השבוע פורסם ברשומות משרד המשפטים הנוסח הסופי של עדכון כללי תאגיד מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב).

כללי שפכי מפעלים מסדירים את רשימת החומרים וערכי הסף המותרים להזרמה למערכת הביוב העירונית ובהתאם את ההגדרה של שפכים חריגים ושפכים אסורים. כמו כן מסדירים הכללים את נושא הניטור והדיגום של שפכי מפעלים מול תאגיד המים האזורי, תעריפים בגין הזרמת שפכים חריגים ואסורים, ועוד.

בין העדכונים שאושרו: שינוי תדירות עדכון תוכנית הניטור, שינויים באופן הדיגום, הגבלת האפשרת להגיש בקשה לקיצור תקופת חיוב, ערכי סף חדשים לסולפיד מומס ולראשונה גם לתרכובות PFAS ועוד.

כבר לפני כ-4 שנים פנתה רשות המים לציבור וביקשה לקבל הערות לקראת כוונתה לעדכן את כללי שפכי מפעלים. אחרי שבחנה את ההערות, גיבשה רשות המים נוסח לעדכון הכללים, ובחודש אפריל השנה פורסמה הטיוטה להערות הציבור. כעת התפרסם הנוסח הסופי של תיקוני הכללים. תאגידי המים יידרשו לעדכן את תוכניות הניטור עבור המפעלים שבתחומם עד 31.12.2025.

קישור לנוסח הסופי של כללי שפכי מפעלים המעודכנים בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. התנגדויות והערות לטיוטת עדכון כללי שפכי מפעלים, 18.5.2025
2. עדכון כללי שפכי תעשייה: אלה התיקונים המוצעים, 2.4.2025
3. תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS, 11.11.24
4. מי תהום מזוהמים פי 1,000 מהתקן ב-7 חוות דלקים, 04.03.25
5. מידע נוסף על שפכים תעשייתיים |infospot 

השינויים העיקריים שנעשו בכללי שפכי מפעלים

אלה עיקרי השינויים שנעשו בנוסח המעודכן והסופי של כללי שפכי מפעלים:

• שינוי תדירות עדכון תוכנית הניטור (סעיף 4א'): את תוכנית הניטור מכין תאגיד המים עבור המפעלים שבתחומו שבעלי פוטנציאל להזרים שפכי תעשייה חריגים או אסורים למערכת הביוב, בהתייעצות עם המט"ש האזורי. בעדכון הנוכחי נקבע כי תאגיד המים יעדכן ויאשר את התוכנית עם המט"ש הרלוונטי אחת ל-4 שנים בלבד, ולא אחת לשנתיים כפי שהיה עד כה.
• הארכת זמן תגובה של מפעלים לשינוי בתוכנית ניטור (סעיף 5ב'2): פרק הזמן שניתן למפעלים להגיב לשינויים שתאגיד המים מבקש לבצע בתוכנית הניטור הוארך מ-15 מי עסקים ל-30 ימי עסקים.
• דיגום במקרה של חשש מיידי להזרמת שפכים אסורה או חריגה (סעיף 9): במקרה כזה מפעלים יוכלו לבצע את הדיגום גם שלא לפי סעיף 6 הקובע את מיקום הדיגום לפי סוג המפעל או בית העסק ואת שיטת הדיגום (חטף או מורכב), כל עוד מבצע הדיגום הוא דוגם מוסמך.
• משך אישור המט"ש להזרמת שפכים חריגה (סעיף 10): הנוסח המקורי של הכללים (מ-2014) מאפשר למפעל לקבל אישור מהמט"ש להזרים שפכים חריגים. בכללים המעודכנים מובהר שהאישור תקף ל-3 שנים.
• הגבלת בקשה לקיצור תקופת החיוב לפעם אחת בשנה (סעיף 11): לפי הכללים, מפעל יכול להגיש בקשה לקיצור תקופת חיוב במקרים חריגים, כלומר לשלם תעריף שפכים חריגים/אסורים רק עבור חלק מהתקופה, אם הדיגום אינו מראה שפכים אסורים או חריגים. בכללים המעודכנים האפשרות להגיש בקשה כזאת לקיצור תקופת החיוב מוגבלת לפעם אחת בשנה.
• מפעל יוכל למסור מסמכים גם באמצעות מייל (סעיף 15): בתנאי שהתקבל אישור בטלפון או במייל חוזר שהמסמך אכן התקבל.

להלן תמצית עדכונים בנושאים של סוגי מזהמים, סוגי פעילויות, וערכי סף (תוספת ראשונה ושלישית לכללים):

• החרגת מגבונים לחים שנשטפים באסלה מרשימת החומרים האסורים להזרמה, בתנאי שהם עומדים בתקן החדש 5328 שאושר לפני כשנה. מגבונים אחרים ימשיכו להיות אסורים להזרמה (תוספת ראשונה).
• החלפת מדד כלל מוצקים מומסים (TDS) במדד מוליכות חשמלית (תוספת ראשונה): החלפת מדד TDS למדידת מוצקים ומינרלים מומסים במדד מוליכות חשמלית שניתן למדידה פשוטה ומהירה. הממונה יכול לאשר ערך מקל במדד זה ועל המפעל לעדכן בכך את המט"ש.
• עדכון ערך הסף של סולפיד מומס (תוספת ראשונה): במקום ערך סף של 1 מ"ג לליטר, נקבע בכללים המעודכנים ערך סף של 2 מ"ג לליטר אם השפכים זורמים מהמפעל לקו סניקה וערך סף של 5 מ"ג לליטר אם השפכים זורמים מהמפעל לקו גרביטציוני. עם זאת, בשאר המקרים סולפיד מומס בריכוז שעולה על 1 מ"ג לליטר, גם אם הוא נמוך מהספים החדשים שנקבעו (2 מ"ג לליטר ו-5 מ"ג לליטר), ייחשב לחריגה אם הממוצע של ריכוז הסולפיד באותה בדיקה וב-5 הבדיקות שקדמו לה היה גדול מ-1 מ"ג לליטר.
• קביעת ערך מרבי לתרכובות PFAS (תוספת ראשונה): הכללים המעודכנים כוללים לראשונה ערך סף ל-20 מזהמים מסוג PFAS (תרכובות פרא/פולי־פלואורואלקיליות) ונקבע שריכוזם הכולל לא יעלה על 0.001 מ"ג לליטר, בהתאם לערך שנקבע בדירקטיבה האירופית (EU 2020/2184).
• הוספת מגזרי תעשייה חדשים שנדרשים לדיגום (תוספת השלישית): המפעלים והמוסדות שהתווספו: מפעלים לטיפול בשפכי תעשייה, מעונות, פנימיות, בתי אבות, בתי כליאה שיש בהם מטבח ו/או מכבסה.

מתי העדכונים ייכנסו לתוקף?

לפי הוראות המעבר, תאגידי המים יעדכנו את תוכניות הניטור עבור מפעלים, מוסדות ובתי עסק המופיעם בתוספת השלישית של הכללים (בהם מפעלי מזון וטקסטיל, תחנות דלק, תחנות מעבר, בתי חולים, אולמות אירועים, מוסכים, רפתות ועוד) ומחויבים לפי הכללים המעודכנים לדגום מוליכות חשמל וPFAS- עד 31.12.2025. תוכניות הניטור המעודכנות חייבת להבטיח שמ-1.1.2026 היא תכלול את הבדיקות האלה.

שפכי תעשייה: פוטנציאל זיהום גבוה

שפכי תעשייה מהווים אומנם רק כ-15% מכלל השפכים המוזרמים לביוב בישראל, אך יש להם פוטנציאל זיהום משמעותי, כיוון שהם עלולים לזהם כמות גדולה של שפכים עירוניים שמטופלים במט"ש ולזהם את מי הקולחים המשמשים להשקיה חקלאית. כך הזיהום עלול להגיע אל שרשרת המזון או לחלחל לקרקע ולמי התהום.

כיוון שבישראל כ-85% מהשפכים העירוניים מטופלים ומשמשים להשקיה חקלאית, יש חשיבות גדולה במיוחד בטיפול ראוי בשפכים בכלל ובשפכים תעשייתיים בפרט. נוסף לכך, מזהמים תעשייתיים מסוימים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לצנרת הולכת הביוב, ולמערכות הטיפול במט"ש.

בישראל יש 3 גופים האחראים לרגולציה בתחום שפכי תעשייה: אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות במשרד להגנ"ס, ממונה שפכי תעשייה באגף איכות מים ברשות המים, ומשרד הבריאות.

חוקים, תקנות וכללים רבים עוסקים בהיבטים שונים של שפכי תעשיה, אך מסמך החקיקה העיקרי הוא כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), משנת 2014, שנוסח מעודכן שלו פורסם כאמור כעת.

------

מסמכים רלוונטיים:

1. כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), רשומות משרד המשפטים, 10.2025

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: