בניגוד למצב במספר מדינות מערביות, בישראל לא קיימים ריכוזים גבוהים של מזהמי PFAS במי התהום, כך עולה מסבב בדיקות ראשוני שביצעה רשות המים וחלקן הוצגו בדו"ח שפרסמנו כאן לאחרונה. המסקנה הזו הוצגה גם במסגרת יום עיון שהתקיים לאחרונה לרגל יום המים ביחידה להנדסת סביבה בטכניון, בהשתתפות ד"ר חיים כץ מרשות המים.

בשנים האחרונות גדלה המודעות לסיכון הנובע מתרכובות PFAS, בעיקר התרכובות ארוכות השרשרת, ועקב כך אירופה פועלת לאסור את השימוש בכלל חומרי הקבוצה. הרגולטורים בישראל החלו בשנה האחרונה לתת את הדעת על הנושא וביום העיון שהתקיים הוצגו גם אפשרויות שונות לרגולציה בתחום.

כתבות רלוונטיות:

1. הרגולטור הישראלי בודק את מזהמיPFAS , 02.2.2019
2. באירופה ממשיכים לפעול נגד הPOP's -, 04.11.2019
3. ארה"ב מאמצת תוכנית לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום  PFAS, 18.03.2019
4. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

הסכנה הבריאותית והשימוש ב-PFAS

לפי הדברים שנאמרו ביום העיון, בשני העשורים האחרונים גדלה המודעות בעולם לסכנות הבריאותיות מהחומרים השייכים לקבוצת PFAS שעלולים לגרום לסרטן השד, כולסטרול, לפגיעה בכבד, בכליות, בבלוטת התריס ועוד. אחת הבעיות היא שהחומרים האלו לא מתפרקים בגוף האדם וכך מצטברים בו. עם זאת, המודעות לסיכונים מהחומרים הללו כמעט לא קיימת בישראל.

ממצאים בעולם מצביעים על כך שהחשיפה לחומרי PFAS מתרחשת בעיקר דרך שימוש במים. חומרי PFAS יכולים להגיע למים דרך שפכים תעשייתיים שמוזרמים לביוב, מוצרי צריכה כגון בגדים או אריזת נייר עמידה לשמן שבסוף חייהם מוטמנים ומחלחלים לסביבה, אך בעיקר עקב השימוש המאסיבי בקצפי כיבוי שריפות אשר חומרי PFAS הם מרכיב דומיננטי בהם. חומרים אלה אינם נספחים לקרקע אלא מסיסים במים ומתפשטים בהם במהירות.

מצב זיהום ה-PFAS במי תהום בישראל

כדי לברר את מצב ריכוז חומרי PFAS במי התהום בישראל, רשות המים ערכה ניטורים במי תהום בסמוך לקידוחי הפקה וגם באזורים שבהם מי התהום לא מנוצלים לשתייה אך יש סבירות גבוהה למצוא בהם חומרי PFAS בשל שימוש בהם באזור.

לפי הנאמר ביום העיון, כיום אין בארץ תעשייה שמייצרת חומרי PFAS. עם זאת, קצפי כיבוי אש נמצאו כמקור מרכזי המכיל PFAS ועל כן רשות המים החליטה לנטר מקומות שבהם היה כיבוי של שריפות דלקים גדולות בארץ, כמו חוות דלק גדולות, אתרי אימונים בקצף כיבוי, שדות תעופה אזרחיים וצבאיים ואתרים תעשייתיים שמחזיקים חומרים מסוכנים דליקים.

מבין כלל החומרים בקבוצת PFAS, נוטרו 2 תרכובות שהוכחו במחקרים כמסוכנות לבריאות – PFOS ו-PFOA. לפי הממצאים, במספר מצומצם של אתרים, בהם פז בית זיקוק אשדוד, תש"ן ובז"ן התגלו חריגות מהתקן המומלץ למי שתייה. רשות המים ניטרה גם שדות תעופה ומטמנות, בהיותם אתרים שחומרי PFAS נפוצים בהם ברחבי העולם. אך למעט מספר אתרים ספורים לא נמצא ריכוז חריג של PFAS במי התהום בישראל.

במקביל לקידוחי הניטור הייעודיים, החלה רשות המים לבחון גם את ריכוז ה-PFAS בקידוחי הפקת מים. הקידוח היחיד שבו מצאו ריכוזים גבוהים העולים על 50% מהתקן המומלץ למי שתייה נמצא בקיסריה. בעקבות כך כבר החלה חקירת מי תהום. מקום הקידוח נמצא בערך 600 מטר מזרחית למתקן האימונים 'דני הי' שב-20 שנה האחרונות נעשים בו אימוני כיבוי שריפות בקצף כיבוי.

מעבר לממצאים בקיסריה, שאר הריכוזים היו נמוכים. מכך עולה שכרגע אין בעיה גדולה בארץ אבל מדובר במידע חלקי בלבד.

סקר אפידמיולוגי ראשוני ומצומצם שנערך על 20 משתתפים בארץ והתפרסם לפני כשבועיים על ידי משרד הבריאות תומך בהשערה הזאת. במהלך הסקר נותחו בדיקות הדם של המשתתפים והתוצאות הראו הימצאות של חומרי PFOS ו-PFOA בדם, אך בריכוזים נמוכים בהרבה לעומת מדינות אחרות בעולם.

למרות שלא נמצאו בישראל ריכוזים גבוהים של PFAS במי התהום, ברשות המים חוששים שחוסר מודעות והמשך שימוש בחומרים שמכילים PFAS ובעיקר השימוש בקצפי כיבוי – יגרום לשינוי תמונת המצב.

אין מעבדה בארץ, הדגימות נשלחו לארה"ב

אחד האתגרים לניטור ובדיקה של ריכוז PFAS במים הוא שעדיין אין בישראל מעבדה סביבתית שיכולה לבצע את האנליזות לגילוי חומרי PFAS, לכן הדיגומים שנלקחו במסגרת סקר מי התהום נשלחו לבדיקה במעבדה מוסמכת בארה"ב.

כיום מושקע מאמץ ביצירת יכולות מעבדתיות לביצוע אנליזות לחומרים אלה במעבדות של רשות המים ומשרד הבריאות בארץ. עיקר המאמץ קשור ברכש ציוד אנליטי מתאים ופיתוח שיטות עבודה.

אירופה מקדמת איסור שימוש לכל חומרי PFAS

קנדה הייתה המדינה הראשונה שקבעה תקן מחייב להימצאות חלק מחומרי PFAS במי שתייה. לפי התקן, שוועדה מייעצת למשרד הבריאות הישראלי המליצה לאמץ גם בישראל, הכמות המרבית של PFOS המותרת היא 600 PPT ושל PFOA – 200 PPT.

לקנדה הצטרף גם האיחוד האירופי בשבועות האחרונים, כשקבע שכל אחד מהחומרים המרכיבים את קבוצת PFAS יכול להימצא במי שתייה עד 100 PPT, וריכוז של מספר חומרי PFAS מעורבבים לא תעלה על 500 PPT. במקביל מקדם האיחוד האירופי איסור על שימוש בכלל חומרי PFAS (ארוכי וקצרי שרשרת) החל משנת 2025.

זאת ועוד, אמנת שטוקהולם מגבילה את השימוש במרבית תרכובות PFAS ארוכות השרשרת. בארה"ב אומנם קיימות מגבלות על חלק מהחומרים ארוכי השרשרת אך יש יוצאים מן הכלל.

מסגרות רגולטוריות אפשריות להתמודדות עם PFAS

במסגרת יום העיון, הציג ד"ר חיים כץ מרשות המים את אפשרויות הרגולציה השונות שנבחנות לצורך התמודדות עם חומרי ה PFAS במטרה להפחית את הסיכון הבריאותי לאוכלוסייה:

• איסור שימוש ב-2 תרכובות מסוימות (PFOS ו-PFOA) בלבד הידועות כמסוכנות לבריאות. מתווה זה לא יכביד על התעשייה כי תוכל להמשיך להשתמש בחומריPFAS  אחרים. מהלך כזה מתעלם מהסיכון האפשרי, גם אם טרם הוכח באופן חד משמעי, מתרכובות נוספות בקבוצת ה PFAS. כך שעלולה להיווצר רגולציה מתגלגלת, כלומר כזאת שבכל פעם מתרחבת לחומרים נוספים מהקבוצה שייתכן שיוכח שהם מסוכנים גם כן.
• איסור שימוש בכל התרכובות ארוכות השרשרת מקבוצת PFAS: מתווה זה נותן מענה לעובדה שקיימות עדויות אפידמיולוגיות משמעותיות, גם אם לא חד משמעיות כמו במקרה של PFOS  ו-PFOA, לסכנה הנובעת מכל התרכובות ארוכות השרשרת של PFAS. רגולציה כזו תיצור הכבדה מסוימת על התעשייה ומצד שני עדיין מתעלמת מסכנה אפשרית הנובעת מתרכובות קצרות שרשרת שייתכן וגם להן יש השפעה לא טובה על הבריאות והסביבה.
• איסור שימוש על כלל תרכובות PFAS, ארוכות וקצרות השרשרת: אירופה מנסה לקדם מהלך כזה, שנותן מענה שלם לסכנה הבריאותית והסביבתית האפשרית. אך טרם הוכחה ההשפעה המזיקה של התרכובות קצרות השרשרת והאיסור ייצור הכבדה על התעשייה, ובעיקר ליצרנים קטנים ובינוניים שייאלצו לעבור לתחליפים יקרים הרבה יותר.
• מהלך משולב של איסור שימוש בכלל תרכובות ארוכות השרשרת ורישום כחומרים מסוכנים של כלל התרכובות, גם הקצרות. במקביל, הגברת המודעות בקרב התעשיינים ובקרב הציבור, עידוד צעדים וולונטריים, הגברת תשומת הלב בנוגע לשיקום זיהומים קיימים והעלויות הכרוכות בכך.

כיוון רגולטורי נוסף הוא הסדרת ההחזקה והשימוש חומרים אלה בפקודת החומרים המסוכנים, מהלך שיכלול רישום במסגרת רישוי עסק, התוויית דרכי אימון בטוח, אופן סילוק חומרים פגי תוקף.

כמו כן, אפשר להגביל את השימוש והייצור, כמו בארה"ב, לרבות אימוץ תקן מחייב לקצפי כיבוי (כלומר, לאסור חלק מהחומרים לשימוש ולמנוע ייבוא שלהם), הטלת מגבלות שימוש במוצרי צריכה ועוד.

בימים אלה פועל צוות היגוי המשותף למשרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים לקידום תקינה שתגביל את השימוש בחומרים אלה בקצפי כיבוי, לרבות הגדרת צעדי פיקוח ואכיפה.

---

מסמכים רלוונטיים: