ביקורת על המלצות ועדת המנכ"לים לעתיד מפרץ חיפה
האם צריך לפנות את התעשייה הפטרוכימית? אם כן, מתי? האם ועדת המנכ"לים סימנה את המטרה מראש? איזה נושאים לא נלקחו בחשבון? גורמים שונים מתייחסים לסוגיית מפרץ חיפה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 18/5/2021

ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה הגישה לפני 3 שבועות את המלצותיה להערות הציבור, כשגולת הכותרת שלהן הייתה כי על המדינה להיערך להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בתוך כעשור.

מאז פרסום ההמלצות של ועדת המנכ"לים, פורסמו התייחסויות שונות בנוגע אליהן, מטעם גורמים שונים. בכתבה זו אנו נציג 3 מההתייחסויות: של משרד האוצר, של אדם טבע ודין, ושל צוות אנשי מקצוע מתחום החומרים המסוכנים.


כתבות רלוונטיות:

  1. להיערך להפסקת פעילות בז"ן בעשור הקרוב, 27.4.2021
  2. ועדת המנכ"לים לא הגיעה להסכמות על סגירת בז"ן, 22.4.2021
  3. האוצר: "הבסיס העובדתי לפינוי מתחם בז"ן פגום", 12.1.2021
  4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע30.6.2020
  5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה infospot

האוצר: המטרה סומנה מראש, ללא קשר לנתונים

עוד במהלך עבודת הוועדה דיווחנו על חברים בוועדה שהביעו התנגדות להמלצות המתגבשות, ביניהן רשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה ואולי הגורם המשמעותי ביותר – אגף התקציבים במשרד האוצר.

מיד לאחר פרסום המלצות וועדת המנכ"לים, פורסם נייר עמדה של משרד האוצר ובו מפורטים ההתנגדויות שלו, לצד הצגת מתווה חלופי לקידום המפרץ.

אחד ההבדלים בין שני המתווים הוא אי נקיבת מועד, אפילו לא מועד אמורפי כמו "עשור", במסמך האוצר. לדבריו, המועד יוכל להיקבע רק לאחר שיוחלט על מימון הפרויקט החלופי ותימצא לו כדאיות כלכלית, וכן לאחר שיתקדמו הפרויקטים במשק האנרגיה העתידים להחליף את תוצרי בית הזיקוק.

משרד האוצר טען במסמך כי הועדה בחרה להתמקד במתן "בשורה" על ידי נקיבה במועד פינוי שאיננו ריאלי תכנונית וכלכלית, במקום ביצירת תוכנית אמיתית עם היתכנות יישומית וכלכלית. בהמשך המסמך הוא מצביע על נקודות שונות בדוח ההמלצות של הוועדה שמוכיחות לדבריו כי כותבי דוח ההמלצות בחרו להציג תשתית עובדתית לקויה ומוטה. המסמך של האוצר מסכם: "נראה כי המטרה סומנה מראש, ללא קשר לנתונים, לעובדות ולמצב בשטח."

האם חיפה בקיפאון?

בין הכשלים שמתוארים במסמך העמדה של משרד האוצר נאמר כי מצד אחד נכתב בדוח שחיפה נמצאת בקיפאון ומצד שני עולה ממנו שיש מאזן הגירה חיובי מחו"ל לחיפה, שמקזז את ההגירה השלילית מחיפה לערים אחרות בארץ. גם הנתונים המתייחסים לקיפאון מחירי הדיור בין 2017-1995 אינם נכונים, לדברי האוצר. חיפה ממוקמת באופן עקבי בצמרת המדדים להתחדשות עירונית, הן בהיקפי התוכניות והן בהיתרי הבנייה. כמו כן, הנתון על הניצול החלקי של שטחי המשרדים בחיפה הוצג בדוח באופן חלקי בלבד ולא צוין כי בעיה דומה קיימת בכל הארץ ולא רק בחיפה.

לפי האוצר, דוגמה נוספת שמוכיחה כי חיפה לא נמצאת בקיפאון היא העובדה שעיריית חיפה היא אחת הרשויות החזקות בישראל. ההכנסות מארנונה לא למגורים נמצאות במגמת עלייה והתושבים בה מרוויחים מעל הממוצע הארצי.

לא ניתן להתבסס על סקר דעת קהל

האוצר אף העלה את הטענה שסקר דעת הקהל שנעשה במסגרת עבודת הוועדה התמקד בשאלת סגירת בזן והתדמית של התעשייה הפטרוכימית בחיפה, לפי "שאלות מוכוונות למטרה ספציפית אותה סימנו (מראש) כותבי הדוח, ולא ניתן ללמוד ממנו דבר". הסתמכות על סקר דעת קהל לא יכולה להוות עמוד תווך מרכזי בעבודת הוועדה, בוודאי כאשר הסקר מוכוון מראש, טוענים באוצר.

ירידה בזיהום האוויר מתעשייה במפרץ חיפה

עוד נטען כי במהלך הדיונים התעלמו מהנתונים שהציגו אנשי מקצוע בדבר הירידה בזיהום האוויר בחיפה, ומכך שמצב הזיהום הנוכחי בחיפה דומה לשאר הערים התעשייתיות בארץ ואף נמצא במגמת ירידה הודות למעבר לגז טבעי ואכיפת המשרד להגנ"ס.

באוצר מזכירים כי בזן תורמת להפחתת זיהום ארצית של המזהם בנזן בזכות ייצור בנזן נקי יותר. ומזכירים כי זיהום האוויר בעיר כיום מושפע בעיקר מהתחבורה הימית והיבשתית. גם רמת התחלואה כנראה ירדה בשנים האחרונות בזכות שיפור איכות האוויר אך הדבר יוכל להתברר רק בעוד כעשור, נאמר בדוח. עם זאת, טוענים באוצר, בדוח הוועדה הוצגו נתוני תחלואה גבוהים בהתייחסם לשנים הקודמות בלבד, שעדיין אופיינו ברמת זיהום אוויר גבוהה.

תחשיבי ההוצאות וההכנסות לא נכונים

במסמך הנוקב שפרסם משרד האוצר הוא גם מפרט על הטעויות שקיימות לדעתו בתחשיבי ההוצאות וההכנסות הצפויות מפינוי המפרץ ויישום תוכנית 'מפרץ החדשנות' בשטח שיתפנה.

לדבריו, הפרויקט הוא גרעוני בכ-8 מיליארד ₪ וההוצאות צפויות להקדים משמעותית את ההכנסות ולעמוד בשנים הראשונות על סכום של כ-7 מיליארד ₪. זה יטיל נטל כבד על הממשלה בבואה לקבוע סדרי עדיפויות לתקציבי השנים הקרובות.

מלבד זה, הופחתו מתחשיב ההוצאות כ-3.4 מיליארד ₪ שנועדו לאחסון תזקיקים בטענה כי הוא ימומן מהכנסות מבלו. אך ההכנסות מבלו מהוות הכנסות מדינה למימון כלל צרכי הממשלה. ראשית, סבור האוצר, אין לוועדה מנדט להחליט על העלאת מיסים. שנית, מדובר בעלות שיש להתייחס אליה כעלות משקית ולהכניס אותה לתחשיבי ההוצאות ללא קשר לדרך מימונה. עוד יש להכניס לתחשיבי ההוצאות 900 מיליון ₪ שהופחתו בטענה כי קק"ל אמרה שתיתן אותם, אך אין להסכם איתה אסמכתא כתובה. 

כמו כן, יש להוסיף לתחשיב עלויות מיגון ביטחוני בסך של כ-1.5 מיליארד ₪, בהתאם להמלצה שנתן משרד הביטחון בעת הדיונים.

ואולי הגורם העיקרי שמעוות את תחשיבי ההוצאות, לפי האוצר, הוא אי הבאה בחשבון של סכומי הפיצוי לבזן ולמפעל דשנים. באוצר מסבירים כי הפיצויים הללו יכולים להשפיע על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט בכללותו ולכן אין להתעלם מהם. הם הדגישו כי אומדני הפיצוי לפי שווי השוק של בזן ודשנים אינם מדד נכון לקביעת הפיצוי. כמו כן, האוצר סבור שההחלטה כי הפינוי ייערך בתוך כעשור עלולה לפגוע בעמדת המדינה במשא ומתן מול בזן – פגיעה מיותרת מאחר שגם כך התחזית שהפינוי יתאפשר בתוך עשור אינה ריאלית.

מבחינת תחשיבי ההכנסות, משרד האוצר טוען כי בהסכמי גג דומים עלויות הפיתוח גבוהות בעשרות אחוזים מאלו שהובאו בחשבון בתחשיבי המועצה הלאומית לכלכלה.

כך למשל, הוצאות הפיתוח שחושבו בסך 100 אלף ₪ ליחידת דיור נמוכות ביותר ויש להפחית מההכנסות לפחות 150 אלף ₪ ליחידה.

כמו כן, לא בוטלו ההכנסות הצפויות משיווק קרקעות מחוץ למתחם בזן - במקרה שבזן ייסגר במועדים מאוחרים יותר.

זאת ועוד, לתחשיב נוספו הכנסות של שטחים נוספים שישמשו לאחסנה בטווח הביניים על אף שהם לא חלק מהשטח הנדון ואינן קשורות לפעילות הפטרוכימית. לגבי השטחים הללו לא נערכה בחינה מקצועית להערכת השווי הצפוי.

מה תוכנית האוצר לקידום מפרץ חיפה?

לפי המתווה החלופי שהציג משרד האוצר, בשלב זה יש לקבוע מפת דרכים לפינוי ולבצע צעדי ביניים, וביניהם: אי העצמת הפעילות הפטרוכימית, פתרונות אחסון דלקים, קיום מו"מ מול בז"ן ותוכנית למימון הפרויקט. זאת מבלי לקבוע מועד פינוי לבז"ן מאחר שהדבר אמור להיות תלוי בהתפתחויות במשק האנרגיה.

במקביל, יקודמו פתרונות תכנוניים לצורכי משק האנרגיה ותוכניות משביחות באזור המפרץ. רק אחריהן ואחרי יצירת מתווה פיננסי עם כדאיות כלכלית ייקבע מועד פינוי.

עוד מציע האוצר להקים צוות מנכ"לים מצומצם שיוטל עליו לנהל מו"מ עם בזן ודשנים, לקיים דיונים עם הרשויות המקומיות לצורך קידום ההליכים הנדרשים להבטחת רציפות התפקוד של מתקני התשתית, לגבש מתווה מימון עם כדאיות כלכלית, לעקוב אחרי התהליכים הנדרשים להפסקת הזיקוק בחיפה, לדווח לממשלה אחת לשנה ולהמליץ לה בסוף 2023 על מועד הפסקת הזיקוק בכפוף להתקדמות.

הפרויקטים שאפשר לקדם בטווח הביניים, לפי האוצר, הם הקמת נמל תזקיקים חדש בחיפה שיחליף את הנמל קיים, הפסקת הפעילות בחוות המיכלים של תש"ן והעברתם מקריית חיים לבזן. בשטח שיפונה יש לקדם תוכניות לאלפי יחידות דיור חדשות, שטחי תעסוקה, תעשייה ועוד. יש לבחון גם את פינוי דשנים בטווח הקצר ושיווק הקרקע למטרות דומות. צעדים נוספים שאפשר לנקוט בהם בטווח הביניים הם קידום פרויקטים שיהפכו את חזית הים לאזור פנאי ובילוי, ואי העצמת פעילות המפעלים הפטרוכימיים במפרץ.

האוצר מסכם כי המתווה שלו לא דוחה את הפסקת הזיקוק בחיפה באופן משמעותי ביחס למועד שבו היה מתבצע הפינוי בפועל, ומנגד הוא מבטיח הפחתה מיידית בזיהומים.

אדם טבע ודין: "עשר שנים היא תקופה ארוכה מדי"

בניגוד לעמדת משרד האוצר, יש שסבורים שעשור הוא פרק זמן ארוך מדי לפינוי המפעלים. לאחר פרסום המלצות הוועדה הודיע המשרד להגנ"ס כי הוא יפעל להגדרת מועד פינוי מדויק ואף מוקדם יותר.

גם ארגון אדם טבע ודין אמר בתגובה לפרסום המלצות הוועדה כי תקופה של עשר שנים היא ארוכה והוסיף כי "אין ספק כי יש צורך להיערך לסגירה של בתי הזיקוק במלוא מובן המילה, וכי עצם הביצוע וודאי ייארך שנים, אך ניסיון העבר מצביע על כך שהמלצה רכה כמו סגירה בתוך עשור תביא לדחיות רבות שיש בהן לפגוע בבריאות הציבור. יש לפעול כבר היום להקדים את ההחלטה ולפעול ליישמה".

הארגון פרסם נייר עמדה ובו הצביע על מספר נקודות חשובות הנוגעות להחלטת הפינוי שלדעתו יש לתת עליהן את הדעת, כמו יישום העיקרון של המזהם משלם על השטח שיפונה וגריעת העלות עבור ניקוי הקרקעות המזוהמות ושאר הנזקים הסביבתיים מהפיצויים שיסוכמו עם בזן ועם יתר המפעלים שיפונו. כמו כן, החלת החובה לערוך סקר סיכונים לפני אישור תוכניות הבנייה החדשות, בדומה למה שקבע בית המשפט העליון בעניין אפולוניה.

עוד נקודות שעליהן הצביע הארגון הן הצורך בהשקעה חסרת פשרות בהגנה מרבית על בריאות הציבור ועל הסביבה בתקופת הביניים וגם לאחר סגירה ופינוי התעשייה הפטרוכימית, וההכרח להמשיך ולדון בחלופות שיקומו על השטחים שיפונו.

לבסוף, הארגון הביע את אכזבתו מהעובדה שוועדת המנכ"לים מיעטה לשתף את הציבור בדיוניה ולא נתנה לו די זמן להגיב על החלטותיה לפני שפרסמה אותן.

מומחים מתחום החומ"ס: לפנות בהקדם

קבוצת אנשי מקצוע מתחום החומרים המסוכנים והבטיחות פרסמו גם הם נייר עמדה המתייחס להמלצות וועדת המנכ"לים לעתיד מפרץ חיפה. במסמך נטען כי יש לפנות את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בהקדם, לפני שנת 2030, ולקבוע לכך תאריך יעד ספציפי, זאת בשל סיכונים פוטנציאליים נרחבים של רעידות אדמה, צונאמי ואירוע ביטחוני אשר לא הובאו בחשבון על ידי הוועדה.

לפי המסמך, כיום יש במפרץ חיפה כ-1,500 מתקנים ומאגרי חומרים מסוכנים אשר צפויים לגדול משמעותית עקב הרחבת פעילות הנמל והגדלת שטחי האחסון העורפיים באזור. התוכנית להקמת מתחמי מגורים ותעסוקה במפרץ חיפה במקום המפעלים הפטרוכימיים אינה ישימה, בין היתר משום שהרצפטורים הציבוריים צפויים להיות במרחקי הפרדה קטנים מדי מנמל הדלקים העתידי ורציפי נמל המפרץ. המלצת הוועדה להשאיר עוד מכלי תזקיקים בהיקף של 550 אלף טונות (65% מסך האחסון הארצי) אינה סבירה ומעלה את הסיכון לאוכלוסייה במקום לצמצמו.

אחת הטענות המרכזיות של המומחים היא שעריכת סקר סיכונים הוליסטי למפרץ חיפה, אשר לא מסתפק רק בהערכת סיכונים מכשל תפעולי כמו שנעשה עד כה, אלא מתייחס גם לתרחישי מלחמה, רעידת אדמה וצונאמי – היה משנה את המלצות הוועדה מהותית. העלות הכלכלית של אירועים כאלה צפויה להשפיע על כדאיות פינוי המפרץ בהקדם, אף שהוועדה כלל לא הביאה אותה בחשבון.

מעבר לעלות הכלכלית, אסונות טבע ומלחמה עלולים לסכן את חיי התושבים באזור ואת הסביבה. במקרה של רעידת אדמה מכלי דלק וחומרים רעילים צפויים להתבקע ולגרום לשריפות ענק ולתגובת דומינו ו/או דליפת חומרים רעילים לטווח של מספר קילומטרים הכולל שטחי אוכלוסייה. תרחיש של הצפה נרחבת עלול לקרות עקב שינויי האקלים העולמיים ועלייה במפלס הים והנחלים.

במצב של הצפת החופים, רציפי הנמלים ונחל הקישון יהיה קושי לגשת לרוב שטחי מפרץ חיפה ולטפל באירועי חומ"ס ובהצלת חיים. במקרה של התלקחות מלחמה בגבול הצפון צפויה תקיפה של מאגרי חומ"ס במפרץ חיפה. לכל אלה, לפי המומחים, ועדת המנכ"לים לא התייחסה בהמלצות שהגישה.

לפי המומחים, סדר הפעולות הנכון כולל תחילה החלטת ממשלה עם תאריכי יעד לפינוי המפרץ בעשור הנוכחי (לפני 2030). לאחר מכן יחויבו משרדי הממשלה להתכנס לתוך לוח זמנים שבמהלכו יתייעל המאגר האנרגטי במדינה ויפחת השימוש בדלקים הודות לפיתוח תוכניות של צמצום הנסועה בכבישים, פיתוח תעסוקה בפריפריה, עידוד שימוש בהסעות המונים ושינוע מטענים ברכבות.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה