עדכון כללי שפכי תעשייה אלה התיקונים המוצעים
רשות המים פרסמה להערות הציבור עדכון של כללי שפכי מפעלים, שכולל בין השאר: הוספת סוגי פעילות, קביעת ערך מרבי לתרכובות PFAS, החרגת מגבונים לחים, ועוד
- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 02/4/2025
ביום עיון בנושא שפכי תעשייה שנערך בשבוע שעבר בהתאחדות התעשיינים, ובשיתוף לשכת המהנדסים, הציגה ממונה שפכי תעשייה באגף איכות המים ברשות המים, אתי נתן, את העדכונים שעומדים על הפרק לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) 2014. חלק מהעדכונים לא היו מוכרים לנציגי התאחדות התעשיינים, שביקשו לקבל זמן תגובה, אך הבוקר פורסם להערות הציבור הנוסח המלא של העדכונים באתר החקיקה הממשלתי.
כזכור, לפני כ-3 שנים פנתה רשות המים לציבור בבקשה לקבל הערות לקראת כוונתה לעדכן את כללי שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב. לאחר שבחנה את ההערות, רשות המים גיבשה נוסח לעדכון הכללים, וכאמור הבוקר הם פורסמו להערות ציבור.
קישור לטיוטת עדכון החקיקה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
- רשות המים מבקשת הערות לעדכון כללי שפכי תעשייה, 14.03.22
- אושרו שינויים בכללי שפכי מפעלים המוזרמים לביוב, 14.05.17
- תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS, 11.11.24
- מי תהום מזוהמים פי 1,000 מהתקן ב-7 חוות דלקים, 04.03.25
- מידע נוסף על שפכים תעשייתיים |infospot
השינויים המוצעים בכללי שפכי תעשייה
אלה עיקרי העדכונים לכללי שפכי מפעלים:
- שינוי תדירות אישור תוכנית הניטור: (סעיף 4א') מדובר בתוכנית שמכין תאגיד המים לניטור שפכים במפעל שמזרים שפכים חריגים או אסורים. תאגיד המים נדרש לעדכן ולאשר את התוכנית עם המט"ש הרלוונטי אחת לשנתיים. בעדכון מוצע לשנות לפעם ב-4 שנים, במטרה לצמצם את הנטל על תאגידי המים.
- הארכת זמן תגובה של מפעלים לשינוי בתוכנית ניטור מאושרת: (סעיף 5ב'2) הכוונה היא להאריך את פרק הזמן שניתן למפעלים להגיב לשינויים שתאגיד המים מבקש לבצע בתוכנית הניטור מ-15 יום ל-21 יום.
- דיגום במקרה של חשש מיידי להזרמת שפכים אסורה או חריגה: (סעיף 9) הסעיף הקיים מאפשר לתאגיד המים לדגום מעבר לתוכנית הניטור, במקרים מסוימים, באישור רשות המים. העדכון מציע לאפשר לבצע את הדיגום שלא לפי תוכנית הדיגום המאושרת מבחינת מיקום הדיגום, שיטת הדיגום (חטף או מורכב), מועד הדיגום והמזהמים הנדגמים.
- משך אישור המט"ש להזרמת שפכים חריגה: (סעיף 10) הסעיף הקיים מאפשר למפעל לקבל אישור מהמט"ש להזרמת שפכים חריגים. העדכון מציע להבהיר שהאישור תקף ל-3 שנים, היות והניסוח הנוכחי לא ברור.
- הגבלת בקשה לקיצור תקופת החיוב לפעם בשנה: מפעל יכול להגיש בקשה לקיצור תקופת חיוב במקרים חריגים, כלומר לשלם תעריף שפכים חריגים/אסורים רק עבור חלק מהתקופה, במידה והדיגום לא מראה שפכים אסורים או חריגים. רשות המים מבקשת להגביל את האפשרות להגיש בקשה לקיצור תקופת החיוב, לפעם בשנה, מכיוון שזה נועד להתייחס למקרים חריגים בלבד.
- מפעל יוכל למסור מסמכים גם באמצעות מייל: בתנאי שהתקבל אישור בטלפון או במייל חוזר שהמסמך אכן התקבל.
להלן תמצית עדכונים בנושאים של סוגי מזהמים, סוגי פעילויות, וערכי סף (תוספת ראשונה ושלישית לכללים) שהציגה נציגת רשות המים ביום העיון:
- החרגת מגבונים לחים שנשטפים באסלה מרשימת החומרים האסורים להזרמה, בתנאי שהם עומדים בתקן החדש 5328 שאושר לפני כשנה. מגבונים אחרים ימשיכו להיות אסורים להזרמה (תוספת ראשונה).
- החלפת ערך "כלל מוצקים מומסים TDS" בערך "מוליכות חשמלית": (תוספת ראשונה) TDS היא בדיקה שתאגידי המים כמעט שלא משתמשים בה. לעומת זאת, מוליכות חשמלית מייצגת את כלל המוצקים המומסים וניתנת למדידה בפשטות ובמהירות.
- עדכון ערך לסולפיד מומס: (תוספת ראשונה) המשרד להגנ"ס מקבל מדי שנה בין 50–60 בקשות להקלה של ערך הסף לסולפיד מומס שכיום עומד על 1 מ"ג לליטר. כדי להקל על המפעלים, מוצעים שני ערכים, בהתאם לעבודה מקצועית בנושא שנעשתה עבור המשרד להגנ"ס.
- קביעת ערך מרבי לתרכובות PFAS: (תוספת ראשונה) מכניסים את המזהמים מסוג PFAS לרשימת השפכים החריגים והאסורים, במטרה לצמצם את הגעתן לקולחים המשמשים להשקיה, לגידולים החקלאיים ולמי התהום.
- הוספת מגזרי תעשייה חדשים: (תוספת השלישית) המפעלים והמוסדות שיתווספו: מפעלים לטיפול בשפכי תעשייה, מעונות, פנימיות, בתי אבות, בתי כליאה. על המגזרים האלה אומנם חלים היום כללי שפכי מפעלים, אבל עד היום הם היו תחת הגדרה אחרת רחבה יותר, וכעת גם הדרישות עבורם יוגדרו באופן ספציפי.
שפכי התעשייה הם בעלי פוטנציאל זיהום משמעותי
שפכי התעשייה מהווים אמנם רק כ-15% מכלל השפכים המוזרמים לביוב בישראל, אך יש להם פוטנציאל זיהום משמעותי, מכיוון שהם עלולים לזהם כמות גדולה של שפכים עירוניים שמטופלים במט"ש, שלאחר מכן משמשים כקולחים להשקיה חקלאית, וכך להגיע על שרשרת המזון או לחלחל לקרקע ולמי התהום.
כיוון שבישראל כ-85% מהשפכים העירוניים מטופלים ומשמשים להשקיה חקלאית, יש חשיבות גדולה במיוחד בטיפול ראוי בשפכים בכלל ובשפכים תעשייתיים בפרט. בנוסף לכך, מזהמים תעשייתיים מסוימים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לצנרת הולכת הביוב, ולמערכות הטיפול במט"ש.
בישראל יש 3 גופים האחראים לרגולציה בתחום שפכי תעשייה: אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות במשרד להגנ"ס, ממונה שפכי תעשייה באגף איכות מים ברשות המים, ומשרד הבריאות.
חוקים, תקנות וכללים רבים עוסקים בהיבטים שונים של שפכי תעשיה, אך מסמך החקיקה העיקרי הוא כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), משנת 2014, שכעת עומד לפני עדכון.
כללים אלה מסדירים את רשימת החומרים וערכי הסף המותרים להזרמה למערכת הביוב העירונית ובהתאם את ההגדרה של שפכים חריגים ושפכים אסורים. כמו כן הכללים מסדירים גם את נושא הניטור והדיגום של שפכי מפעלים מול תאגיד המים האזורי, תעריפים בגין הזרמת שפכים חריגים ואסורים, ועוד.
------
מסמכים רלוונטיים:
- טיוטת כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), 04.2025
חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים:
