משרד ראש הממשלה פרסם תכנית עבודה רב-שנתית ליישום החלטת הממשלה בנוגע לפיתוח מפרץ חיפה. לפי התוכנית, פינוי התעשייה הפטרוכימית והערכות משק האנרגיה לכך יסתיימו עד שנת 2029, כתלות בהשלמת המו"מ עם בזן עד סוף שנת 2024.

בתוכנית יש יעדי ביניים ופירוט רב של הצעדים הדרושים להיערכות משק האנרגיה, לצד התייחסות כללית יותר להיבטים האחרים של החלטת הממשלה, שכוללים בין השאר השבת קרקעות מזוהמות, פיתוח המטרופולין וקידום תוכניות בנייה חדשות.

לפי התוכנית, היערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה מחייבת הקמה והסבה של תשתיות לייבוא, הולכה, אחסון וניפוק של חומרים שמייצרת קבוצת בזן, כולל גפ"מ, ביטומן, קונדנסט ותזקיקים (בנזין, סולר ודלק מטוסים). רק לאחר שמשק האנרגיה יהיה מוכן, יהיה ניתן להפסיק את פעילות בתי הזיקוק בחיפה.

מיד לאחר פרסום התוכנית, משרד האנרגיה פרסם הבהרה שמסתייגת מלוחות הזמנים שהוצגו בתוכנית ומזכירה כי הם תאורטיים ואינם מחייבים. תגובתו המלאה בהמשך.

קישור לתוכנית המלאה בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. יו"ר המינהלת: להעיף את התעשייה הכבדה, 2.5.2023
2. אושרה החלטת ממשלה לפיתוח מפרץ חיפה, 06.3.2022
3. מפרץ חיפה: פינוי בסיס דלקים והקמת צוות תכנון, 22.11.2021
4. ביקורת על המלצות ועדת המנכ"לים לעתיד מפרץ חיפה, 18.5.2021
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

היערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות בזן

התוכנית המדוברת הוכנה על ידי ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, הפועלת תחת משרד רה"מ. יו"ר ועדת ההיגוי הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שגם עמד בראש ועדת המנכ"לים שהמליצה לפני שנתיים להיערך להפסקת פעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.

התוכנית מציגה בפירוט רב את הצעדים הנדרשים להערכות משק האנרגיה, בניגוד לשאר חלקי התוכנית, משום שהערכות זו הוגדרה כנתיב הקריטי ליישום התכנית כולה. ללא היערכות משק האנרגיה בצורה שתבטיח רציפות תפקודית מלאה, לא ניתן יהיה להפסיק את פעילות התעשייה הכבדה בחיפה.

לפי התוכנית, כדי לזרז את הערכות משק האנרגיה אישרה הממשלה בתקציב המדינה לשנים 2024-2023 הקמה של חלק מתשתיות האנרגיה, ביניהם אתר לאחסון 10,000 טונה גפ"מ באשדוד שבנייתו תחל בשנה הבאה וקידום אתר לאחסון כמות גפ"מ דומה באזור יבור שבצפון אשר יקודם בהליך של מכרז חשכ"ל ויחל לפעול ב-2028. בהמשך יוקם מתקן שלישי במיקום שטרם נקבע, ובמקביל תנסה הממשלה לצמצם את השימוש בגפ"מ על ידי הציבור. כמו כן יש לקדם אתר לאחסון וניפוק 550,000 טונה תזקיקים בצפון הארץ, בהליך של פטור ממכרז במסגרתו ייבחר ספק עד סוף 2023.

בנוסף להקמת 3 אתרי אחסון גפ"מ, כחלק מהערכות משק האנרגיה נדרשת גם הקמה של מסוף תזקיקים חדש במקום המסוף הישן עד שנת 2027. כדי לעמוד ביעד יש לסיים את תכנון המסוף כבר בשנה הבאה. כמו כן, יש צורך להקים ולהפעיל מקשר ימי באשדוד לטובת יבוא וייצוא של גפ"מ. אלה אמורים להבטיח שעד לשנת 2029 משק האנרגיה יהיה ערוך לפינוי בזן ממפרץ חיפה.

משא ומתן עם בזן, תש"ן וכיל ומענה לרשויות המקומיות

לפי התוכנית שהוצגה, כבר עתה מתנהל משא-ומתן עם קבוצת בזן באשר לפינוי מפעליה בתמורה לפיצוי, ומו"מ עם חברת כיל לפינוי מפעל הדשנים, וגם עם החברה הממשלתית תש"א (תש"ן).

לפי התוכנית, חוות המכלים של החברה הממשלתית תש"א בקריית חיים תצטמצם עד 2026 וכעת מתנהלות שיחות על פינוייה השלם. התוכנית קבעה לראשונה לוח זמנים לסיום השיחות עם בזן ותש"א – סוף 2024, כך שהמפעלים יפסיקו לפעול במהלך שנת 2029.

המשא ומתן עם כיל לגבי העתקת מתחם ייצור הדשנים מתוכנן להסתיים במהלך שנת 2023 והקרקע אמורה להיות מפונה עד סוף שנת 2025. כמו כן התוכנית מציינת כי גיבוש מענה לפגיעה הכלכלית ברשויות מקומיות כתוצאה מאיבוד הכנסות ארנונה אמור להסתיים עד סוף 2023.

משרד האנרגיה מסתייג מלוחות הזמנים

אלא שמשרד האנרגיה מסתייג מלוחות הזמנים שהוצגו בתוכנית. לדבריו, היערכות משק האנרגיה דורשת השלמת תהליכי תכנון הכוללים הקמה של 6 מתחמי אנרגיה גדולים, מערכת צנרת למוצרי דלק באורך של עשרות קילומטרים, נמלים לקליטת וייצוא מוצרי אנרגיה בשלושה אתרים שונים ועוד.

לכן, משרד האנרגיה מזכיר כי "קביעת לוחות זמנים בשלב זה הינה, שאפתנית, תיאורטית ואיננה מחייבת".

בנוסף לכך, לפי החלטת הממשלה משרד האנרגיה אמור לאשר לממשלה שקיימת היתכנות להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה 5 שנים לפני היעד שנקבע להפסקתה, כלומר - במהלך 2024. אך משרד האנרגיה מצהיר כי נכון לעכשיו לא מתקיימים התנאים המאפשרים לשר האנרגיה להוציא דיווח כאמור לממשלה.

גם בתוכנית עצמה מודים כי בלוחות הזמנים שנקבעו לא הובא בחשבון עיכובים שיכולים להיווצר עקב עתירות והליכים משפטיים, כישלון של מכרזים, כשלים בהליכי הקמה והסבה של תשתיות אנרגיה ועוד.

השבת קרקעות מזוהמות

התוכנית מתייחסת גם לצעדים הנדרשים לצורך פינוי, שיקום והשבת הקרקעות המזוהמות במתחמים של בז"ן, תש"ן וכיל.  

למשל, לגבי חוות מכלי הנפט של תש"א בקריית חיים נקבע כי התחלה של סקר קרקע ודיגום קרקע ראשוני בליווי המשרד להגנ"ס יתחיל כבר במהלך 2023. עד שנת 2024 אמור להתבצע חקר קרקע נוסף ויש צורך להשיג אישור הריסה.

בימים אלה מתקיימות פגישות עם הגורמים הרלוונטיים במטרה להעריך את משך פינוי המתקנים  השונים ושיקום הקרקע. רק לאחר פירוק המתקנים יהיה ניתן לדעת בוודאות מלאה את משך שיקום הקרקעות.

התוכנית מחלקת מעל 500 משימות

כזכור, החלטת ממשלה שהתבססה על עבודת ועדת המנכ"לים בראשות פרופ' אבי שמחון החליטה שיש להיערך להפסקת הפעילות הפרטוכימית במפרץ חיפה ולהקים אלפי יחידות דיור ומבנים לתעסוקה ולתעשייה נקייה בשטח שיפונה.

במטרה שהדברים ימומשו, התוכנית שפורסמה כעת מפרטת את חלוקת העבודה בין משרדי הממשלה וגופים רלוונטיים. התוכנית מטילה משימות כמעט על כל משרדי הממשלה, ובסך הכול מחלקת מעל 500 משימות לכל הנוגעים בדבר.

חלק מהמשימות המוטלות על המשרד להגנת הסביבה למשל כוללות קבלת היתרים ורישיונות לפינוי מכלים מחוות המכלים, הנפקת היתרי ביניים למכלים שיעברו לתוך השטח של קצא"א ורישוי והשמשה של מכלים בתוך בזן - אחסון 550,000 טונה תזקיקים כפתרון ביניים.   

בין המשימות שמוטלות על משרד התחבורה: התקשרות עם מפעל שיקים ויפעיל את מסוף התזקיקים, מציאת חלופות לביטומן והקמת המזח במסוף התזקיקים החדש. משרד הכלכלה יידרש גם הוא ליטול חלק במאמץ ולגבש תוכנית להסרת חסמים רגולטוריים למשיכת חברות חדשות למפרץ חיפה.

עיקר המשימות יוטל על משרד האנרגיה לצורך היערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות בזן. בין היתר הוא יהיה אחראי על פינוי נמל הדלק הישן ומתחם 20 אייקרס, הקמה והפעלת תשתית טיפול וייצוא של קונדנסט, הבטחת רציפות משק האנרגיה בשגרה ובחירום ועוד.

התוכנית כוללת פרק שלם של ניהול סיכונים, במסגרתו היא ממפה את הסיכונים ואת סיכויים להתממשות התוכנית. כך למשל, קיים סיכון ממשי לאי תקצוב של שני מתקני גפ"מ המתוכננים, לכשל במו"מ עם חברת תש"א שיגרום להוצאה תקציבית בלתי מתוכננת, ולכשל במו"מ עם קבוצת בזן בנוגע לאחסון זמני של 550,000 טונה תזקיקים שיגרום לעיכוב בלו"ז.

---

מסמכים רלוונטיים: