משרד הבריאות ניטר PFAS במי שתייה ולא מצא חריגות
100 קידוחי מי שתייה נבדקו. ב-16 מתוכם היו ממצאים כלשהם של PFAS, אך מתחת לערך הסף הקנדי שישראל שואפת לאמץ. ריכוז ה-PFAS ב-6 קידוחים חורג מערך הסף שייכנס לתוקף באיחוד האירופי ב- 2026
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 16/5/2022

משרד הבריאות ערך בחודשים האחרונים ניטור של 100 קידוחי מי שתייה ברחבי הארץ בחיפוש אחר תרכובות PFAS הנחשבות כמזיקות לבריאות האדם. ב-16 מהקידוחים בלבד אותרו ממצאים אך גם בהם לא הייתה חריגה מערך הסף של מי שתייה שישראל שואפת לאמץ.

אלא שב-6 קידוחי מי שתייה, ריכוז ה PFAS כן חורג מערך הסף שהאיחוד האירופאי שייכנס לתוקף בשנת 2026.

הקידוחים שבהם נמצאו ממצאים כלשהם של PFAS היו לרוב בקרבה לשדות תעופה אזרחיים וצבאיים, בסיסים צבאיים, אזורי תעשיה ואזורי אימוני אש – בהתאם לציפייה מכיוון שקצפי כיבוי מכילים PFAS. בארה"ב הממצאים היו מדאיגים יותר אולם משרד הבריאות קורא לקדם בדחיפות רגולציה בישראל, כפעולת מנע.

הניטור של משרד הבריאות מגיע לאחר ניטור ראשוני של מי התהום שערכה רשות המים בשנת 2020, ולאחר סקר אפידמיולוגי ראשוני – בשני המקרים לא נמצאו חריגות של PFAS.

קישור לדוחות הסקרים בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. הרגולטור בוחן מגבלות ותקינה לחומרי PFAS בישראל, 06.4.2021
  2. הרגולטור הישראלי בודק את מזהמיPFAS , 02.2.2019
  3. ארה"ב מאמצת תוכנית לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום  PFAS, 18.03.2019
  4. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
  5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

לא נמצאו חריגות PFAS במי השתייה בישראל

רשות המים ניטרה תרכובות PFAS במי תהום כבר בשנת 2020. הניטורים נעשו בעיקר במוקדים עם פוטנציאל זיהום גבוה - בתי זיקוק, חוות מכלים, שדות תעופה, מטמנות ותעשייה ביטחונית. נמדדו ריכוזים גבוהים במי התהום שנמצאים תחת בתי הזיקוק בחיפה (230 מיקרוגרם לליטר (PFOS ובאשדוד (600 מיקרוגרם לליטר) וכן תחת חוות מכלי הדלק בקריית חיים (908 מיקרוגרם לליטר).

אמנם מדובר בערכים גבוהים מהתקן המומלץ למי שתייה בישראל 0.2-0.6 מיקרוגרם לליטר, אך מדובר באזורים בהם אין קידוחי מי שתייה, אלא רק ניטור של מי התהום בשל הפוטנציאל לזיהום.

בסקר של רשות המים נבדקו גם קידוחים להפקת מי שתיה אולם לא נמצאו חריגות מתקן מי שתייה שישראל רוצה לאמץ. בקידוח הפקה בודד באזור קיסריה, נמצא ריכוז של כ- 50% מהערך המומלץ לתקן - לכן הפקת מי השתייה מהקידוח הופסקה.

בנוסף, עקב הממצאים בקידוחי ניטור בחוות מכלי הדלק בקריית חיים בקריית חיים, נדגמו ביוני 2021 קידוח מי שתייה בקרבת חוות המכלים. באחד הקידוחים שנבדקו בקריית חיים ערכי ה-PFOS ו-PFOA היו גבוהים ובשל כך הקידוח נפסל לאספקת מי שתיה.

סקר אפידמיולוגי ראשוני ומצומצם שנערך על 20 משתתפים בארץ, התפרסם לפני כשנה על ידי משרד הבריאות. במהלך הסקר נותחו בדיקות הדם של המשתתפים והתוצאות הראו הימצאות של חומרי PFOS ו-PFOA בדם, אך בריכוזים נמוכים בהרבה לעומת מדינות אחרות בעולם.

סקר משרד הבריאות: 100 קידוחי שתייה ללא חריגות PFAS

בסקר הנוכחי של משרד הבריאות, נבדקו 9 תרכובות של PFAS, הידועות כמזיקות לבריאות, ב-100 קידוחי מי שתייה ברחבי הארץ. ב-16 מהקידוחים אותרו ממצאים אך באף אחד מהם לא הייתה חריגה מערך הסף הקנדי, שישראל שואפת לאמץ.

מתוך 16 הקידוחים עם הממצאים, ב-11% אותר PFOS, PFOA אותר ב-1% מהקידוחים בלבד ובעוד 4% מהם אותרו תרכובות PFAS אחרות.

הקידוחים נבחרו בפיזור ארצי, בהתאם לקרבתם לאזורים עם אפשרות לזיהום בתרכובות PFAS– שדות תעופה, אתרי תרגול כיבוי אש ובסיסי אימונים. בנוסף להם נבחרו גם קידוחים אחרים שלא קיים בהם החשש לזיהום.

ואכן, מרבית הממצאים היו באזורים שסומנו מראש כחשודים, בייחוד בקרבת שדה תעופה, מתקני אנרגיה ואזורי אימוני אש: 11 מהם באזור המרכז, 4 באשקלון ו-1 בצפון הארץ. כמו כן, PFOS  נמצא בשכיחות יותר גבוהה בהשוואה ל PFOA-שנמצא רק בקידוח אחד שנדגם בסקר. משרד הבריאות מתכוון להרחיב את הסקר לקידוחים נוספים בקרבה לאלו שנמצאו מזוהמים.

6 קידוחים לא היו עומדים בתקן האירופי העתידי

הממצאים ב-16 מקידוחי מי השתייה אמנם לא חורגים מערך הסף הקנדי שישראל רוצה לאמץ, אולם ב-6 מהם הממצאים חורגים מהתקן האירופי העתידי שצפוי להיכנס לתוקף בשנת 2026 – 0.1 מיקרוגרם לליטר.

כבר כיום הרגולציה בעולם מחמירה יותר מאשר בישראל בנוגע ל-PFAS, בין היתר בשל העובדה שהממצאים שם חמורים יותר. משרד ההגנה האמריקני יאסור באופן גורף להשתמש בקצפי כיבוי מבוססי PFAS עד 2024. הצעת חקיקה דומה יש באירופה אך עדיין ללא תאריך יעד.

למרות שלא נמצאו בישראל ריכוזים גבוהים של PFAS  במי השתייה, הרגולטורים חוששים שחוסר מודעות והמשך שימוש בחומרים שמכילים PFAS  ובעיקר השימוש בקצפי כיבוי – יגרום לשינוי תמונת המצב.

לכן, רשות המים בשיתוף משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מקדמים רגולציה בימים אלה. הרגולציה צפויה להגביל את השימוש בתרכובות PFAS כצעד מניעתי. בין היתר, המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק חובת רישום כימיקלים.

בנוסף, משרד הבריאות ממליץ לקדם את הנושאים הבאים:

  • 'פתרון סוף חיים' לקצף כיבוי שתוקפו פג
  • ביצוע אימוני כיבוי באופן שימנע הגעת המזהמים לקרקע ולמקורות מים ולטיפול בתשטיפי מי כיבוי אש
  • הפסקת השימוש בקצפי כיבוי המכילים תרכובות PFAS ארוכות שרשרת, הנחשבים למסוכנים יותר לבריאות
  • בהמשך, עם התפתחות תחליפים יעילים, משרד הבריאות ממליץ להפסיק את השימוש בכלל קצפי הכיבוי מבוססי PFAS

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. תוצאות סקר