בדיון שהתקיים בחודש שעבר בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, נציגי ממשלה הציגו את סטטוס ההיערכות הממשלתית לתוכנית פיתוח מפרץ חיפה שכוללת את הפסקת פעילות התעשייה הכבדה באזור. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מי שעמד בראש וועדת המנכ"לים שהמליצה על היערכות להספקת פעילות התעשייה הכבדה בחיפה, אמר בדיון כי יש "להעיף" את בזן וכיל מהאזור, ולהערכתו הדבר צפוי לקרות לפני סוף העשור. לאחרונה שמחון מונה לעמוד בראש ועדת ההיגוי הממשלתית של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה.

לקראת הדיון, התפרסם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעוסק ביישום החלטת הממשלה לפיתוח מפרץ חיפה. חלק מהמידע בכתבה מקורו בדוח.

בתוך כך, הוקמו צוותים לניהול משא ומתן עם בז"ן (בתי הזיקוק ומפעלי ייצור הפולימרים), כיל (מפעל דשנים במפרץ חיפה) ותש"א (חוות מיכלי דלק) לגבי הפיצוי שלהם על פינוי ממפרץ חיפה. הצוותים, שכוללים נציגים מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משרדי האוצר והאנרגיה והמשנה ליועמ"שית, כבר החלו את עבודתם. במקביל, החלו להתבצע סקרי קרקע מזוהמת בקרקע שפנויה מתשתיות.

כחלק מהתהליך ייבחנו חלופות לצמצום חוות מיכלי הנפט של תש"א בקריית חיים, עוד לפני הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית, וככל הניתן עד 2026, לטובת שיקום קרקעות החווה והקמת שכונה מעורבת שימושים. נבחנת גם האפשרות להפסיק את הפעילות של מפעל הדשנים של כיל בשנים הקרובות, עוד לפני הפסקת הפעילות של בז"ן.

בנוסף, המינהלת הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה פרסמה אתר אינטרנט לשיתוף ציבור בו היא מזמינה את הציבור להתייחס לסוגיות השונות שעומדות על הפרק.

סרטון: המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה

כתבות רלוונטיות:

1. אושרה החלטת ממשלה לפיתוח מפרץ חיפה, 06.3.2022
2. מפרץ חיפה: פינוי בסיס דלקים והקמת צוות תכנון, 22.11.2021
3. יו"ר ועדת המנכ"לים התפטר, 22.6.2021
4. ההמלצות הסופיות של ועדת המנכ"לים, 09.6.2021
5. ביקורת על המלצות ועדת המנכ"לים לעתיד מפרץ חיפה, 18.5.2021
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

שמחון: להעיף את המפעלים ממפרץ חיפה

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר בדיון בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת כי נפת חיפה והקריות התפתחו מעט מאוד ב-25 שנים האחרונות ביחס לנפות אחרות בארץ, כולל מבחינת תוספת מסחר באזור, ולכן יש "להעיף את הדבר הזה" [התעשייה המזהמת] ממפרץ חיפה בהקדם. בדבריו הוא כיוון לבזן, כיל ולחוות המכלים ואמר שהוא משוכנע שהם יפונו ממפרץ חיפה הרבה לפני תאריך היעד.

שמחון הוסיף כי "ישראל זקוקה לעוד מרכזים מטרופולינים פרט לגוש דן. לדבריו מטרופולין חיפה לא מתרומם בגלל שבלב האזור שאמור לחבר בין חיפה לקריות יש כ- 30,000 דונם, כמעט פעמיים השטח של רמת גן, שהפיתוח שלו מוגבל והוא אסור למגורים ומסחר בשל הפעילות התעשייתית שתופסת רק כ- 3,000 דונם.

שמחון היה מי שעמד בראש ועדת המנכ"לים של משרד הי הממשלה שהמליצה לפני כשנתיים להיערך להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בתוך עשור. שמחון עודד את חברי וועדת המנכ"לים לתמוך בפינוי מהיר של התעשייה הפטרוכימית בחיפה לטובת קידום תוכנית 'מפרץ החדשנות' במקומה. המלצת ועדת המנכ"לים התגבשה לאחר מכן להחלטת ממשלה לפיתוח מפרץ חיפה.

בחודש שעבר מונה שמחון גם לתפקיד יו"ר ועדת ההיגוי של המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, הפועלת תחת משרד רה"מ. ועדת ההיגוי אמונה על מעקב אחר התקדמות ביצוע המשימות למימוש סעיפי החלטת הממשלה במשרדי הממשלה וביחידות השונות. הוועדה קיימה עד עתה ארבעה מפגשים, כשאת האחרונה, שנערכה בסוף חודש מרץ, כבר הוביל שמחון. ועדת ההיגוי צפויה להתכנס שוב במהלך חודש יוני ונראה כי שמחון ימשיך לפעול במרץ לקיצור לוחות הזמנים לפינוי מפרץ חיפה.

משא ומתן על פינוי התעשייה ממפרץ חיפה

יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה,  אמר בדיון בכנסת כי במו"מ עם בזן וכיל, דרך המלך היא שהמדינה תגיע להסכמות עם בזן, שחכרה את השטח מהמדינה לעוד יותר מ-90 שנה, וכן עם כיל לגבי מתחם הדשנים במפרץ חיפה. גם עם חוות המיכלים של תש"א יהיה צורך להגיע להסכמות, שכנראה יהיו פשוטות יותר בהיותה חברה ממשלתית.

מענה לצורכי משק האנרגיה בהיעדר בית הזיקוק בחיפה

מלבד ההסכמות שיש להגיע להן עם בזן, כיל ותש"א, יש לקדם מענה לצורכי האנרגיה של המשק כחלופה לפעילות בתי הזיקוק ושיבטיח רציפות תפקודית מלאה בראייה ארצית. זאת עוד לפני פינוי המפעלים.

לדברי יובל אדמון, גם אם בזן יודיעו למדינה שהם מעוניינים לסגור את שעריהם כעת, המדינה לא תוכל לעמוד בכך משום שקודם היא צריכה להקים תשתיות של יבוא ואחסון, הולכה וניפוק של תזקיקים, גזים למיניהם ועוד. אדמון הוסיף כי בתקציב המדינה שאמור לעבור לאישור הכנסת בעוד כחודש, מתוקצבת הקמת התשתיות הראשונות שאמורות לקום במסגרת היערכות משק האנרגיה עם דגש על תחום אחסון הגפ"ם.

עוד הוסיף אדמון כי נבחנת האפשרות כעת לצמצם את השימוש בגפ"ם, תוצר נפט שבזן בחיפה ובית הזיקוק באשדוד מייצרים כיום, המשמש בין היתר כגז בישול לתושבי המדינה.

המענה לצורכי האנרגיה מקודם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מינהל התכנון ומשרד האנרגיה, במסגרת תוכנית תמ"א 75 ותוכניות נוספות. מלבד מענה אנרגטי חלופי, בתמ"א 75 יש תכנון לבניית 130,000 דירות מגורים חדשות באזור שיפונה, הקצאת אלפי דונמים לשטחים פתוחים ומיליוני מ"ר לשטחי תעסוקה.

בשלב זה המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה להעביר את תמ"א 75 להערות הוועדות המחוזיות, אך המהלך ממתין לאישור מנהל מטה התכנון הלאומי, לכשימונה. נוסף על כך, נערכות הנחיות לביצוע תסקיר סביבתי לתכניות מפורטות.

האם צריך בית זיקוק בישראל?

לדברי אבי שמחון שנאמרו בדיון בכנסת, ועדת המנכ"לים נעזרה בזמנו בשירותיה של חברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי, שתבחן את צורכי הזיקוק של המדינה, והדוח שלהם קבעה כי ישראל לא זקוקה לזיקוק.

שמחון הוסיף כי ב-20 השנים האחרונות נסגרו באירופה 20 בתי זיקוק, כי פעילות הזיקוק עוברת לארצות אחרות. לדבריו, הוא נמצא בתפקידו כדי להגשים את החזון של פיתוח מפרץ חיפה במהירות האפשרית. "ניתן לעשות את זה מהר מאוד, אבל כמובן, זה מצריך התגייסות של כלל המשרדים", הוסיף.

מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח אמר בדיון כי הכיוון לעתיד הוא לייבא תזקיקים ולא להמשיך לזקק בארץ.

שיקום קרקעות מזוהמות

עוד סוגיה מהותית לפיתוח האזור הוא טיפול בקרקעות המזוהמות במפרץ חיפה. המשרד להגנת הסביבה כבר החל לתת הנחיות לסקרים היסטוריים ולסקרי קרקע בשטחים שבהם לא מוצבים מתקנים על הקרקע. סקרי קרקע כאלה החלו באזור בזן. בתש"א נערך סקר היסטורי ונקבעו התנאים לדרישה לסקר קרקע, שייעשה ככל הנראה בשנה וחצי הקרובות, אך רק באזורים שבהם אין תשתיות על הקרקע כיום. לאחר שיוסרו התשתיות, יהיה צורך לחזור על סקר הקרקע ביתר האזורים.

סקר היסטורי בוחן את שימושי הקרקע בתא השטח לאורך השנים כדי להבין איפה יש פוטנציאל לזיהום קרקע וכיצד לעשות את סקר הקרקע, ואילו מזהמים לחפש.

סקר קרקע הוא בדיקה פיזית של קרקע החשודה בזיהום, באמצעות קידוחים ולקיחת דגימות קרקע שנבדקות במעבדה. לרוב סקר הקרקע מגיע לאחר ביצוע סקר היסטורי וסקר גז קרקע והוא מסתמך על ממצאיהם. מטרת סקר הקרקע למדוד, למפות ולקבוע את סוג המזהמים וריכוזם בקרקע ואת הסיכון הנשקף לסביבה ולבריאות הציבור.

הציבור יכול להעיר הערות על התוכניות למפרץ חיפה

במסגרת ההיערכות לשינויים באזור מפרץ חיפה, נפתחה התייעצות ציבורית באתר אינטרנט שדרכו יוכל הציבור להתייחס לתוכניות המתגבשות.

באתר, הציבור יכול להגיב בנפרד על כל אחת מהסוגיות הקשורות בפינוי מפרץ חיפה. בין היתר, ניתן להגיב בעניין חוות המיכלים של תש"א בקריית חיים, על המו"מ עם בזן, על מתחם הדשנים ועל תכנון מחדש של מפרץ חיפה ומשק האנרגיה.

להלן פרטים נוספים והדד-ליין למשלוח התייחסות לחלק מהנושאים:

• חוות המיכלים של תש"א בקריית חיים: כיום פועלת בצמידות לשכונת קריית חיים מערב חוות מיכלי נפט גולמי של החברה הממשלתית תש"א. החווה משמשת לאחסון, ערבוב והכנת נפט גולמי בנפח פעיל של מאות אלפי טונות. כשתופסק פעילות בית הזיקוק, לא יהיה עוד צורך בחוות המיכלים. אך בינתיים החווה מייצרת ריחות חריפים וזיהום אוויר ולכן נבחן פתרון ביניים לצמצום שטח החווה תוך הרחקת המפגעים מהתושבים, לטובת שיקום הקרקעות שלה כך שניתן יהיה להקים עליהן שכונה מעורבת שימושים הכוללת מגורים, מסחר, תעסוקה ותיירות. פתוח להערות עד 8.6.2023.
• המו"מ עם בזן: הוקם צוות מו"מ בהובלת משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל שמטרתו להביא להפסקת הפעילות של התעשיות הפטרוכימיות והכימיות (בזן וכיל). פתוח להערות עד 24.5.2023
• מתחם הדשנים של כיל: בסמיכות למתחם בזן קיים מפעל של חברת כיל המכונה "מתחם דשנים". כיוון שאין קשרים תפעוליים בין התעשיות במתחם זה לבזן, אין צורך להמתין להפסקת פעילות בזן כדי להעתיק את פעילות מתחם הדשנים למקום אחר, בתקווה עד סוף שנת 2025. כך יתאפשר פיתוח מואץ של דרום קריית אתא. פתוח להערות עד 31.5.2023.
• תכנון מחדש של מפרץ חיפה ומשק האנרגיה: רשות מקרקעי ישראל מקדמת יחד עם מנהל התכנון את תכנון מפרץ חיפה העתידי, לאחר הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית, תוך יצירת החיבור בין חלקי המטרופולין, ובין התושבים לחוף הים ולחזית הים העירונית. תכנון זה מותנה ביישום היערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. פתוח להערות עד 31.5.2023.

נושאים נוספים שזמינים להערות ציבור: מענה כלכלי לרשויות המקומיות, צמצום השימוש בגפ"מ, ייבוא וייצוא גפ"מ מאשדוד, הגנה על חויפ הקריות ,מסוף תזקיקים חדש, רובע החדשנות, משיכת חברות למפרץ חיפה, מתחם היי טק ליד נחל סעדיה, הקמת פארק מטרופוליני, הקמת בית חולים בקריית אתא, הכפלת מסיכות החוף, וחשמול מסילות הרכבת.

התייחסויות

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "על ממשלת ישראל להימנע מהכרזות פופוליסטיות בלתי מבוססות ולהבטיח את צורכי המשק הישראלי בתחום האנרגיה לאורך זמן, ושמירה על סביבה בריאה לתושבים באזור. התעשייה באזור היא עוגן כלכלי ושותפה מרכזית לקידום מטרות אלו והובלת עתיד בר קיימא."

---

מסמכים רלוונטיים: