המשרד להגנת הסביבה אחראי ליישום ואכיפה של יותר מ-20 חוקים סביבתיים, אך שליש מהעיצומים הכספיים שהוא מטיל הם בגלל חוק האריזות, שאחראי לכ-1,400 עיצומים בסכום כולל של 220 מיליון ₪. זאת בתקופה שמכניסת החוק לתוקף בשנת 2012 ועד שנת 2023. ממוצע של כ-150,000 ₪ לעיצום כספי.

מדוע חוק האריזות גורם לכל כך הרבה בעיות? חוסר הבנה, פערי מידע, המורכבות של יישום החוק, לצד המספר הרב של החברות שחייבות בו, כל אלה וסיבות נוספות גורמים לכך שחוק פסולת אריזות, ומיד אחריו חוק פסולת אלקטרונית, הם כאב ראש להרבה מאוד חברות.

מי שעוזרת לחברות ליישם את החוק, להוזיל את העלויות ולהתמודד עם הדיווח השנתי המסובך, זו חברת 'ערנות לסביבה', שהפכה לשם נרדף ליישום חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית, בזכות הניסיון והיכולות שצברה במשך השנים. כיום החברה מלווה מדי שנה מאות חברות ביישום שני החוקים הנ"ל.

כדי להבין עם מה מתמודדים היצרנים והיבואנים שנדרשים ליישם את חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית, ראיינו את ערן בושארי, מייסד חברת 'ערנות לסביבה' ושמענו ממנו מה הביא אותו להקים את החברה, כיצד נראה תהליך העבודה שלהם עם היצרנים והיבואנים, כיצד שימוש בטכנולוגיה יכול לסייע, אילו הזדמנויות נוצרות מיישום החוק, וכמובן קיבלנו ממנו טיפים חשובים לכל יבואן ויצרן שצריך ליישם את החוק.

כתבות רלוונטיות:

1. פסק דין חריג: בוטל עיצום כספי ליבואן, 15.12.2025
2. חוק האריזות: שנה שנייה של עליית דמי הטיפול, 4.12.2025
3. פורסם: הצעת חוק לתיקון חוק פסולת אריזות, 20.11.2025 
4. ריאיון מיוחד עם דותן קבק, מנכ"ל תאגיד המיחזור מא"י, 10.9.2025
5. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot
6. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

שלום ערן, מה הוביל אותך להקים את חברת 'ערנות לסביבה'?

בתחילת הקריירה שלי עבדתי כמנהל פרויקטים בחברת ייעוץ וניהלתי פרויקטים מורכבים של תהליכים ומערכות מידע בארגונים גדולים. שם רכשתי את הניסיון בניהול פרויקט שמבוסס על ניתוח הרבה נתונים ומידע. לאחר מכן, עבדתי מספר שנים כמנהל מפעל לייצור אריזות, שם הכרתי מקרוב את תחום האריזות והחומרים. בהמשך, שימשתי סמנכ"ל שרשרת אספקה של חברה בינלאומית של תוספי תזונה, שם התעמקתי בעולמות תקינה ורגולציה. כך יצא, במקרה, שהרקע שלי הכין אותי לשלב הבא בקריירה.

ואז, יום אחד בשנת 2011, ניגש אליי טכנולוג המזון בחברת תוספי התזונה ואומר לי: "יש חוק חדש שכנראה חל גם עלינו – חוק פסולת אריזות". התחלתי ללמוד את הנושא וגיליתי שמדובר בחוק מורכב ליישום עבור יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים. חשבתי שכסמנכ"ל שאחראי כעת על יישום החוק בחברה שבה עבדתי, יהיה נכון לאתר איש מקצוע שיוכל ללוות אותנו. אלא שחוק האריזות היה חדש, כלומר לא היו יועצים שהתמחו בנושא, והמידע אצל השחקנים בשוק היה מוגבל ומוטה ומשם עלה אצלי הרעיון להקים חברה שתיתן מענה ליבואנים וליצרנים ליישום חוק האריזות, וכך הקמתי את חברת 'ערנות לסביבה'.

שנתיים אחרי שהקמתי את החברה, התגבש חוק פסולת אלקטרונית, והרחבנו את הפעילות שלנו כדי לתת מענה גם לחוק הזה.

כעת, מדי שנה, אנחנו מלווים מאות חברות ביישום של חוק פסולת אריזות וחוק פסולת אלקטרונית, ויש לנו ניסיון ויכולת ייחודיים, שבזכותם אנחנו נחשבים לאנשי המקצוע המובילים בתחום בישראל.

ספר על הפעילות של 'ערנות לסביבה'. מי הלקוחות שלכם? איזה שירותים אתם מציעים?

בראש ובראשונה, אנחנו נותנים שירות ליצרנים ויבואנים שחייבים לציית לחוק פסולת אריזות או לחוק פסולת אלקטרונית.

במסגרת הזאת, אנחנו נותנים שירות לחברות חדשות שעדיין לא מקיימות את החוק, אבל אני אוהב במיוחד להתחיל לעבוד עם חברות שכבר מקיימות את החוק מספר שנים, וכשהן מתחילות לעבוד איתנו, הן רואות את החיסכון שאנחנו מביאים להן, לא רק בדמי הטיפול שהן משלמות לתאגידי המיחזור, אלא גם בשעות העבודה ותהליכי העבודה שלרוב העלות שלהם גבוהה מדמי הטיפול. כשמנכ"ל של חברה אומר לי "חסכתם לנו כל כך הרבה כאבי ראש. אם הייתי יודע שככה זה יכול לעבוד, מזמן הייתי עובד איתכם..." זה נותן תחושת סיפוק.

נוסף לכך, אנחנו מלווים רואי חשבון בתהליכי הביקורת שהם צריכים לבצע עבור הדיווחים של הלקוחות שלהם, היבואנים והיצרנים, במסגרת חוק פסולת אריזות וחוק פסולת אלקטרונית. גם עורכי דין מתייעצים איתנו ומקיימים איתנו יחסי עבודה שוטפים, לא רק כשלקוח שלהם מסתבך עם אכיפה, אלא כשעולות שאלות על פרשנות של החוק, אופן היישום של החוק וכו'.

כיצד נראה תהליך ליווי טיפוסי של חברה שפונה אליכם?

כשמגיעה אלינו פנייה, אנחנו מתחילים באבחון ראשוני ומציגים לחברה את הסטטוס שלה ביחס לדרישות החוק, כולל המלצות כיצד לפעול. כל זה ללא עלות. רק לאחר מכן, במידה ורלוונטי, אנחנו מקיימים פגישה עם החברה כדי לבחון עבודה משותפת, ומציגים לחברה תוכנית עבודה להקמת תשתית איסוף הנתונים הנדרשת לטובת הדיווח למשרד להגנ"ס, וליווי הדיווח הראשון, כולל אפשרות להמשיך לקבל ליווי רב-שנתי.

לאחר מכן מתחילים לעבוד עם הלקוח. מנתחים את פעילות החברה, מבחינת זרמי הפסולת, סוגי המוצרים , האריזות והחומרים, מערכות המידע, הנגישות למידע, תהליכי איסוף נתונים, ביסוס הנתונים והמשקלים לכדי תשתית להכנת הדיווח למשרד להגנ"ס באמצעות התאגיד. בשלב הבא מגבשים את הדיווח הראשון ומציגים לחברה את המתודה, משמעויות הדיווח עתידית ורטרואקטיבית. לאחר אישור החברה מכינים את הדיווח ומלווים את ביקורת רו"ח, ההגשה לתאגידים ואף בדיקת החיובים.

אם החברה ממשיכה לעבוד איתנו באופן רב-שנתי, אז נכנסים לקשר עבודה שוטף ועובדים לפי תוכנית מסודרת שנגזרת מאופי פעילות החברה, מדרישות החוק וממועדי הדיווח (חוק אחד, שניים, פטור וכד').

הייחוד שלנו: לכל לקוח מותאמת "חליפה אישית" – החל מהחברה הקטנה ועד הגדולה, בהתאם למערכות המידע, התרבות הארגונית והצרכים הספציפיים בתחום האריזות או הציוד האלקטרוני.

.מדוע נדרש להתאים חליפה לכל לקוח? יש הבדלים בין החברות בתחום הזה?

ודאי. כל חברה היא שונה, ולכל חברה נדרש מענה אחר. יש הבדלים מובנים מאליהם בין חברות קטנות לגדולות, או בין מערכות המידע שיש לכל חברה, התרבות הארגונית וכו'. אך יש גם הבדלים ייחודיים לתחום, למשל ליצרנים בדרך כלל יש את כל המידע הנדרש לדיווח על אריזות, אך ליבואנים אין, ולכן הם נדרשים להקים תשתית איסוף נתונים שתביא בחשבון את הספקים. כמובן שיש את כל ההבדלים שנובעים מההגדרות של החוק לגבי סוגי האריזות כמו אריזות לשימוש עצמי, אריזות הובלה או ההבדל בין אריזות לזרם המסחרי או לזרם הביתי, ועוד כל מיני חידודים שצריך לדעת כיצד להתייחס אליהם בהתאם לדרישות החוק.

איזה טיפ היית נותן לחברות שיעזור להן ליישם בהצלחה את חוק פסולת אריזות וחוק פסולת אלקטרונית?

הטעות שהכי חשוב להימנע ממנה היא להסתער על הדיווח. יש 2 נקודות מרכזיות שרוב החברות לא מבינות לפני שהן מיישמות את חוק האריזות או חוק פסולת אלקטרונית. הנקודה הראשונה היא שמדובר בדיווח שנתי של המון נתונים שמבוסס על כל קטלוג המוצרים של החברה, כולל פילוח לפי סוג מוצר, סוג אריזה, משקל והמון פרמטרים נוספים.

הנקודה השנייה היא שמדובר בחובת יישום רב-שנתית. כלומר, לא נכון להסתכל רק על יישום החוק כדיווח ותשלום של דמי טיפול בשנה הראשונה, אלא על חובת דיווח לכל משך הפעילות של החברה. כמו שחברה נדרשת לדווח לרשויות המס בכל שנה, ובהתאם לכך היא מקימה תשתיות מידע ותהליכי עבודה, כך גם בתחום הזה.

כלומר, מדובר בדיווח מורכב שמבוסס על המון נתונים שאותם יש לדווח מדי שנה, למשך הרבה מאוד שנים. המשמעות היא שברוב המקרים, דמי הטיפול שהחברות משלמות לתאגידי המיחזור בהתאם לדיווח השנתי שהן העבירו, נמוכים בהשוואה לעלות שעות העבודה ומערכות המידע שהחברה נדרשת להטמיע כדי להכין את הדיווחים.

לכן יותר חשוב להשקיע בהקמת תשתית יעילה וגמישה לאיסוף הנתונים והכנת הדיווח, מאשר להסתכל רק על הוזלת דמי הטיפול. כל זה בלי לזלזל בהוזלת דמי הטיפול, נושא שאנחנו מתמחים בו, אך זה מובן מאליו.

חוק פסולת אריזות אחראי לשליש מהעיצומים הכספיים שהמשרד להגנ"ס מטיל מדי שנה. מכניסתו לתוקף של החוק ב-2012 ועד סוף 2023 מדובר ב-1,400 עיצומים בסכום כולל של 220 מיליון ₪. ממוצע של כ-150,000 ₪ לעיצום כספי. למה חוק פסולת אריזות גורר כל כך הרבה קנסות?

אני אומר את זה כבר כמה שנים, חוסר הבנה של מהות החוק הוא הבעיה המרכזית, וזה הדבר הראשון שאני מסביר לחברות שפונות אלינו. לדוגמה, יש הרבה חברות שקיבלו קנסות למרות שהן חתומות עם תאגיד מיחזור, אך לא הבינו את המשמעות של יישום החוק. או חברות שיש להן קבלן פינוי אריזות שאוסף מהן את פסולת האריזות, והן לא מבינות שזה לא מספיק כדי לעמוד בדרישות החוק, ויש עוד המון דוגמאות.

בהמשך לכך, לדעתי הגורמים שאחראים ליישום החוק, ובראשם המשרד להגנ"ס ותאגידי המיחזור (תמיר בפסולת אריזות, מא"י ות.מ.י בפסולת אלקטרונית), לא עושים מספיק מאמצים לסייע ליצרנים וליבואנים לעמוד בדרישות החוק, לא מנגישים מספיק את המידע, לא מפשטים את תהליכי הדיווח, ולא נותנים מענה לחלק מהשאלות שעולות.

אם נקצין את זה, אפשר לומר שהמשרד להגנ"ס חוקק את החוקים האלה, ומבחינתו האחריות היא של התאגידים ולו יש אמצעי אחד שהוא מפעיל לטובת היישום שלהם והוא עיצומים כספיים.

מה המשרד להגנ"ס או תאגידי המיחזור יכולים לעשות כדי לסייע ליצרנים וליבואנים ליישם את החוק?

לקיים יותר ימי עיון ושולחנות עגולים, לשפר את הנגישות למידע דיגיטלי, זמינות לשאלות מקצועיות, שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע בתחום (יועצים ונציגי יצרנים/יבואנים), לגשר על פערים, לעשות תיקונים בחקיקה או בהנחיות איפה שצריך, ועוד.

למה שלמשרד להגנ"ס לא תהיה תוכנית שנתית איפה הם פוגשים את בעלי העניין? עם יעדים ומטרות, כשבסוף מטרת העל היא יישום יותר יעיל של החוק. אם ינסו, אולי בסוף יגלו שזה גם יכול להיות יותר יעיל ויותר זול מהטלת עיצומים כספיים.

בדיוק כמו שכדי למנוע תאונות בדרכים, משפרים את איכות הכבישים, מציבים תאורת לילה, מתקינים תמרורים, חינוך וכו'. ולא רק נותנים קנסות.

האם בחוקי אחריות יצרן יש גם הזדמנות לחברות?

כן. אם חברה מקימה מערכת חכמה לאיסוף והנגשת נתונים לטובת הדיווח שנדרש בחוק, היא יכולה להשתמש במידע כדי לבחור בין חלופות של סוגי אריזות או סוגי מוצר אלקטרוני שרוצים לייצר או לייבא, בהתאם לדמי הטיפול שיצטרכו לשלם לתאגיד המיחזור כדי לטפל במוצר בסוף חייו.

כלומר, בזכות מערכת חכמה ונכונה ליישום החוק, יש לחברה יכולת לבחור להכניס לשוק מוצרים שהם פשוטים יותר למיחזור, ולכן גם זולים יותר ללקוח, או לחלופין לשקלל בתמחור של המוצרים את עלות המיחזור שלהם. מלבד הוזלת עלויות, זה משיג את המטרה של החוק ומפחית את ההשפעה הסביבתית של המוצרים שבהם כולנו משתמשים.

האם שימוש בטכנולוגיה יכול לסייע ולהקל על חברות ליישם חוקי אחריות יצרן?

כן. אנחנו למשל משתמשים בכלים אוטומטיים, חלקם בינה מלאכותית (AI), כדי לעבור על הנתונים והדוחות של הלקוחות, לאתר חריגות ולהתריע. כמו כן, אנחנו משתמשים ב-AI כדי לתת מענה ללקוחות, על בסיס מאגר המידע שהצטבר אצלנו לאורך השנים משלבים בין ידע רגולטורי, ניסיון שטח וחשיבה מבוססת נתונים.

דוגמא נוספת שאנחנו מנסים לקדם - במהלך עבודתנו עם יצרנים ויבואנים ממגוון ענפים, אנו מזהים דפוסים חוזרים ומורכבויות תפעוליות הנובעות מאיסוף ידני ומבוזר של נתוני אריזות ומשקלים - תהליך הגוזל משאבים, מייצר חוסר אחידות ומעלה את הסיכון לטעויות.

מתוך ראייה יוזמת וחדשנית אנחנו מציעים למשרד להגנ"ס ולתאגידי המיחזור לבחון שילוב של בסיס נתונים מרכזי לאריזות מוצרים גנריים, המבוססת על מק״טים שיאפשרו מיפוי אחיד, מאומת ודינמי של מאפייני האריזה, סוג החומר ומשקל, בדגש על מוצרים החוזרים על עצמם אצל יצרנים ויבואנים רבים.

פתרון כזה יהפוך את הדיווח מתהליך אד־הוק לפעילות חכמה, מבוססת דאטה, עם יכולת שימוש חוזר במידע, ושיפור מתמיד של איכות הנתונים לאורך זמן. כולל שיפור השקיפות והקטנת עומסים הן על החברות המדווחות והן על תאגידי המחזור והגורמים המפקחים.

אנחנו רואים את עצמנו כשותפים אסטרטגים לפיתוח פתרונות, המקדמים רגולציה חכמה ומעבר מניהול דיווחים נקודתי לניהול ידע ונתונים ברמה מערכתית.

המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה תזכיר לתיקון חוק פסולת אריזות, במטרה להכניס תחרות לענף לצד תאגיד המיחזור תמיר. מה דעתך על כך?

יש בזה היגיון, אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. כלומר השאלה היא איך יישמו את התחרות. צריך לזכור שחוק האריזות נכנס לתוקף בשנת 2011 (בלי תחרות – תאגיד מיחזור אחד) וחוק פסולת אלקטרונית נכנס לתוקף בשנת 2014 (עם תחרות – 2 תאגידי מיחזור), כלומר יותר מעשור שישראל מיישמת את 2 החוקים האלה, ויש עוד דרך ארוכה ליישום מוצלח שלהם.

אני חושב שהכוונה טובה, אך מאוד קשה לחזות את ההשפעה של תיקון החקיקה המוצע, ולפעמים מתקנים משהו אחד אך יוצרים בעיה אחרת. ימים יגידו.

אני כן חושב שצריך לנצל את תיקון החקיקה כדי לתקן כמה עוולות שהחוק יצר, למשל להתחשב יותר ביצרנים ויבואנים קטנים. הם מכניסים מעט מוצרים לשוק, ולכן הם אמנם נדרשים לשלם דמי טיפול נמוכים, אך כפי שהסברתי עלות הקמת ותחזוקת מערכת איסוף הנתונים ושעות העבודה שנדרשות מהם כדי לעמוד בדיווח השנתי, תהיה גבוהה מדמי הטיפול, לעיתים בצורה לא סבירה, ויכולות ליצור חסם לפעילות של חברות קטנות. זה מחטיא את מטרת החוק וצריך לתקן את זה.

לסיום, 'ערנות לסביבה' היא שותפה אסטרטגית ליצרנים וליבואנים, המשלבת רגולציה, טכנולוגיה וניסיון שטח כדי להפוך את יישום החוק מתהליך מורכב לכמה שיותר פשוט, יעיל וחסכוני. זה הערך המוסף שלנו.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: