כזכור, לפני כשנה ענף מיחזור הפסולת האלקטרונית עבר טלטלה כשהמשרד להגנ"ס החליט לא לחדש את ההכרה לאחד משני תאגידי המיחזור המוכרים שפעלו מאז תחילת יישום החוק בשנת 2014 - אקומיוניטי, ובמקומו אישר גוף יישום חדש.

בזמן הזה תאגיד המיחזור הוותיק מא"י המשיך להפגין יציבות, לגדול, ולתת שירות ללקוחות השונים (יבואנים, רשויות מקומיות, משווקים של מוצרי חשמל, עסקים שמחזיקים בפסולת אלקטרונית, וכו').

בריאיון מיוחד ל- infospot , מנכ"ל תאגיד מא"י דותן קבק, מסביר כיצד השפיעה סגירת אקומיוניטי על הענף, ואיך מתמודדים עם שאר האתגרים כמו הטמעת תקן המיחזור האירופאי סנלק (CENELEC), הגדלת איסוף הפסולת מהמגזר הביתי, זליגת פסולת לרשות הפלסטינית, תופעת "הטרמפיסטים", הגידול בצריכת מוצרי חשמל, וכל זה כאשר הוא ובכירים נוספים בתאגיד עושים מאות ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר.

הפרטים בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית יידרשו לעמוד בתקן מיחזור אירופי, 4.8.2025
2. טכנולוגיות חדשות למערך האיסוף של פסולת אלקטרונית, 27.3.2025
3. תאגיד המיחזור נסגר, החזון החברתי נמשך, 20.11.2024
4. באירופה רוצים להרחיב ולהחמיר את חוק פסולת אלקטרונית, 9.7.2025
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

רקע אישי | עבור הקוראות והקוראים שלא מכירים אותך – תוכל לספר איך הגעת לתפקיד ולתחום?

שמי דותן קבק, נשוי למיכל, אבא ל-2 בנות. איש צבא לשעבר. בשנת 2018 השתחררתי מהצבא בדרגת סגן אלוף אחרי 25 שנות שירות, רובן ביחידות שדה קרביות כקצין תקשוב. לאחר השחרור, נשארתי בתחום התקשוב הביטחוני שהכרתי מהשירות הצבאי, וניהלתי עבור חברה פרטית, מדלקום, את ההתקשרות עם משרד הביטחון.

לאחר כשנתיים, הבנתי שאני רוצה לאתגר את עצמי ולעשות שינוי בתחום התעסוקתי, ונודע לי שתאגיד מא"י. מחפשים סמנכ"ל תפעול, עם יתרון לרקע צבאי. למרות שאין לי שום רקע בתחום הפסולת, החלטתי להגיש מועמדות לתפקיד והתקבלתי. כך, בשנת 2020 הצטרפתי למא"י. כסמנכ"ל תפעול ולמדתי להכיר את ענף פסולת אלקטרונית על בוריו.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2022, המנכ"לים המשותפים והמייסדים של תאגיד מא"י החליטו לתת בי אמון ולמנות אותי לתפקיד המנכ"ל. לאחר שקיבלתי גם את אמון הדירקטוריון, מוניתי לתפקיד מנכ"ל מא"י

לאור הרקע הצבאי שלך, האם גויסת למילואים לאחר ה-7 באוקטובר?

בוודאי. אני התגייסתי למילואים עם פרוץ המלחמה, ומאז ה-7 לאוקטובר עשיתי יותר מ-420 ימי מילואים בפיקוד צפון. במקביל, הסמנכ"ל (ואחד המייסדים) של מא"י., דן הלמן, עשה גם הוא מאות ימי מילואים כקצין בפיקוד העורף. גם מזכיר החברה הוא לוחם שנכנס לאחרונה לסבב השלישי שלו בעזה, וגם מנהל תחום היבואנים שלנו משרת בפיקוד העורף. ויש נוספים. בערך 30% מצוות החברה עושה מילואים.

כמנכ"ל יחסית חדש בתפקיד, זה לא מובן מאליו להיעדר לתקופה כל כך ממושכת, אבל אני בתפקיד מקצועי בכיר במילואים, אין מי שיחליף אותי, ובעלי המניות והדירקטורים גיבו אותי ואת שירות המילואים שביצעתי.

זה לא מובן מאליו, שמנכ"ל עושה כמעט שנה וחצי מילואים במקביל לניהול החברה ולהיותו איש משפחה. זה מורכב. זה הגיע למצב שמצאנו את עצמנו מנהלים ישיבת עבודה בין משמרות במילואים, בעזרת אמצעי תקשורת צה"לי, כי אין דרך אחרת לתקשר. אבל הנפגעת העיקרית מהמצב היא המשפחה. אני במשך שנה שלמה לא הייתי בבית בשבת.

לאחרונה סיימתי את שירות המילואים, וחזרתי להשקיע את כל כולי בתאגיד מא"י ובמשפחה.

תנאי ההכרה | לפני כשנה חודשו ועודכנו תנאי ההכרה של המשרד להגנ"ס מה הם האתגרים העיקריים ביישום התנאים?

אחת ל-5 שנים המשרד להגנ"ס עושה תהליך של הפקת לקחים על בסיס הניסיון שהצטבר, והוא מעדכן את תנאי ההכרה שלנו, ומגדיר מחדש את היעדים והדגשים לפיהם אנו פועלים. עיקר השינויים בסבב האחרון היו:

1. הכפלת כמות איסוף הפסולת מהמגזר הביתי על חשבון המגזר המוסדי/עסקי. עד לפני שנה כשני שלישים מהפסולת האלקטרונית הייתה נאספת מארגונים מוסדיים/עסקיים וכשליש מהציבור הרחב. כעת הדרישה הפוכה: שני שלישים מהתושבים ושליש מהמוסדי/עסקי. זה שינוי משמעותי שדורש הרחבה של השירות לתושבים והשקעה בפרסום וחינוך.
2. אימוץ תקן מיחזור אירופאי (סנלק CENELEC).
3. הגדלת ההשקעות בפעילות של חינוך, פרסום והסברה. אנחנו מגיעים הרבה יותר לבתי ספר, עושים פעילויות קהילתיות, מפרסמים בפריים טיים ברוב הערוצים. פונים לקהלים שונים, בחברה הערבית, עולים מברית המועצות לשעבר, בחברה החרדית, לכל אחד פונים בשפה שלו.
4. דרישה שגופי היישום יתנהלו לפי ממשל תאגידי דומה לזה של חברה ציבורית. זה דורש התאמות בתהליכי העבודה והיחסים בין ההנהלה, הדירקטוריון, בעלי המניות, ובעלי עניין נוספים, אבל זה עוזר לארגון להתנהל בצורה יותר יציבה ושקופה.

מנגנון הטייק-בק | כחלק מהגדלת איסוף הפסולת מהציבור, אתם משתמשים בשירות של איסוף מוצר ישן בעת אספקת מוצר חדש, מנגנון שנחשב לגולת הכותרת של מערך איסוף פסולת מתושבים. אתם הראשונים בישראל שמיישמים אותו בקנה מידה רחב. איך מתמודדים עם אתגר זה?

המשרד להגנ"ס מעוניין להגדיל את האיסוף של פסולת אלקטרונית מהציבור, ולכן, בין היתר, מחייב אותנו להציע לתושבים של רשויות מקומיות שחתומות איתנו מנגנון של איסוף מוצרים ישנים מהבית, בעת אספקת מוצר חדש, ללא עלות לצרכן. זה מנגנון הטייק-בק Take Back.

אנחנו חלוצים בנושא הזה. אין אף גורם אחר בישראל שעוסק בפסולת לסוגיה שיש לו משהו דומה. הטייק-בק הוא אחד ממנגנוני האיסוף המרכזיים שלנו, אך מדובר בתהליך מאוד מורכב. אנחנו אוספים יותר מ-100,000 מוצרים בודדים מדי שנה מכל משקי הבית ברחבי ישראל ודואגים שהם יגיעו למפעלי המיחזור.

לא רק האיסוף של הפסולת מבית הלקוח מורכבת, אלא גם השינוע למפעל המיחזור. בניגוד למרבית סוגי הפסולת האחרים שנאספים מהפח ומובלים ישירות למתקן מיון/טיפול אזורי, המקרר או מכונת הכביסה שנאספים מבית הלקוח עוברים דרך נקודות בקרה ובחלק מהמקרים הפסולת מחליפה ידיים, כולל חברות שונות שאם כל אחת אנחנו צריכים להיות בקשר ולעקוב ולפקח ולנהל ולוודא שהפסולת מגיעה ליעד הקצה. בממוצע, לוקח בין 24 ל-72 שעות עד שהמוצר שנאסף מגיע למפעל המיחזור.

איך עובד מאחורי הקלעים של מנגנון הטייק בק?

במילה אחת – טכנולוגיה. מא"י. חרתה על דגלה להביא לארץ את הטכנולוגיה המתקדמת בעולם בתחום איסוף הפסולת. נסענו למדינות הכי מתקדמות כדי ללמוד, לבדוק ולהביא את הטכנולוגיות לישראל.

באופן הזה פיתחנו את יישומון מא"י map ומא"י street. מדובר באפליקציה (ישומון) עבור התושבים והקבלנים, שמזהה את המיקום, מזינים את סוג הפסולת שרוצים לפנות, ומקבלים פירוט של האפשרויות לפינוי הפסולת, בין אם זה להוציא את המוצר למדרכה בימים מסוימים, או מרכזי איסוף סמוכים, או אפשרות לאיסוף המכשיר הישן מהבית.

במידה והתושבים מוציאים את הפסולת למדרכה, הם מדווחים את זה דרך האפליקציה, והמידע עובר לקבלני האיסוף, שמקבלים דרך האפלקיציה מסלול איסוף יעיל וחסכוני שמפנה אותם בדיוק למקום שבו הפסולת מחכה להם, במקום לטייל בכל הרחובות ולחפש את הפסולת.

השקענו הרבה זמן וכסף בפיתוח הזה שהושק תחילה לקבלני האיסוף, ועבר שדרוג נוסף השנה עם השקת האפליקציה לקהל הרחב. תפקידן של המערכות הממוחשבות שהקמנו הוא לייעל את התהליך ולהוזיל את העלויות וגם לוודא שמה שנאסף מגיע למפעל המיחזור ולא זולג בדרך לשטחים או לגורמים עבריינים שמטפלים בפסולת באופן פיראטי.

זליגת פסולת אלקטרונית לשטחים ויבואנים טרמפיסטים | המשרד להגנ"ס מעריך שבישראל נמכרו בשנת 2021 כ-250,000 טון מוצרי חשמל, אבל היבואנים והיצרנים שמיישמים את חוק פסולת אלקטרונית, דיווחו על מכירות של כ-175,000 טון באותה שנה, נתון שמייצג 70% מסך הפסולת. היכן 30% הנותרים? ממה לדעתך נובע הפער הזה? ואיך אפשר לצמצם אותו?

יש שני גורמים עיקריים לפער בין כמות הפסולת האלקטרונית הפסולת המדווחת במסגרת החוק, לבין הכמות שנכנסת לשוק מדי שנה.

קודם כל, יש יבואנים, בעיקר קטנים, שמתחמקים מקיום חוק פסולת אלקטרונית. הם לא מתקשרים איתנו, לא מדווחים ולא משלמים דמי טיפול. הם נקראים 'טרמפיסטים' מכיוון שהיבואנים שכן מיישמים את החוק, נושאים בעלויות יישום החוק גם עבורם.

אבל, חשוב לדעת, שבחוק פסולת אלקטרונית, לא משתלם להיות טרמפיסט. כאשר מתגלה יבואן שלא מקיים את החוק, לא רק שהוא צריך לשלם עיצום כספי של כ-150,000 ש"ח, אלא הוא גם משלם את דמי הטיפול בגין המוצרים שהוא הכניס לשוק באופן רטרואקטיבי מתחילת יישום החוק, לפני יותר מעשור. תוסיפו לזה גם נזק תדמיתי שנלווה לפרסומים בגין הטלת העיצומים הכספיים. בקיצור, יבואן שלא מקיים את החוק, עדיף שיתקשר אלינו היום, כדי להימנע מהעיצום הכספי, ולקחת אחריות על הטיפול בפסולת של המוצרים שהוא מייבא לישראל.

מלבד הטרמפיסטים, יש כמות משמעותית של פסולת אלקטרונית שזולגת לשטחים מכל מיני מקורות, גם מהרשויות המקומיות – שבהן התושבים מניחים את הפסולת האלקטרונית ברחוב או במרכזי המיחזור. הפסולת האלקטרונית היא בעלת ערך כלכלי בגלל המתכות שבתוכה, בניגוד לפסולת מסוגים אחרים.

חשוב לדעת שעיקר הנזק הוא לא כלכלי, אלא סביבתי. פסולת אלקטרונית שזולגת לשטחים, מגיעה לאתרים פיראטיים שבהם שורפים את הפסולת כדי לחלץ את המתכות. השריפות האלה גורמות לזיהום אוויר, וזיהום קרקע ומי תהום, שכן הן נעשות על קרקע חשופה, ומי הגשמים שוטפים את החומרים הרעילים לתוך הקרקע.

אנחנו, מהצד שלנו, מנסים למנוע את זליגת הפסולת באמצעות המערכות הממוחשבות שלנו שעוזרות לבצע בקרה ופיקוח אחר כל שרשרת האיסוף וההעברה של הפסולת. ועדיין, עברייני הפסולת מצליחים בכל מיני דרכים לגנוב חלק מהפסולת ולהעבירה לשטחים. אנחנו מבקשים מהמשרד להגנ"ס וגורמי הממשלה הרלוונטיים, לסגור את המעברים לשטחים למעבר של פסולת אלקטרונית וככה 'לייבש' את מבריחי הפסולת, מכיוון שבתחומי הקו הירוק הרבה יותר קשה לטפל בפסולת אלקטרונית באופן פיראטי.

תקן סנלק (CENELEC) | ציינת את אימוץ תקן המיחזור האירופאי סנלק CENELEC כאחד האתגרים של תנאי ההכרה האחרונים. תוכל לפרט?

עד היום לא היו דרישות שפירטו כיצד יש למחזר את הפסולת האלקטרונית שנאספת, אלא היו דרישות תשתית בסיסיות מאתרי הפסולת, כחלק מהתנאים לרשיון העסק. כלומר, אתר פסולת שרצה רישיון עסק שמתאים לצורך קליטת פסולת בהתאם בחוק פסולת אלקטרונית, היה צריך לדאוג לאיסוף תשטיפים, איטום הקרקע לחדירת מזהמים וכו'. אך הוא לא נדרש למחזר את הפסולת.

מכיוון שאחת המטרות הראשיות של חוק פסולת אלקטרונית היא למחזר את הפסולת, המשרד להגנ"ס החליט לאמץ את תקן המיחזור האירופאי שנקרא סנלק CENELEC החל מה 1 לינואר 2027. מדובר במהפכה.

תקן סנלק הוא כמו תקן ISO של הפסולת האלקטרונית והוא מגדיר במפורט איך למחזר סוגים שונים של פסולת אלקטרונית וגם איך לאסוף את הפסולת. למשל:

1. צריך להפריד מהמוצר את החלקים שנחשבים למזהמים במיוחד.
2. את המוצר צריך להפריד לחומרים השונים: פלסטיק, מתכות, חומרי בידוד. אפשר לעשות את זה בצורה ידנית או ממוכנת.
3. התקן מגדיר גם את רמת הניקיון של תוצרי המיחזור.
4. לנהל מאזן מסה: כלומר, אם קלטת 1,000 טון מוצרים, צריך לספק 1,000 טון של תוצרי מיחזור.

כדי לעמוד בתקן סנלק, אתרי המיחזור הרבים שכיום אנחנו מעבירים אליהם את הפסולת האלקטרונית, יצטרכו להשקיע הרבה משאבים בטכנולוגיות לפירוק ומיון החומרים השונים. יש לזה כמובן עלות, אבל יש גם תמריץ כלכלי, כי ככל שתוצרי המיחזור יותר נקיים הערך שלהם גדל.

חשוב לי לציין שבשנה האחרונה חברנו לאיגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, בהובלת ניר קנטור, וערכנו ימי עיון במטרה לחשוף את מפעלי המיחזור לדרישות של התקן. התעשיינים הבינו שהטמעת תקן סנלק היא מהפכה בענף המיחזור ולכן הקימו מנגנון ייעודי לתמיכה במפעלי המיחזור, כולל אמצעים למימון ההשקעה הנדרשת בציוד, וחיבור לחברות ישראליות שהחלו להציע לאחרונה הסמכה לתקן סנלק.

התחרות בענף | לאחרונה ענף פסולת אלקטרונית עבר טלטלה כשהמשרד להגנ"ס החליט שלא לחדש את ההכרה בתאגיד היישום אקומיוניטי אחרי 10 שנות פעילות, משום שלדבריו התוכנית ה-5 שנתית שאקומיוניטי הציגה לא מאפשר עמידה בדרישות החוק. במקביל, המשרד להגנ"ס הכיר בגוף יישום חדש, לצד חידוש ההכרה בתאגיד מא"י הוותיק. איך השינוי הזה השפיע על השוק?

השינוי שנוצר בעקבות סגירת אקומיוניטי ופתיחת תאגיד חדש העמיס על מא"י. בצורה מאוד חריגה ויצר חוסר איזון בענף.

אני אסביר. ההכנסות של שני התאגידים המוכרים מגיעות בעיקר מדמי הטיפול שמשלמים היבואנים והיצרנים של מוצרי חשמל, אבל ההוצאות נגזרות משרותי איסוף הפסולת שאנחנו נותנים לגורמים השונים, כאשר ההוצאה העיקרית זה השירות שאנחנו מעניקים לאיסוף פסולת מהמגזר הביתי, כלומר הרשויות המקומיות.

אלא שאין קשר בין כמות היבואנים/יצרנים שחתומים איתנו, לבין כמות הרשויות המקומיות, ויתר הגורמים שמקבלים מאיתנו שרותי איסוף פסולת. מאז סגירת אקומיוניטי, הייתה נהירה של רשויות מקומיות ומשווקים למא"י. וזה יצר חוסר איזון תקציבי ששם אותנו בבעיה.

בשורה התחתונה, בעקבות סגירת אקומיוניטי, אנחנו נותנים כיום שירות לרשויות מקומיות בהם מתגוררים כ-6.4 מיליון תושבים, בפריסה ארצית. כמות משווקי מוצרי החשמל שאנחנו מפנים מהם פסולת קפצה ב-36% בחודשים ספורים. כלומר אנחנו נותנים שירות של איסוף פסולת ל-65%-75% מהשוק, אבל מקבלים רק כ-50% מדמי הניהול שמשלמים היבואנים והיצרנים בענף, כי חלקם התקשרו עם התאגיד השני.

המצב שבו אנחנו צריכים לשאת בעלות של איסוף פסולת אלקטרונית מהמדרכה או מבית הלקוח והובלתה למפעל מיחזור, למאות אלפי תושבים נוספים, וצריכים לשאת בעלות איסוף פסולת ממאות נקודות חדשות אצל משווקים ובתי עסק וכו', מבלי שיהיה גידול דומה בכמות היבואנים שמשלמים לנו דמי טיפול – יוצרת לנו אתגר משמעותי.

אירופה | אירופה נחשבת למובילה עולמית בטיפול סביבתי בפסולת, והחקיקה הישראלית בתחום אחריות יצרן מבוססת על החקיקה האירופית. לאחרונה דיווחנו שבאירופה קצב האיסוף של הפסולת האלקטרונית לא מדביק את הגידול החד בצריכה, ולכן שיעורי המיחזור בירידה והמדינות מתקשות לעמוד ביעדי המיחזור. האם אתה צופה שדבר דומה יקרה בישראל?

בישראל המצב עוד יותר מאתגר מאירופה, משום שהצרכן הישראלי צורך יותר מוצרי חשמל מאשר הצרכן האירופי. יש כאן יותר מזגנים, יש כאן בתים שיש בהם שני מקררים, אנחנו גם מדינת היי-טק, קונים ומחליפים מחשבים וטלפונים בקצב גבוה. יש כאן היקפי צריכה מאוד גדולים של מוצרי חשמל.

בנוסף בישראל איסוף ומיחזור הפסולת האלקטרונית קשור גם בביטחון ובחוסן הלאומי.
מיחזור פסולת אלקטרונית מונע זליגה של רכיבים רגישים ומידע שעלול לשמש גורמים עוינים. הוא גם מצמצם את הסיכון להברחות של מתכות נדירות ומעגלים אלקטרוניים החיוניים לתעשיות ביטחוניות. שליטה בשרשרת המיחזור מחזקת את העצמאות האנרגטית והטכנולוגית של המדינה ומקטינה תלות בגורמים זרים. בכך נבנה חוסן לאומי המשלב שמירה על משאבים קריטיים יחד עם צמצום איומים סביבתיים וביטחוניים.

ולכן אני אופטימי וחושב שנדע לעמוד ביעדים ולמחזר את מה שמצפים מאיתנו. גם בזכות המודעות לנושא שהולכת וגוברת, וגם בזכות הניסיון שצברנו והטכנולוגיה שאנחנו מטמיעים שמייעלים ומשפרים את האופן שבו אנחנו אוספים ומטפלים בפסולת אלקטרונית.

מי יודע, אולי עוד כמה שנים לא רק שנתגבר על האתגרים, אלא נוכל להוות דוגמה עולמית להצלחה של מנגנון איסוף ומיחזור של פסולת אלקטרונית.