כפי שדיווחנו ביום שני - מתחם בזן במפרץ חיפה נפגע במטח הטילים האיראני ו- 3 מעובדי החברה נהרגו: איגור פרדקין ז"ל (50), אורי לוי ז"ל (58) ודניאל אברהם ז"ל (59). בהודעת בזן על  מות העובדים נכתב: "שלושה אנשי מקצוע מסורים שנפלו בעת מילוי תפקידם. יהי זכרם ברוך. קבוצת בתי הזיקוק שולחת תנחומים לבני המשפחות השכולות".

בעקבות הפגיעה הקטלנית והנזק שנגרם למתחם, הודיעה בזן שפעילות בית הזיקוק הופסקה, עד לתיקון הנזקים. בשגרה, בזן מספקת יותר ממחצית הדלקים למשק הישראלי, לצד בית הזיקוק באשדוד (בז"א). אלא שגם בז"א עובד במתכונת חלקית בגלל עבודות תחזוקה שתוכננו מראש וצפויות להסתיים בסוף החודש.

כדי להפיג את החששות למחסור בדלקים במשק, שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן כינס אתמול תדרוך עיתונאים שבו אמר שמשק האנרגיה ערוך לתת מענה לביקוש לדלקים, גם לאחר ההשבתה הזמנית של בזן, באמצעות שימוש במאגרים תפעוליים והגברת ייבוא הדלקים שמתבצע גם בשגרה לדבריו, תיקון הנזקים בבזן צפוי להמשך עד 30 יום.

בתוך כך, בעקבות הפגיעה במתחם בזן, נשמעו קולות הקוראים לזרז את פינוי בזן ושאר המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה.

ראש עיריית יונה יהב למשל הוציא הודעה שבה דרש מהמדינה לפעול מיידית לפינוי בז"ן ושאר המפעלים המזהמים מאזור מפרץ חיפה. גם יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה הצטרף לקריאה וכך גם ארגוני סביבה, בהם אדם טבע ודין.

עם זאת, קריאתו של יונה יהב עוררה גם ביקורת ויו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה הוציא מכתב חריף שבו מתח ביקורת על קריאותיו של יהב לסגור את בזן בזמן שמשפחות ההרוגים קוברות את יקיריהן.

כתבות רלוונטיות:

1. 3  הרוגים לאחר פגיעת טיל נוספת בבזן, 16.6.2025
2. מלחמה: פגיעה במתחם בז"ן במפרץ חיפה, 15.06.2025
3. תאריך פינוי בז"ן נדחה בשנה. המינהלת: נקצר את הלוז, 17.3.2025
4. איך עיכבה המלחמה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה?, 28.2.2024
5. איכות הסביבה ומלחמת חרבות ברזל | infospot

הזמן שדרוש לתיקון הנזק בבזן: עד 30 יום

כאמור, בעקבות הפגיעה בבזן הפעילות הופסקה עד לתיקון הנזקים שצפוי להימשך עד 30 יום.

במשרד האנרגיה הדגישו כי בשלב זה אין מחסור בדלק ואין כוונה לפתוח מאגרי חירום ולקצוב דלק. העדיפות היא להשתמש במאגרים תפעוליים ובמקביל לדאוג למילוי שוטף שלהם באמצעות ייבוא תזקיקי דלק במכליות, כפי שגם מתבצע בשגרה.

באשר למשק הגז, אמר שר האנרגיה אלי כהן כי למרות הדממת אסדות כריש ולוויתן, אין מחסור בחשמל, בזכות מאגר תמר, השימוש בפחם, סולר, ואנרגיה מתחדשת. בנוסף לכך, הופסק ייצוא הגז הטבעי למצרים וירדן, כדי לתת מענה למשק הישראלי. הייצוא צפוי להתחדש בימים הקרובים, בהתאם ליכולת לעמוד בכלל הביקושים של המשק הישראלי.

השר גם עדכן כי היו ימים שבהם פעילות כל אסדות הגז הופסקו, כולל אסדת תמר (שממשיכה בימים אלה להזרים גז למשק) – וגם באותם ימים לא הורגש מחסור בחשמל, בהסתמך על פחם, סולר, וגם על אנרגיות מחדשות, שבתקופה הנוכחית מספקת כ-40% מהייצור בשעות היום.

נקודת מבט נוספת על המצב של בזן, אפשר לקבל מהחלטת חברת הדירוג 'מעלות' להכניס את בזן לרשימת מעקב עם השלכת שליליות. במסמך ההחלטה, מסבירה מעלות מדוע למדינה יש אינטרס להחזיר את בזן לפעילות במהירות האפשרית. לפי ההודעה, בזן היא תשתית לאומית חיונית למשק הישראלי ולפי נתוני הרבעון הראשון של 2025 ייצרה החברה כ-60% מהסולר וכ-48% מהבנזין ששימשו את התחבורה בישראל, נוסף על ייצור דקל סילוני החיוני בעת מלחמה.כמו כן, בחברת הדירוג 'מעלות' מעריכים כי בשל השבתת אסדות כריש ולוויתן, חלק מייצור החשמל צפוי לעבור לסולר ולכן יש צורך להשיב את בזן לפעילות במהירות האפשרית.

הקריאות לסגור את בזן – והביקורת

בעקבות השבתת הפעילות במתחם בזן לאחר פגיעת הטיל, גברו הקולות להקדים את הסגירה של המתחם, שמתוכננת לשנת 2030.

ראש עיריית יונה יהב פרסם ביום שני בערב הודעה שבה הזהיר בפני אסון אם בזן ושאר המפעלים המזהמים בחיפה לא יפונו בהקדם. גם באיגוד מפרץ חיפה להגנת הסביבה קראו לפנות את בזן בהקדם בשל הסיכון הביטחוני והבריאותי והדגישו שאין טעם להשקיע כסף רב בהחזרת בזן לפעילות, אלא יש למצוא במהירות אתרים חליפיים לקליטת תזקיקים.

גם ארגוני הסביבה, ובהם אדם טבע ודין, קראו לפעול סגירתו המיידית של מתחם בזן ואף ציינו שאם ממשלת ישראל הייתה מיישמת את ההחלטה לסגור את התעשייה בכבדה במפרץ חיפה, ייתכן שהפגיעה בחיי אדם הייתה נמנעת.

מנגד, היה גם מי שמתח ביקורת על הקריאות לסגור את בזן. יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, יוסי רוזן, שלח כאמור מכתב חריף לראש עיריית חיפה שבו הביע תרעומת על קריאותיו של יהב לפנות את מתחם בתי הזיקוק בזמן שעובדי בזן מסכנים את חייהם ומנסים לחדש את אספקת הדלק למטוסים.

כזכור, לפני כ-3 חודשים דיווחנו כי המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה פרסמה דוח מפורט על התקדמות תוכנית העבודה לפיתוח מפרץ חיפה  שלפיו תאריך היעד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ נדחה בשנה, לסוף שנת 2030.

התייחסויות

יונה יהב, ראש עיריית חיפה: "אם בז"ן ושאר המפעלים המזהמים לא יפונו מכאן, ובהקדם, אנחנו ניצבים על סיפו של אסון גדול יותר. בזן הוא סכנה ברורה ומיידית לתושבי חיפה והאזור. הוא הופך את מפרץ חיפה לחבית חומר נפץ, וממשלת ישראל חייבת לעשות מעשה, ובאופן מיידי. זו האחריות שלה לכפות שהמהלך הזה יקרה באופן המהיר ביותר, ולא להמתין. אין לנו זמן, כי אויבינו סימנו את האזור.

כפי שהובלתי את המאבק במכל האמוניה ואת הוצאתו, כך אמשיך להוביל את המאבק שבזן ושאר המפעלים המזהמים לא יהיו כאן. אני עושה זאת בשליחות של תושבי חיפה, ואנקוט בכל הכלים העומדים לרשותי, במסגרת החוק, כדי להפסיק את פעילות בזן והוצאתו מהאזור. אני משתתף באבלן הכבד של משפחות ההרוגים".

אביהו האן, יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה: "כולנו כואבים את הטרגדיה הנוראית שהתרחשה השבוע בבזן ומשתתפים בצערן של משפחות עובדי בזן שנהרגו בהתקפה האיראנית.

דווקא בשל כך, חשוב להניף כעת את כל דגלי האזהרה ולהבהיר שמפעלי בזן, אינם מהווים ביטחון אנרגטי, אלא נקודת כשל אנרגתית וביטחונית. במשך שנים התרענו שמתקני בזן נמצאים על הכוונת האיראנית ומהווים סיכון ביטחוני מוחשי לכ-700 אלף תושבות ותושבי מטרופולין חיפה. כעת משתרחיש האימים התממש, חובתנו היא לפעול בכל דרך כדי למנוע אסון נוסף, וחבל שיוסי רוזן עושה שימוש ציני בקורבנות המתקפה, כדי להשתיק ביקורת.

בעת הנוכחית אנו דורשים מהממשלה לפעול ליישום מיידי של החלטת הממשלה 1231 לפינוי מפעלי בזן ממפרץ חיפה – לא להשקיע מאות מיליוני שקלים בשיקום המתקנים והחזרתם לתפקוד ובמקום, לקדם את פינוי מתחם בזן, לפנות ממנו את כל החומרים הדליקים ולהרחיב מיידית את ייבוא תזקיקי הדלקים ואיחסונם בבטיחות במעבה האדמה. רק כך ניתן יהיה להבטיח  את רציפות פעולת משק האנרגיה הישראלי והן את שחרור תושבי מטרופולין חיפה מהסכנות הביטחוניות והבריאותיות להן גורמים המפעלים".

אדם טבע ודין: "אדם טבע ודין מביע צער עמוק על מותם של שלושת העובדים שנהרגו במתחם בז"ן בעקבות מתקפת הטילים הקטלנית.

אי אפשר להתעלם מכך שלממשלת ישראל חלק משמעותי באשמה על כך שהתעשייה הכבדה במפרץ חיפה ממשיכה לסכן את חיי העובדים וחצי מיליון התושבים המתגוררים באזור. אילו ממשלות ישראל האחרונות היו מיישמות זה מכבר את החלטתן לסגור את התעשייה הכבדה במפרץ, יתכן שהייתה נמנעת הפגיעה בחיי אדם.

אסור לשכוח לרגע שבזן היא לא רק מוקד לזיהום אוויר ולתחלואה – אלא גם מוקד סיכון בטחוני,  בלב אחד האזורים הצפופים בישראל. אלא שלא מדובר בגזירת גורל - ישראל חייבת לפעול בדחיפות כמו שמקובל במדינות מתקדמות: להרחיק תשתיות מסוכנות מאזורים מיושבים, להשקיע באנרגיות מתחדשות, בתחבורה ציבורית חשמלית ובפתרונות שמגנים על החיים ולא מסכנים אותם".

חברות לניהול וטיפול בפסולת מסוכנת: