ועדת המנכ"לים הבינמשרדית שדנה בחודשים האחרונים בעתיד מפרץ חיפה והתעשייה הכבדה באזור, התכנסה לישיבת סיכום אך לא הצליחה להגיע להסכמות סופיות וישיבה נוספת תתקיים בקרוב.
עיקר המחלוקת נוגעת למועד, למימון ולאופן הפינוי של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ושאלת ההיערכות של משק האנרגיה ויישום של תהליכי התכנון הנדרשים לביצוע מהלך כזה.
נציגי משרד האוצר, רמ"י ומשרד המשפטים הביעו התנגדות לקביעת מועד פינוי למפעלים משום שהדבר עלול להעלות את גובה הפיצוי שבזן תדרוש ולגרור את המדינה להליך משפטי ממושך. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טענו כי לא יוכלו לממן את הפרויקט, ומשרדים שונים הציעו מתווה חלופי, מרוכך יותר.
כתבות רלוונטיות:
ועדת המנכ"לים, שעם חבריה נמנים מנכ"לים ממשרדי ממשלה שונים קמה לפני כחצי שנה במטרה להחליט על עתיד מפרץ חיפה, והשבוע התאספה לדיון שהיה אמור להיות מסכם, אך לא הצליחה להסכים על מסקנות סופיות.
לפני 4 חודשים כבר דיווחנו כי משרד האוצר סבור כי תוכנית 'מפרץ החדשנות' לא ניתנת לביצוע בגלל כשלים רבים, ביניהם תחשיבי הכנסות לא ריאליים, הכנסת המדינה לגירעון וחוסר במקורות מימון ועוד. לקראת הישיבה המסכמת, שלחו שני נציגי האוצר צחי דוד ועדי חכמון מכתב שמצביע שוב על הבעיות במתווה וטענו כי לא קיבלו התייחסות או הסבר מניח את הדעת בדיוני הוועדה.
מכתב נוסף, ששלח מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט, ליו"ר וועדת המנכ"לים, אבי שמחון, לקראת הדיון, הבהיר שגם הרשות רואה בעיות במתווה המוצע לפינוי המפעלים והקמת יחידות דיור במקומן. קישור למכתב בתחתית הכתבה.
כך, קוינט טוען כי אנשי המקצוע ברשות מקרקעי ישראל לא בדקו את הדו"ח שהופץ לחברי וועדת המנכ"לים וכי בבדיקה ראשונית נראה כי רבים מהנתונים המוצגים בדו"ח המהווים בסיס לחישוב הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, שגויים. לכן אומר קוינט, "לא ניתן לסמוך ידינו על דו"ח זה והוא בשום אופן אינו מייצג את עמדת הרשות".
קוינט ממשיך וטוען כי ההתעלמות מהיקף הפיצוי לבז"ן ועלות הפתרונות לעובדי בז"ן לא מאפשר להעריך את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, וטוען כי החלטה נמהרת בעניין פינוי המפעלים עשויה לשפר את עמדת המיקוח של בז"ן במסגרת משא ומתן על הפיצוי עם המדינה.
לסיכום אומר קוינט: "רשות מקרקעי ישראל לא תוכל לשאת בעלויות מימון התוכנית בשנים הקרובות... ככל שהחלטת הוועדה תהא לצאת לדרך.. יש צורך לאתר מקורות מימון חלופיים."
גורמים שונים הציעו לקדם תוכניות אופרטיביות במקום לנקוב במועד פינוי למפעלים. כך המדינה תיערך לסגירה של המפעלים בין אם תקרה באופן טבעי כחלק מהמגמה העולמית של הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים באזור, או תוכל להחליט על סגירתם, כאשר חלק מהפתרונות יהיו ממשיים.
בין הצעדים האופרטיביים שהוצעו: העברת של חוות מיכלי הדלק של תש"ן, הפסקת פעילות נמל התזקיקים, הרחבת מערך אחסון הדלקים ובכלל זה גפ"מ כחלופה להפסקת הזיקוק בבז"ן, צמצום השימוש במדינה בדלקים פוסיליים נוזליים ע"י עידוד מעבר לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות ועוד.
---
מסמכים רלוונטיים: