התפתחות בעתירת ארגון אדם טבע ודין נגד המדינה בנושא מזהמי PFAS: בג"ץ דרש מהמדינה לקבוע לוחות זמנים לאסדרה של המניעה והטיפול במזהמים מסוג PFAS במי התהום בישראל, ולעדכנו בתוך 90 ימים. לפי אדם טבע ודין, השופטים ציינו כי לרוב הם אינם מתערבים בלוחות הזמנים של המדינה, אולם הפעם ייתכן ונשקפת סכנה לבריאות הציבור.

נזכיר שארגון אדם טבע ודין טען בעתירה כי המדינה לא עומדת בתכניות הפעולה שהציבה לעצמה למניעה וטיפול בזיהום מחומרי PFAS, שככל הנראה ממשיך להתפשט במי התהום. הארגון ביקש מבג"ץ לחייב את המדינה להשלים את הטיפול בנושא באמצעות חקיקה של תקנות, פרסום הנחיות, קביעת תנאים להיתרי רעלים, ואשרור אמנת שטוקהולם שעוסקת בנושא.

כתבות רלוונטיות:

1. עתירה נגד העיכוב בקביעת מדיניות למזהמי PFAS, 2.1.2023
2. הרגולטור בוחן מגבלות ותקינה לחומרי PFAS, 6.4.2021
3. משרדי הממשלה מקדמים הגבלת שימוש בחומרי PFAS, 27.7.2022
4. משרד הבריאות ניטר PFAS במי שתייה ולא מצא חריגות, 16.5.2022
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

לרוב המפעלים המשתמשים ב-PFAS אין היתר רעלים

באדם טבע ודין טוענים כי מתגובת המדינה לעתירה עולה כי בישראל קיימים כ-50 מפעלים שמחזיקים קצפי כיבוי המכילים את תרכובות ה-PFAS בכמות העולה על 100 ק"ג. אולם רק ל-5 מהם יש היתר רעלים תואם (10%). המדינה הוסיפה כי עלולים להיות בישראל כ-200 מפעלים שעושים שימוש בתרכובות PFAS כחומר גלם וכן שהתרכובות עלולות להימצא גם במטמנות ובמכוני טיהור שפכים.

בארגון אדם טבע ודין הביעו חשש נוכח המידע החדש. לדברי נציגי הארגון, המדינה מדברת בשני קולות: בעוד שהמשרד להגנת הסביבה "לוקח את הזמן", משרד הבריאות מדגיש את דחיפות אסדרת התחום בשל פוטנציאל הסיכון לבריאות הציבור.

בתגובת המשרד להגנת הסביבה בבית המשפט, הוא העיד כי נעשתה עבודה מקצועית, סדורה ומעמיקה למרות משאביו המוגבלים, וכי הוא פועל לקדם את האסדרה. בנוסף, המשרד להגנ"ס אמר כי הוא עוקב אחר התפתחויות הרגולציה בעולם וכחלק מכך הוא פועל לאשרר את אמנת שטוקהולם - האמנה הבינלאומית שעוסקת בין היתר בהגבלת תפוצתם של מזהמי PFAS. המשרד להגנ"ס הצהיר בעבר שיאשרר אותה עד פברואר 2022, אולם בהמשך דחה את המועד לשנת 2024. העותרים ביקשו מבית המשפט לדרוש מהמדינה את אשרור האמנה וגם להתקין תקנות מתאימות ליישומה.

נכון להיום עדיין אין אסדרה של חומרי PFAS בישראל, אולם בסוף שנת 2022 משרד הבריאות החליט לאמץ ערכי סף מחמירים יותר להימצאות של PFAS במי שתייה, בהתאם לערכים שנקובים בחקיקה האירופית. אולם גם כאן צריך להמתין כי ערכי הסף הללו יכנסו לתוקף רק ב-2026.

לאחרונה: קידוח מי שתייה ברחובות נסגר בעקבות זיהום

בינתיים, בישראל התחילו לבדוק נוכחות של PFAS רק בשנתיים האחרונות, ובוצעו בארץ כמה סקרים לניטור מזהמי PFAS במקורות מי שתייה ובגוף האדם. בעקבות הסקרים נסגר קידוח מי שתייה בקיסריה שהכיל ריכוזי PFAS העולים על 50% מהתקן המומלץ למי שתייה, וקידוח נוסף נסגר בקריית חיים.

לפי אדם טבע ודין, גם בתקופה האחרונה משרד הבריאות ערך דיגומים ב-130 קידוחי הפקת מי שתייה ותוצאותיהם הצביעו על הימצאות מזהמי PFAS במי תהום המיועדים לשתייה ב-7 קידוחי הפקה בארץ.

באחד הקידוחים, בעיר רחובות, נמצאו חריגות של פי 15 מהתקן האירופי. בעקבות כך הקידוח נסגר יחד עם 3 קידוחים מסביבו. אף אחד מהקידוחים לא חזר לפעילות ורשות המים טרם הורתה לשקם את הקרקעות ומי התהום.

בניטור נוסף שערך המשרד להגנת הסביבה במערכת הביוב, בנחלים, בים ובפסולת, הוא בדק נוכחות של 17 תרכובות PFAS שונות ומצא כי ב-90% מהאתרים שנדגמו קיימות 14 מתוך 17 התרכובות.

תעודת זהות: היכרות עם מזהמי PFAS

קבוצת המזהמים PFAS Poly Fluorinated Alkyl Substances מורכבת מחומרים אורגניים מופלרים (מכילים פלואור) שכוללים כ-4,700 תרכובות שונות המסווגות לתרכובות קצרות שרשרת ותרכובות ארוכות שרשרת.

בעשור האחרון גדלה המודעות והראיות המדעיות לכך שהחומרים הללו עלולים לגרום למחלות שונות, בין היתר משום שהם מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים בו. שתי התרכובות ארוכות שרשרת הנפוצות בקבוצה הן PFOA ו- - PFOSהוכחו במחקרים רבים כתרכובות רעילות ביותר גם בחשיפה לריכוזים מזעריים. בתרכובות הללו נעשה שימוש נרחב בייצור קצפי כיבוי.

התייחסויות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:  "המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית פעולה שהוצגה לצוות בין משרדי הכולל את משרד הבריאות, רשות המים ורשות הכבאות וההצלה לישראל, למניעה והפחתה של זיהומים הנובעים משימוש בתרכובות PFAS, באמצעות סקירה מעמיקה ומעקב אחר רגולציה בתחום זה במדינות מפותחות ואיסוף מידע על נוכחות תרכובות ה-PFAS בישראל בשימוש בתעשייה, במקורות מים ובשפכי תעשייה. המשרד פועל לקידום הנושא במספר מישורים, הן באמצעות הטמעת תנאים ייעודיים ברישיונות והיתרים והן באמצעות התקנת תקנות, במסגרת סמכויות המשרד ובכפוף למשאבים הנתונים למשרד לטיפול במכלול הנושאים הקשורים בכימיקלים מסוכנים ובזיהום מקורות מים.

בית המשפט התרשם כי המשרד להגנת הסביבה מודע לסיכונים הקיימים ופועל להסדרת הנושא. המשרד ימשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו, ויעדכן את בית המשפט על אופן ההתקדמות".

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: