ראש עיריית דימונה בני ביטון אמר בריאיון לתוכנית "אחת בצוהריים" ברדיו חיפה כי בית הזיקוק לנפט בחיפה (בזן) צפוי לעבור לאזור התעשייה מישור רותם הסמוך לדימונה.

עוד שיתף ביטון כי לאחרונה נערכה פגישה בנושא וכי כבר בחודש מרץ צפוי להיחתם הסכם עקרונות להעתקת בזן לנגב בתמיכת משרד האנרגיה, הנהלת בזן וועד עובדי בזן. כמו כן ציין כי גם בכירי המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון תומכים במהלך. עוד סיפר כי לפני חתימת ההסכם, תובא לאישור הממשלה החלטה בנושא שאותה מקדמים שר האנרגיה אלי כהן וראש הממשלה בנימין נתניהו.

בריאיון דאג ביטון לציין כי המתחם שאליו יעבור בזן נמצא במרחק של כ-20 ק"מ ממזרח לדימונה, ולכן לא ישפיע על איכות האוויר בדימונה, וכי מעבר בזן לנגב יצור עוד 1,500 מקומות עבודה עבור תושבי העיר והסביבה.

לגבי לוחות הזמנים ציין ביטון כי כל הגורמים המעורבים פועלים לכך שבית הזיקוק בחיפה ייסגר לכל המאוחר ב-2030, ולכן חשוב שהחלטת הממשלה תכלול לוח זמנים ברור.

כזכור, לפני כ-4 חודשים דיווחנו שמשרד האנרגיה בהובלת שר האנרגיה אלי כהן מקדם תוכנית להעתקת בזן לאזור התעשייה במישור רותם, כחלק מהמו"מ בין המדינה לבזן ליישום התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה שבמרכזה הפסקת הפעילות הפטרוכימית באזור עד שנת 2030.

מדובר בשינוי כיוון מהותי, שכן העתקת בזן למישור רותם, אם אכן תצא לפועל, מייתרת את התוכנית הממשלתית לשינוי משק האנרגיה כך שיתבסס על יבוא ואחסון תזקיקים, במקום יבוא נפט גולמי וזיקוק בבזן. התוכנית הממשלתית שמבוססת על מעבר לייבוא ואחסון תזקיקים דורשת הקמת תשתיות נרחבות, בהן נמל תזקיקים וחוות אחסון לתזקיקים השונים, שהקמתן היא התנאי העיקרי להפסקת פעילות בזן.

מנגד, בתרחיש שבו בזן עובר לנגב, יהיה צורך להקים תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

גם מבקר המדינה התייחס לסוגיית סגירת בזן בדוח שפורסם אמש (ג') ועסק בנושא היערכות משק האנרגיה למצבי חירום. הדוח מותח ביקורת על החלטת הממשלה להפסיק את הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, כיוון שאין בה התייחסות מספקת להשלכות על תפקודן של תשתיות אנרגיה חיוניות בחירום, בדגש על אספקת גפ"מ.

הדוח ממליץ למדינה לבחון מחדש את סגירת בזן והשלכותיה על משק האנרגיה, בעיקר בצל הלקחים שנלמדו ממבצע 'עם כלביא' שבמהלכו בזן נפגע פעמיים מירי טילים בליסטיים. הפגיעה השנייה גבתה את חייהם של שלושה מעובדי המתקן והובילה להפסקה זמנית של פעילותו.

קישור לדוח המבקר בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. נדחתה תביעה ייצוגית על תחלואה מזיהום אוויר ממפעלי מפרץ חיפה, 20.1.2026
2. המשרד להגנ"ס: שימוע למנהלי בזן בשל פליטות חריגות של מזהמים, 15.12.2025
3. במקום ייבוא תזקיקים: משרד האנרגיה בוחן את העתקת בזן לנגב, 28.10.2025
4. תמהיל הדלקים במלחמה עם איראן: פי 2 פחם ושימוש חריג בסולר, 3.7.2025
5. ראש עיריית חיפה והירוקים קוראים לקדם את סגירת המתחם, 19.6.2025
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

ראש עיריית דימונה: בזן יעבור למישור רותם

כזכור, כבר לפני כמה חודשים החלו דיווחים שמשרד האנרגיה בהובלת השר אלי כהן מגבש תוכנית להעתקת בזן למישור רותם, כחלק מיישום התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה.

כעת ראש עיריית דימונה בני ביטון אמר בתוכנית ששודרה ברדיו חיפה כי הסכם עקרונות להעתקת בזן לנגב צפוי להיחתם כבר בחודש הבא. לדבריו, החלטת ממשלה בנושא צפויה להתקבל בתחילת חודש מרץ.

לפי ביטון, בית הזיקוק יעבור למתחם ייעודי לתעשייה הפטרוכימית באזור התעשייה מישור רותם, שאליו עבר כבר לפני כמעט עשור מפעל האמוניה של חיפה כימיקלים.

ביטון התייחס לחששות מפגיעה באיכות האוויר בדימונה והאזור, והדגיש כי אזור התעשייה נמצא כ-20 ק"מ ממזרח לדימונה, במקום לא מיושב. עוד ציין כי העתקת בזן צפויה ליצור כ-1,500 מקומות עבודה עבור תושבי דימונה והנגב כולו.

בריאיון הדגיש ביטון כי העירייה ברשותו לא תעכב את המעבר וכי התהליך יהיה מהיר יותר ממה שמצפים, להערכתו הוא יושלם עד שנת 2030. עם זאת הדגיש כי חשוב שבהחלטת הממשלה שצפויה להתקבל בנושא יוגדר לוח זמנים ברור.

יתרונות כלכליים וגיוון מקורות האנרגיה, מול זיהום האוויר

כמו שביטון ציין, אחד היתרונות הבולטים של העתקת בזן לנגב הוא יצירת יותר מ-1,000 מקומות עבודה חדשים בנגב. נוסף על זה בטווח הארוך העתקת בית הזיקוק תתרום יותר לתוצר הלאומי מאשר המעבר לייבוא תזקיקים.

ויש עוד יתרון – המשך זיקוק מקומי של נפט באמצעות בזן, לצד בית הזיקוק באשדוד, יאפשר גיוון של מקורות התזקיקים למשק, כאשר במקרה הצורך יהיה אפשר להקים במקביל תשתיות ייבוא.

במקביל נמתחת גם ביקורת על המעבר המתוכנן, בעיקר כיוון שהתוכנית מעתיקה את בזן, הנחשב למקור פליטה משמעותי, מחיפה לנגב וחושפת את תושבי הדרום בכלל ואת תושבי דימונה בפרט לפליטות מזהמים ולתחלואה הנובעת ממנה.

שינוי מהותי בתוכנית הממשלתית: המשך זיקוק מקומי במקום ייבוא

העתקת בזן לנגב, כחלק מהמו"מ בין בזן למדינה ליישום התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה מסמן שינוי כיוון מהותי, שכן התוכנית הממשלתית המקורית מקדמת הקמה של תשתיות לייבוא תזקיקים במקום זיקוק נפט גולמי.

לפי התוכנית המקורית, לקראת הפסקת הפעילות של בזן, יגדיל משק האנרגיה הישראלי את ההתבססות שלו על ייבוא תזקיקים מוגמרים (בנזין, סולר, גפ"מ, דלק מטוסים וכו'), במקום ייבוא נפט גולמי וייצור תזקיקים בבית זיקוק ולשם כך יש צורך לבנות תשתיות רבות ומורכבות הנחשבות לצוואר הבקבוק העיקרי של התוכנית.

התוכנית המקורית כוללת בניית נמל תזקיקים בחיפה, הקמת אתר אחסון תזקיקים בקיבולת של 550,000 טון בצפון ואתר לאחסון תזקיקים בדרום הארץ בהיקף של 300,000 טון, הקמת אתר אחסון בקיבולת 20,000 טון גפ"מ ביבור (בצפון) ו-10,000 טון באשדוד או אשקלון, הקמת מקשר ימי לייבוא גפ"מ מול יבור (בצפון) והקמת מקשר ימי לייצוא ייבוא גפ"מ באשדוד. לפי דוח מפורט על התקדמות תוכנית העבודה לפיתוח מפרץ חיפה שפרסמה המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד רה"מ לפני  כמעט שנה, פרויקטים אלה נמצאים בשלבי מכרז ותכנון שונים.

סוגיית השינוע של הנפט הגולמי והתזקיקים

ואולם, אם בזן אכן יועתק לנגב, לא יהיה עוד צורך להקים את התשתיות החדשות לייבוא תזקיקים ובמקום זה יהיה צריך להקים תשתיות לשינוע נפט גולמי למיקומו החדש של בית הזיקוק.

אחת הסוגיות שתדרוש פתרון בהקשר זה, היא סוגיית שינוע הנפט מהנמל (כנראה נמל אשקלון שבו יש תשתית של קצא"א לפריקה ואחסון של נפט) אל בית הזיקוק במישור רותם, ולאחר מכן שינוע התזקיקים מבית הזיקוק לצרכנים ברחבי הארץ. בשני המקטעים מדובר במרחקים גדולים יותר מאשר בחלופה של ייבוא תזקיקים, שנעשית ישירות לנמלים באשקלון, באשדוד או בחיפה.

יש לזכור כי החברה הממשלתית קצא"א היא היחידה בישראל שמחזיקה בצינורות להובלת נפט בין אזורים שונים במדינה. כיום לקצא"א אין צינור שמגיע למישור רותם, אך קו הנפט הגולמי מאשקלון לאילת עובר כ-40 ק"מ ממישור רותם, ויש עוד קו של תזקיקים שעובר קרוב יותר. כלומר, אפשרות אחת היא חיבור מישור רותם לצנרת של קצא"א. אפשרות אחר היא כמובן שינוע במשאיות-מיכליות.

דוח מבקר המדינה: לבחון מחדש את סגירת בזן

דוח מבקר המדינה בנושא היערכות משק האנרגיה למצבי חירום בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא שפורסם אמש (ג') התייחס גם הוא להשלכות של סגירת בזן.

לפי הדוח, המצב הגיאופוליטי הלא יציב והאירועים שהתרחשו מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ובייחוד במבצע עם כלביא, ממחישים את פגיעות משק האנרגיה ואת הסיכונים של התלות בייבוא, בייחוד בעתות חירום. לכן יש לבחון מחדש את האיזון בין ייצור מקומי של דלקים לבין התבססות על ייבוא.

הדוח מותח ביקורת על החלטת הממשלה 1231 בנושא סגירת בזן, בטענה שהיא לא בוחנת לעומק את ההשלכות של הסגירה על תפקודן של תשתיות אנרגיה חיוניות. בדוח מצוין כי אף שסגירת בז"ן צפויה להגדיל את תלות משק האנרגיה הישראלי בייבוא גפ"מ באמצעות יבואן יחיד שיספק כ-80% מכלל צריכת הגפ"מ במשק, החלטת הממשלה אינה כוללת מענה לסוגייה זו.

מבקר המדינה ממליץ למועצה הלאומית לכלכלה, משרד האנרגיה ומשרד האוצר לבחון מחדש את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה בנושא סגירת בזן, בעיקר בצל הלקחים ממלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא. עוד מודגש בדוח כי פגיעת הטילים האיראניים בבזן במהלך מבצע עם כלביא חידדה דווקא את חשיבות העצמאות האנרגטית של ישראל וקורא למדינה להבטיח שגם אחרי סגירת בזן (שלפי הדוח מתוכננת ב-2029) יהיה מענה לצרכים האנרגטיים של ישראל.

עוד ממליץ דוח מבקר המדינה למשרד האנרגיה, בתיאום עם רח"ל (רשות חירום לאומית), משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה הרלוונטיים, לפעול בהקדם האפשרי להגברת מוכנות משק האנרגיה למצבי חירום באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי למימוש היעדים שהוגדרו.

סטטוס התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה

כזכור, לפני כמעט 4 שנים אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לפיתוח מפרץ חיפה, שבמרכזה פינוי התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך, טיהור הקרקעות המזוהמות, והקמת אלפי יחידות דיור ואזורי מסחר ותעסוקה, לצד שטחים ירוקים.

כפי שדיווחנו, לפני כשנה פרסמה המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד רה"מ דוח מפורט על התקדמות תוכנית פיתוח מפרץ חיפה. מהדוח עלה שתאריך היעד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית נדחה בשנה, לסוף שנת 2030. למרות זאת הצהירו ראשי המינהלת כי הם רואים חשיבות עליונה בקיצור לוחות הזמנים למועד המקורי – סוף שנת 2029.

התייחסויות

משרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות פועל בהתאם להחלטת הממשלה 1231 לקידום התוכנית לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, לרבות הקמת המתקנים הנדרשים תוך שמירה על רציפות התפקודית ושמירה על ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל.

במסגרת עבודת המטה הממשלתית והפקת לקחים מהשנתיים האחרונות, נבחנות חלופות שונות לחיזוק החוסן האנרגטי, לרבות הקמת בית זיקוק היברידי בדרום, בריחוק ממרכזי אוכלוסייה".

תגובת קבוצת בזן לדוח מבקרה מדינה: "דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ'פצצה' אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר קובע באופן נחרץ כי לאור הלקחים מהמציאות הביטחונית החדשה, על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן. דו"ח המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו זה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום.

הלקח מהאיום האיראני ברור: אירועי מבצע עם כלביא, שבמסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאיראן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא פריבילגיה – היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. המבקר קובע במפורש כי הממשלה לא בחנה כיצד סגירת בזן תשתק תשתיות אנרגיה קריטיות אחרות, וכיצד היא תפקיר את הציבור הישראלי בידיו של יבואן גז בישול יחיד. בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי, כל ניסיון להסתמך על ייבוא בלבד, הוא חוסר אחריות אסטרטגי המהמר על חייהם של אזרחי המדינה.

קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר 'לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה'. לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל בתי האב בישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים משתנים. הגיע הזמן להפסיק להמר על הביטחון של כולנו. הגיע הזמן לבחור בעצמאות אנרגטית".

----

מסמכים רלוונטיים: