חשיפה למזהמי מים מקבוצת PFAS מהווה סיכון בריאותי ממשי. המודעות לנושא בישראל נותרה נמוכה, אלא שלאחר שמדינות מערביות החלו לפעול להפסקת השימוש ב PFAS וקבעו ערכי סף לריכוז מותר במי שתייה, גם בישראל החלו לפעול.

רשות המים פרסמה ממצאי סקר ראשוני שבדק נוכחות של חומרים אורגנים מופלרים (PFAS) במי התהום. מדובר בקבוצת חומרים שנמצאת בשימוש נפוץ במוצרים שונים, אך בשנים האחרונות היא התגלתה כמזיקה לבריאות האדם ולכן כעת החלו לנטר את הריכוז שלה במי התהום ולהגביל את השימוש בה.

בתוך כך, הוועדה המייעצת למשרד הבריאות המליצה לפני חודשים אחדים לאמץ תקן הקובע את הריכוזים המרביים המותרים של PFAS במי השתייה בארץ.

ריכוזי מעכבי הבעירה בקידוחי הפקת מי שתייה אשר נדגמו במהלך הסקר של רשות המים, היו נמוכים ולא הגיעו אף ל- 60% מהערך המומלץ לתקן מי שתייה שאימץ משרד הבריאות.

כתבות רלוונטיות:

1. באירופה ממשיכים לפעול נגד הPOP's -, 04.11.2019
2. ארה"ב מאמצת תוכנית לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום  PFAS, 18.03.2019
3. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
4. ארה"ב מגבירה את המאמצים לטיפול במזהם  PFAS12.04.2018
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

חומרים אורגניים מופלרים PFAS

תרכובותPFAS , בשל תכונותיהן הייחודיות, משמשות בטווח רחב מאוד של יישומים, ביניהם ציפויי מחבתות וסירים, תוספים דוחי שמן ומים לבדים וחומרים מעכבי בערה וכיבוי אש. השימוש בהם נפוץ כבר יותר מ- 50 שנה.

השימוש במוצר המכיל PFAS עם ההשלכות הסביבתיות המשמעותיות ביותר הוא ככל הנראה קצף כיבוי המשמש לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים, שבו עושים שימוש בכיבוי של תשתיות ומכלי דלק וכן בכיבוי בעולם התעופה האזרחי והצבאי. השימוש הנפוץ ב-PFAS בחומרים מעכבי בעירה העניק לקבוצת המזהמים הזו את כינויה בדו"ח שאותו אנו מסקרים בכתבה זו  – 'מעכבי בעירה', אף על פי שהחומר משמש במגוון של מוצרים שונים.

בשנים האחרונות התגלה כי קבוצת החומרים PFAS נספגת ומצטברת בגוף האדם וגורמת לנזקים בריאותיים. בהתאם לכך, מדינות מאמצות ערכי סף עם רגישות גבוהה מאוד לנוכחות חומרי ה-PFAS במי השתיה. במקביל, חברות תעשייתיות ומדינות נאלצות ליטול אחריות על הנזק הבריאותי הנגרם לאוכלוסייה כתוצאה מהזיהום.

כעת גם בארץ מתחילים לנקוט בצעדים מעשיים. גורמים ממשלתיים ואחרים משלבים ידיים במאמץ משותף לבירור מעמיק של הסיכון מחומרים אלה, מידת הימצאותם במי השתייה בארץ, אפשרויות הגבלת השימוש בהם, יצירת יכולות מעבדתיות לביצוע אנליזות לדיגומי החומרים ועוד.

אימוץ תקן חדש לריכוז PFAS במי שתייה בישראל

הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא איכות מי השתיה, קיימה בחודש יולי האחרון ישיבה בנושא נוכחות מזהמי PFAS  במי שתיה, בסיומה הוחלט להמליץ על אימוץ ערכי סף לריכוז PFAS במי שתייה, בדומה לתקן דומה שאומץ בקנדה.

בדו"ח של הועדה מוסבר כי נכון להיום יש טווח רחב של ערכי סף מומלצים ל-PFAS במי שתיה במדינות צפון אמריקה ואירופה, ונראה כי התקינה עדיין רחוקה מלהתייצב ולהיקבע. עוד לפי הדו"ח, המדינה היחידה בעולם שקבעה תקן מחייב למי שתיה לחומרים ממשפחת PFAS היא קנדה שקבעה ריכוז מירבי מותר של 600 ננוגרם/ליטר  (ppt)של PFOS ו- 200 ננוגרם/ליטר של  PFOA.

זהו התקן שהוועדה המליצה לאמץ גם בישראל. מסקנות ופעילות נוספות שהוועדה המליצה עליהן מופיעות בהמשך.

בנוסף לכך המליצה הוועדה כי במקרה של הימצאות ריכוז PFAS גבוה מ-60% בקידוח יישלחו דגימות למעבדה, ובמקרה של חריגה מהערך שייקבע יידרש טיפול. עוד הוועדה המליצה כי משרד הבריאות ורשות המים יבחנו מימון של פיילוט להרחקת PFAS מקידוח "קיסריה 6" של מקורות שבו נמצאו ריכוזים נמוכים.

דגשים נוספים שעלו לדיון בוועדה היו מידת החשיפה לחומרי PFAS ממזון וממי קולחים שמשמשים להשקיית חלק מהמזון, נוכחות חומר נוסף שנמצא בדגימות בריכוז גבוה – PFHXS, חומרים המרחיקים ביעילות PFAS והמלצה לפיילוט לבדיקתם ועוד.

ריכוזים נמוכים של PFAS במי התהום ומקורות המים

סקר שערכה רשות המים לבדיקת נוכחות המזהמים מקבוצת PFAS במקורות מים ובקידוחי הפקת מי שתייה בארץ מצאה כי הריכוז שלהם היו נמוכים מאוד, פחות מ-60% מהערך המומלץ במסגרת התקן הקנדי שאימץ משרד הבריאות.

גם באתרי סילוק פסולת במקומות שונים בארץ נמצאו ריכוזים נמוכים ומקומיים בלבד של מזהמי PFAS.

לעומתם, נמצאו ריכוזים גבוהים מאוד תחת אתרי תשתית דלק שבהם כובו שריפות באמצעות קצף כיבוי, וכן בקידוח מי שתיה בודד שנמצא בסמוך למתקן אימון כיבוי אש (אף שהריכוז שבו הגיע למחצית בלבד מהערך המומלץ לתקן מי השתיה). ריכוזים בינוניים נמצאו בקידוחים בתוך שדות תעופה ובסמוך להם.

נשקלת האפשרות להכליל PFAS בפקודת החומרים המסוכנים

בעקבות הסקר שערכה רשות המים הוחלט לנקוט במספר צעדים משלמים:

• הוספת קבוצת PFAS לפקודת החומרים המסוכנים ולהגביל את השימוש בהם.
• המשרד להגנ"ס משלים סקר שימושים וניתוח סיכונים להגעת PFAS לסביבה. מטרת הסקר לשמש בסיס לחקירות סביבתיות ממוקדות וליצירת מתווה רגולטורי מקיף המתייחס למגוון השימושים בחומרים הללו.
• איתור יצרנים ומשתמשים בחומרי בעירה בעבר ובהווה לצורך מיקוד הסקרים העתידיים.
• משרד הבריאות מנתח את הממצאים האפידמיולוגיים ואת הרגולציה הקיימת והצפויה בעולם לצורך אימוץ סופי של תקן מי שתייה לחומרי PFAS בישראל.
• בחינת אופן הסילוק של רכז קצף כיבוי אש פג תוקף באופן בטוח.
• העלאת המודעות הסביבתית והבריאותית לסיכונים הכרוכים בשימוש בקצף כיבוי.
• פיתוח יכולות מעבדה לביצוע אנליזות אמינות לנוכחות PFAS בסביבה.

אין מעבדה בארץ, הדגימות נשלחו לארה"ב

אחד האתגרים לניטור ובדיקה של ריכוז PFAS במים, הוא שעדיין אין בישראל מעבדה סביבתית שיכולה לבצע את האנליזות לגילוי חומרי PFAS, לכן הדיגומים שנלקחו במסגרת סקר מי התהום, נשלחו לבדיקה במעבדה מוסמכת בארה"ב.

אחד המאמצים שמושקעים כיום הוא יצירת יכולות מעבדתיות לביצוע אנליזות לחומרים אלה במעבדות של רשות המים ומשרד הבריאות בארץ. עיקר המאמץ קשור ברכש ציוד אנליטי מתאים ופיתוח שיטות עבודה.

---

מסמכים רלוונטיים: