התפתחות בעתירת ארגון אדם טבע ודין נגד המדינה בנושא מזהמי PFAS: בג"ץ דרש מהמדינה לקבוע לוחות זמנים לאסדרה של המניעה והטיפול במזהמים מקבוצת PFAS במי התהום בישראל, ולעדכנו בהם בתוך 90 ימים. לפי אדם טבע ודין, השופטים ציינו כי לרוב הם אינם מתערבים בלוחות הזמנים של המדינה, אולם הפעם ייתכן ונשקפת סכנה לבריאות הציבור.

נזכיר שארגון אדם טבע ודין טען בעתירה כי המדינה לא עומדת בתכניות הפעולה שהציבה לעצמה למניעה וטיפול בזיהום מחומרי PFAS שייתכן וממשיך להתרחב במי התהום. הארגון ביקש מבג"ץ לחייב את המדינה להשלים את הטיפול בנושא באמצעות תקנות, הנחיות והיתרי רעלים. בין הצעדים שהמשרד להגנ"ס טרם השלים היו לאשרר את אמנת שטוקהולם ולהתקין תקנות ייעודיות.

כתבות רלוונטיות:

1. עתירה נגד העיכוב בקביעת מדיניות למזהמי PFAS, 2.1.2023
2. הרגולטור בוחן מגבלות ותקינה לחומרי PFAS, 6.4.2021
3. משרדי הממשלה מקדמים הגבלת שימוש בחומרי PFAS, 27.7.2022
4. משרד הבריאות ניטר PFAS במי שתייה ולא מצא חריגות, 16.5.2022
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

לאחרונה:  קידוח מי שתייה ברחובות נסגר בעקבות זיהום

בשנים האחרונות בוצעו בארץ כמה סקרים לניטור PFAS במקורות מי שתייה ובגוף האדם. בעקבותיהם נסגר קידוח מי שתייה בקיסריה שהכיל ריכוזי PFAS העולים על 50% מהתקן המומלץ למי שתייה, וקידוח נוסף נסגר בקריית חיים.

לפי אדם טבע ודין, גם בתקופה האחרונה משרד הבריאות ערך דיגומים ב-130 קידוחי הפקת מי שתייה ותוצאותיהם הצביעו על הימצאות מזהמי PFAS במי תהום המיועדים לשתייה ב-7 קידוחי הפקה בארץ.

באחד הקידוחים, בעיר רחובות, נמצאו חריגות של פי 15 מהתקן האירופי. בעקבות כך הקידוח נסגר בנוסף ל-3 קידוחים מסביבו. אף אחד מהם לא חזר לפעילות מאז ורשות המים טרם הורתה לשקם את הקרקעות ומי התהום.

בניטור שערך המשרד להגנת הסביבה במערכת הביוב, בנחלים, בים ובפסולת, הוא בדק נוכחות של 17 תרכובות PFAS שונות ומצא כי ב-90% מהאתרים שנדגמו קיימות 14 מתוך 17 התרכובות.

לרוב המפעלים המשתמשים ב-PFAS אין היתר רעלים

באדם טבע ודין טוענים כי מתגובת המדינה לעתירה עולה כי בישראל קיימים  כ- 50 מפעלים שמחזיקים קצפי כיבוי המכילים את תרכובות ה-PFAS בכמות העולה על 100 ק"ג. אולם רק לחמישה מהם יש היתר רעלים תואם (10%). המדינה הוסיפה כי עלולים להיות בישראל כ-200 מפעלים שעושים שימוש בתרכובות PFAS כחומר גלם וכן שהתרכובות עלולות להימצא גם במטמנות ובמכוני טיהור שפכים.

בארגון אדם טבע ודין הביעו חשש נוכח המידע החדש. לדברי נציגי הארגון, המדינה מדברת בשני קולות: בעוד שהמשרד להגנת הסביבה "לוקח את הזמן", משרד הבריאות מדגיש את דחיפות אסדרת התחום.

בתגובת המשרד להגנת הסביבה בבית המשפט, נאמר כי המשרד עשה עבודה מקצועית, סדורה ומעמיקה למרות משאביו המוגבלים, ופועל לקדם את האסדרה בהקדם. בנוסף, הוא עוקב אחר התפתחויות הרגולציה בעולם וכחלק מכך הוא פועל לאשרר את אמנת שטוקהולם. האמנה הבינלאומית עוסקת בין היתר בהגבלת תפוצתם של מזהמי PFAS. המשרד הצהיר בעבר שיאשרר אותה עד פברואר 2022, אולם בהמשך דחה את המועד לשנת 2024. העותרים ביקשו לדרוש מהמדינה בנוסף לאשרור האמנה גם להתקין תקנות מתוקף חוק חומרים מסוכנים ולהוריד את סף הסיווג הפטור מהיתר רעלים.

בקשר לתקנות, יצוין כי החוק לא מטיל על השרה להגנת הסביבה חובה להתקין אותן אלא קובע שהיא רשאית לכך. עם זאת, בארגון אדם טבע ודין טוענים שהמשרד להגנת הסביבה לא מכחיש את הסיכונים הנובעים מ-PFAS ומתנגד רק לאסדרת הנושא בלוח זמנים קצר יותר.

נכון להיום עדיין אין אסדרה, אולם בסוף 2022 משרד הבריאות החליט לאמץ ערכי סף מחמירים יותר להימצאות של PFAS במי שתייה, בהתאם לערכים שנקובים בדירקטיבה האירופית. אולם גם כאן אין בשורה בקרוב כי ערכי הסף הללו יכנסו לתוקף רק ב-2026.

תעודת זהות: היכרות עם מזהמי PFAS

קבוצת המזהמים PFAS Poly Fluorinated Alkyl Substances מורכבת מחומרים אורגניים מופלרים (מכילים פלואור) שכוללים כ-4,700 תרכובות שונות המסווגות לתרכובות קצרות שרשרת ותרכובות ארוכות שרשרת.

בעשור האחרון גדלה המודעות והראיות המדעיות לכך שהחומרים הללו עלולים לגרום למחלות שונות, בין היתר משום שהם מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים בו. שתי התרכובות ארוכות שרשרת הנפוצות בקבוצה הן PFOA ו- - PFOSהוכחו במחקרים רבים כתרכובות רעילות ביותר גם בחשיפה לריכוזים מזעריים. בתרכובות הללו נעשה שימוש נרחב בייצור קצפי כיבוי.

התייחסויות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:  "המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית פעולה שהוצגה לצוות בין משרדי הכולל את משרד הבריאות, רשות המים ורשות הכבאות וההצלה לישראל, למניעה והפחתה של זיהומים הנובעים משימוש בתרכובות PFAS, באמצעות סקירה מעמיקה ומעקב אחר רגולציה בתחום זה במדינות מפותחות ואיסוף מידע על נוכחות תרכובות ה-PFAS בישראל בשימוש בתעשייה, במקורות מים ובשפכי תעשייה. המשרד פועל לקידום הנושא במספר מישורים, הן באמצעות הטמעת תנאים ייעודיים ברישיונות והיתרים והן באמצעות התקנת תקנות, במסגרת סמכויות המשרד ובכפוף למשאבים הנתונים למשרד לטיפול במכלול הנושאים הקשורים בכימיקלים מסוכנים ובזיהום מקורות מים.

בית המשפט התרשם כי המשרד להגנת הסביבה מודע לסיכונים הקיימים ופועל להסדרת הנושא. המשרד ימשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו, ויעדכן את בית המשפט על אופן ההתקדמות".

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: