כחודש וחצי לאחר פרסום טיוטת ההמלצות להערות הציבור – ועדת המנכ"לים מפרסמת את המלצותיה הסופיות לעתיד מפרץ חיפה, שנותרו ללא שינוי. לגרסה הסופית נוספו בין היתר הסתייגות של משרד האנרגיה, התייחסות מפורטת לעלייה הצפויה בפליטות בנזן ולשיקום הקרקעות המזוהמות שמשמשות כיום את התעשייה.

כזכור, הוועדה לא הסכימה על מועד ספציפי להפסקת הפעילות של בזן אלא המליצה על היערכות ממשלתית שתאפשר להפסיק את הפעילות הפטרוכימית בתוך כעשור.

ההיערכות הממשלתית כוללת מציאת פתרונות אחסון ושינוע של דלקים מיובאים שיהוו תחליף למוצרים של בז"ן, קידום תוכנית הפיתוח של המפרץ במוסדות התכנון, פיתוח ותחזוקת תעסוקה באזור, נקיטת צעדים להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, מענה לפגיעה הכלכלית הזמנית של חלק מהרשויות המקומיות עקב הפסקת תשלומי הארנונה של בז"ן, ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. ועדת המנכ"לים ממליצה להיערך להפסקת פעילות בזן, 27.4.2021
2. ביקורת על המלצות ועדת המנכ"לים לעתיד מפרץ חיפה, 18.5.2021
3. בז"ן בפני פרשת דרכים היסטורית, 13.05.2021
4. ועדת המנכ"לים לא הגיעה להסכמות על סגירת בז"ן, 22.4.2021
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

מדוע פליטות הבנזן יעלו לאחר סגירת בזן?

במסמך ההמלצות הסופיות של ועדת המנכ"לים מופיעה התייחסות להפחתה בפליטות מזהמים כתוצאה מסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, כולל התייחסות נרחבת, שלא הופיעה בטיוטה, לנושא פליטות בנזן, שידוע כחומר מסרטן, והפליטות שלו צפויות לגדול בעקבות סגירת בז"ן.

לפי הדוח, יישום של מתווה "שער המפרץ", כלומר הקמת מבני מגורים ותעסוקה במקום המפעלים, יביא להפחתה משמעותית בפליטות של מרבית המזהמים, ובעיקר בפליטת תחמוצות חנקן [NOx] מתעשייה, שיעמדו על 85% הפחתה בממוצע בשנת 2040, תרכובות אורגניות נדיפות [NMVOC] שהפחתתן מתעשייה תעמוד על 78-76% ופליטת חלקיקים [PM] מתעשייה שהפחתתן תעמוד על 44%.

בשקלול הפליטות מכלל מקורות הפליטה, מגיעות ההפחתות של מזהמים אלו לכדי 17-16% בתחמוצות חנקן, 43-33% בתרכובות אורגניות ו-8% בחלקיקים.

לעומת זאת, פליטת המזהם בנזן המסרטן דווקא צפויה לעלות לאחר סגירת בזן. נזכיר שהחברה מייצרת דלק עם שיעור בנזן מופחת ללקוחות הישראליים, שמביא להפחתה בפליטות הנובעות מהשימוש בבנזין בכלי הרכב.

אם בזן תיסגר, את הדלק מופחת הבנזן שלה יחליף דלק מיובא שמכיל שיעור בנזן גבוה יותר. לפיכך, הפליטה של מזהם זה צפויה לעלות ב-4% בשנת 2030, בהנחה שבז"ן תיסגר עד אז.

עם זאת, מכיוון שהממשלה מקדמת מעבר לתחבורה חשמלית, עד שנת 2040 צפויה חדירה אינטנסיבית של כלי רכב חשמליים והפחתה בצריכת הבנזין בישראל. תהליך זה צפוי להוריד את פליטת הבנזן ב-15% עד שנת 2040, בזכות הפחתה של 87% בפליטות בנזן מכלי רכב ותחנות דלק. כלומר בראייה לעתיד, ככול שקצב החדירה של הרכבים החשמליים לישראל יהיה מהיר יותר, תפחת ההשפעה של סגירת בזן על הגידול בפליטות בנזן בישראל.

משרד האנרגיה מסתייג

לגרסה הסופית של ההמלצות נוספה גם עמדת משרד האנרגיה – שמסתייג מחלק מהדוח המסכם של הוועדה, לצד גופים נוספים כמו משרד האוצר ורשות מקרעי ישראל שהתנגדותם כבר הוצגה בעבר.

משרד האנרגיה טוען כי סגירת התעשייה לא תפתור את בעיית זיהום האוויר במפרץ חיפה, שבשנים האחרונות ממילא אינה גדולה יותר לעומת מטרופולינים אחרים, אלא תביא להפחתה של אחוזים בודדים עד עשרות אחוזים במזהמים השונים.

טענה נוספת נוגעת להטיות תחשיביות שמעצימות את ההשפעה של סגירת התעשייה על איכות האוויר, לדברי משרד האנרגיה. כך למשל ההנחה כי גם במצב עסקים כרגיל היקף הפליטות הקיים לא יפחת בהדרגה ב-20 השנים הקרובות. משרד האנרגיה סבור שזו הנחה לא סבירה לעשור הקרוב ובוודאי לא ל-2040.

הטיה נוספת היא אי ההכללה של תוספת פליטות מתחבורה כבדה העתידה להתווסף למפרץ חיפה בתכנית העתידית למפרץ חיפה, זאת עקב תוספת לוגיסטיקה ותעשייה ומסחר שתחליף את התעשייה הקיימת. מדובר על תעשיות עתירות משאיות ותנועה אשר יכבידו על היקפי הפליטות במפרץ ובעיר חיפה, לפי משרד האנרגיה.

משרד האנרגיה מתייחס גם לפליטות הבנזן המסרטן ממתחם בזן וטוען כי רובן ככולן מתרכזות בגבולות המפעל המרוחק ק"מ מכל מקום יישוב. לעומת זאת, אם בזן ייסגר ולא יספק יותר דלק עם בנזן מופחת לנוסעים הישראלים, כמות פליטת הבזנן תעלה בכל הארץ, בסמוך לאוכלוסייה, ויחולו חריגות שלו מהתקן המותר, כפי שכבר כיום חלות בתחנות דלק. תוספת הפליטות של בנזן תהיה פי 34 מכמות הבנזן הנחסכת כתוצאה מסגירתו, במבט כלל-ארצי. כך טוען משרד האנרגיה.

טענות אלה מצטרפות לטענות שמשרד האנרגיה כבר השמיע לאחרונה בנוגע להמלצות הוועדה, ובהן שמצבו הדמוגרפי והכלכלי של מפרץ חיפה טוב יותר כיום מאיך שהוצג בדיוני הוועדה, שתרומתה של התעשייה הפטרוכימית לזיהום האוויר היא קטנה מאד ונאמדת בכ- 10%באופן משוקלל ביחס לכל שאר גורמי הזיהום, שהצגת התחלואה מסרטן אינה במקומה כי היא מבוססת על נתונים של פליטות גבוהות יותר, שהיו בעבר אך הצטמצמו מאוד בשנים האחרונות, ועוד.

עלות שיקום הקרקע המזוהמת במפרץ חיפה: מעל מיליארד ₪

חלק אחר שנוסף לדוח ההמלצות הסופי מתייחס לשיקום הקרקעות המזוהמות שישאירו המפעלים לאחר הפסקת פעילותם. הערכה ראשונית של שיקום הקרקע באזור, מעריכה שעד 30%  מהקרקע של מתחם בזן מזוהמת, 10% מהקרקע במתחם תש"ן קריית חיים ו-5% מהקרקע במתחם דשנים.

בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס סיכם כי זיהום קרקע ממקורות דלק הוא לרוב אינו מורכב לשיקום, וכי הפתרונות הקיימים היום לטיפול בזיהום זה הם אפקטיביים ויאפשרו שינוי ייעוד של הקרקע לטובת מגורים. העלות הכוללת של שיקום כלל הקרקעות המזוהמות, לרבות מי התהום, תעמוד על כ- 1 מיליארד ₪.

התייחסויות:

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "אני מברכת על סיום עבודת ועדת המנכ"לים והגשת המלצותיה שמגבות את החזון שהצגנו. לתושבי חיפה מגיע לחיות בסביבה נקייה ממזהמים, ואכן, כפי שהבטחנו - הובלנו בשנה החולפת את המהלך הלאומי של סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. העברנו את החלטת הממשלה החשובה והקמנו את ועדת המנכ"לים שסיימה את עבודתה והגישה את המלצותיה, שמגבות את הקשר שיש בין סביבה לכלכלה. כעת, יש שורת פעולות לבצע לשם קידום המפרץ, הכוללות בשורה של ממש לקידום עתיד בר-קיימה ולסגירת התעשייה הפטרוכימית. בשנים הקרובות יצטמצם השימוש בדלקים פוסיליים, עד להפסקת הצריכה של מרבית תזקיקי הנפט בתוך שני עשורים כתוצאה מהמעבר לכלי-רכב חשמליים ולשימוש בדלקים נקיים יותר".

תגובת בזן: ״ההמלצות המתפרסמות על ידי יועץ ראש הממשלה הן בניגוד לעמדה המקצועית של משרדי הממשלה - כולל כלכלני משרד האוצר וראשי משרד האנרגיה.

הניסיון של יועץ ראש הממשלה לפרסם בעיתוי הנוכחי המלצות שאינן מקובלות על הדרגים המקצועיים, מעלה סימני שאלה כבדים של הכנסת שיקולים זרים לדו״ח שהיה אמור להיות מבוסס על עובדות ונתונים.

בזן קוראת לכל ממשלה שתוקם לנהל דיון מקצועי מעמיק המבוסס על עובדות ונתונים ולא על סיסמאות. שמירה על זכויות קניין, עמידה בחוזים חתומים על ידי הממשלה והבטחת רציפות תפקודית של משק האנרגיה, הן אינטרס לאומי".

---

מסמכים רלוונטיים:

1. ההמלצות ועדת