. להמחשת גודל הבעיה בהיבט של מי התהום, אלחנני מספרת כי משרד הבריאות סגר בשנים האחרונות כ – 200 קידוחים של מי שתייה, המהווים כ- 20% מקידוחי מי השתייה בישראל וזאת בשל סיבות של המלחה וזיהום. בטבלה שלפניכם מוצגים כמות הבארות שנסגרו עקב המלחה (לבן) וזיהום תעשייתי (צהוב). 

* מקור: מצגת רשות המים

אלחנני מגלה כי בעבר הבעיה העיקרית במי האקוויפר הייתה המלחה, אלא שבשנים האחרונות מזהמים תעשייתיים הפכו להיות הגורם שהכי מטריד את רשות המים, משום שהם פוסלים את איכות המים בריכוזים מאוד נמוכים ובנוסף יש מגוון אדיר של מזהמים תעשייתיים שככל לא נמצאים ברגולציה.

איתור של הזיהום: מערך ניטור ומעבדה

השלב הראשון בשיקום האקוויפר הוא מיפוי וזיהוי של מוקדי הזיהום. לשם כך, הקימה רשות המים מערך ניטור לזיהומי תעשיה ודלקים, הכולל למעלה מ- 1,200 קידוחים. המערך מבוסס על מיפוי של אזורי תעשיה ומפעלים רלוונטיים באזור.

בנוסף למערך הניטור, לפני 14 שנה הוקמה המעבדה הלאומית לניטור איכות מים שתפקידה להתמקד בחומרים ותופעות שנמצאים כיום "מתחת לראדאר" של הרגולציה. כך, המעבדה מוצאת במי האקוויפר חומרים אורגנים מוכלרים, מתכות, חומרי הדברה, חומרי נפץ, וחומרים נוספים שלא נבדקים בשגרה ו/או לא כלולים בתקני מי השתייה.

טיפול בזיהום: קרקעות משרד הביטחון

לדברי אלחנני, יש בישראל כ- 40 כתמי זיהום מי תהום מתעשייה, מרביתם באתרים בהם פעלה תעשייה ביטחונית באחריות המדינה, וכ- 100 מוקדי זיהום חמורים מדלק. זיהומים אלה ממשיכים להתפשט במי התהום כל עוד הם לא מטופלים. אלא שהטיפול יקר.

אלחנני מסבירה כי בעבר חשבו להסתפק בפינוי הקרקע המזוהמת בלבד ולוותר על הטיפול היקר במי התהום, אך גילו כי זה לא פותר את הבעיה, שכן מי תהום מזוהמים ממשיכים לנדף חומרים אורגנים נדיפים לקרקע ולמבנים סמוכים המסכנים את בריאות הציבור ומונעים בנייה.

כפי שדיווחנו ב infospot בשנה האחרונה, מספר אתרים של משרד הביטחון עתידים לעבור שיקום קרקע ומי תהום בשנים הקרובות במימון וניהול ממשלתי, במטרה להשתמש בקרקע לבנייה למגורים בכדי לסייע בהורדת מחירי הדיור בישראל. פרויקט זה עתיד לפתור חלק מבעיית זיהום מי התהום.

פרויקט לדוגמא: תע"ש רמת השרון

בימים אלו מקדמת רשות המים פרויקט שיקום מי תהום באתר תע"ש רמת השרון בהיקף של 600 מיליון ₪ במימון המדינה. כתם הזיהום במקום, בו קיים החומר פרכלורט [ PERCHLORATE - CIO₄], המשמש כדלק טילים, הביא להשבתת 14 קידוחי שתיה ברמת השרון, הרצליה ותל אביב. מתקן הדגמה (פיילוט) שהופעל במשך כשנה באתר, הראה היתכנות טכנולוגית וכלכלית לטפל במגוון רחב של מזהמים באמצעות טיפול ביולוגי עם חיידקים.

פרויקט לדוגמא: תע"ש אפולוניה בהרצליה

הדברים נאמרו בכנס השפעות ודרכי התמודדות של זיהום סביבתי בקרקע ומים ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים

--------

קישורים רלוונטיים:

1. מצגת "אתגרים בשמירה על איכות מקורות המים בישראל", רשות המים [pdf]
2. עדכון מדיניות קרקעות מזוהמות, 27.10.2016
3. מי מוכן לקנות קרקע מזוהמת של משרד הביטחון? 18.09.2016
4. פרויקט שיקום הקרקעות של משרד הביטחון מתחיל, 07.07.2016
5. האם שיקום קרקעות מזוהמות יקפיץ את ערך הנדל"ן בשכונות סמוכות? 16.05.2016
6. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot