ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה לגיבוש אסטרטגיה למפרץ חיפה והתעשייה באזור, החלה את עבודתה ונפגשה עם מספר בעלי עניין ובהם עיריית חיפה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה במפרץ חיפה שקראו לסגור את התעשייה הפטרוכימית במפרץ.

הוועדה גם קיימה סיור באזור שכלל ביקור במתקני מפעל בז"ן ונפגשה עם מנכ"ל החברה אשר הביע חשש כבד מההשלכות של סגירת בתי הזיקוק.

במקביל הודיעה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם, על יציאתה למאבק נגד גורמים בממשל שפועלים להנציח ואף להרחיב את הפעילות הפטרוכימית במפרץ, זאת לקראת הכרעת הועדה הצפויה בתוך 60 יום.

כתבות רלוונטיות:

1. הוועדה לעתיד מפרץ חיפה מבקשת הצעות מהציבור, 08.11.2020
2. הוועדה שתקבע מדיניות ממשלתית למפרץ חיפה, 25.10.2020
3. התעשיינים: סגירת בז"ן - אסון למשק הישראלי, 06.7.2020
4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע, 30.6.2020
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

ראשת העיר חיפה: לפנות את המפעלים או את התושבים

כזכור, לפני כחודש דיווחנו על הקמתה של ועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה שתפקידה לגבש אסטרטגיה לקידום מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה באזור. לוועדה הוקצבו 90 ימים להגיש את מסקנותיה.

ראשת העיר חיפה, עינת קליש רותם, נפגשה עם חברי הוועדה וקראה לסגור את המפעלים, שלדבריה פוגעים בבריאות התושבים. עוד אמרה כי אם לא תתקבל החלטה על פינוי התעשייה  יהיה צורך בפינוי האוכלוסייה, שכן היא לא יכולה לגור בסמיכות.

בנוסף לכך הוגש לוועדה נייר עמדה מפורט של עיריית חיפה על הנושא (המופיע במלואו בתחתית הכתבה).

גם יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה, עו"ד שרית גולן, הופיעה בפני חברי הועדה, בין היתר כדי להגיב על טענת משרד האנרגיה לפיה הנמל מזהם יותר מהתעשייה.

לפי הודעת האיגוד, גולן הציגה לחברי הועדה את השוני בפיזור המזהמים בין הנמל לתעשייה. בנוסף לכך היא הציגה נתונים המראים כי הדיווחים למפל"ס של המשרד להגנת הסביבה לא תמיד מדויקים, ודיברה על החריגות במתחם בז״ן, הפרות היתרי הפליטה והקשיים של הרגולטור להתמודד עם הנושא.

בסיכום דבריה אמרה כי עמדת האיגוד היא שיש לסגור את המתחם.

המאבק המתוכנן של עיריית חיפה נגד בז"ן והתעשייה הפטרוכימית

על רקע הקמת ועדת המנכ"לים הבין-משרדית והכרעתה הקרובה, עיריית חיפה הודיעה כי היא תעלה הילוך במאבק נגד גורמים בממשל שמעוניינים להשאיר ואף להרחיב את פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ.

לפי הודעת ראשת העיר, מדובר בהתנגדות לתהליכי הרחבת תשתיות הפטרוכימיה במפרץ, במיוחד רציפי דלקים וכימיה בנמל המפרץ, חידוש נמל הדלקים בנמל הישן, שינויים תיפעוליים בחוות המכלים בקריית חיים ועוד.

קליש רותם טוענת כי מדובר במקבץ תכניות ופעולות שנחשפו רק בשבועות האחרונים, חלקם באופן לא רשמי, בתקופה שבה הממשלה מדברת בקול נוסף על הוצאת בתי הזיקוק מהמפרץ.

העירייה אישרה למאבקה בנושא תקציב בסך 2 מיליון ₪ שישמש לגיוס של מומחי סביבה מהארץ ומחו"ל. המאבק צפוי להתנהל בערוצים משפטיים, סביבתיים והסברתיים-פוליטיים ולכלול הסברה ופעילות יזומה ושוטפת מול הממשלה.

מנכ"ל בז"ן: סגירת בז"ן נשמעת טוב אך יכולה להיות אסון

הסיור של הועדה במפרץ חיפה שהתקיים השבוע כלל ביקור במתחם בתי הזיקוק של קבוצת בז"ן.

במהלך הסיור מנכ"ל בז"ן, משה קפלינסקי, הביע חשש מפני השלכות הסיור המתוקשר על קבלת החלטות פופוליסטיות בלי להביא בחשבון את המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות למדינת ישראל. הוא הוסיף כי ביקור הועדה מבורך אך לא זו הדרך להחליט על עתיד מפרץ חיפה אלא באמצעות הידברות ישירה ובחינה לעומק של הנושא.

קפלינסקי ביקש מחברי הוועדה לבחון היטב את ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והתעסוקתיים לפני סגירת בתי הזיקוק. בדבריו רמז לכך שהקריאה לסגור את בתי הזיקוק לא נובעת משיקולים סביבתיים וקרא לבחון שוב את איכות הנתונים שחברי הועדה מסתמכים עליהם ולחשוב גם על ההשלכות הצפויות על המשק אם בז"ן ייסגר.

בתוך כך ציין כי המפעל מעסיק 1,300 עובדים ונמצא בחזית הטכנולוגיה הבינלאומית, וכי המפעל השקיע מאות מיליוני ₪ ב-11 השנים האחרונות כדי למנוע פגיעה בסביבה.

הוא הוסיף כי במקרה של סגירת בתי הזיקוק עלותה של תוכנית היערכות לקליטת ואחזקת מלאים, וכן קליטה מוגברת של תזקיקים בנמלים, תעלה לבדה 7-8 מיליארד ₪ ותיקח לפחות 15 שנים.

כמו כן, בהקשר לסוגיות ביטחוניות קפלינסקי הציע לבדוק היטב מה המשמעויות של הישענות ישראל על בית זיקוק אחד (באשדוד), ריכוז נמלי דלקים ותזקיקים בדרום והשבתה של נקודות הכניסה לישראל בתרחיש אפשרי של מלחמה אזורית קלה.

לדבריו, סגירה של בתי הזיקוק נשמעת החלטה טובה אך ללא התערבות והיערכות מתאימות היא החלטה הרת אסון.

הוועדה שתכריע על עתיד מפרץ חיפה

בראש ועדת המנכ"לים הבין-משרדית עומד נציג משרד רה"מ וחברים בה יותר מ-10 מנכ"לים של משרדי ממשלה רלוונטיים. הנושאים בהם עוסקת הוועדה, בין היתר, הם:

• עתיד התעשייה הכבדה, בדגש על התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה
• תשתיות האנרגיה במפרץ חיפה והשפעתן על משק האנרגיה הלאומי
• צורכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה
• פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות
• צורכי תעסוקה עתידיים במטרופולין חיפה
• סיכונים מחומרים מסוכנים, זיהום אוויר, שיקום קרקע מזוהמת והיבטים סביבתיים במפרץ חיפה.

 --

מסמכים רלוונטיים: