המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד רה"מ פרסמה דוח מפורט על התקדמות תוכנית העבודה לפיתוח מפרץ חיפה, שבמרכזה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך. מהדוח עולה כי תאריך היעד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית נדחה בשנה, לסוף שנת 2030.

למרות זאת, ראשי המינהלת מצהירים: "הפיתוח של מפרץ חיפה לא יכול לחכות, והתנאי למימושו הוא הפסקת הפעילות הפטרוכימית, לכן אנחנו רואים חשיבות עליונה לקצר בחזרה את לוחות הזמנים לסוף שנת 2029, ואנחנו מתכוונים לעמוד בזה".

לפי הדוח, כ-35% מהמשימות שהיו אמורות להתבצע במסגרת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, התעכבו, וגרמו לדחיית לוח הזמנים. הדוח מציג את לוחות הזמנים המעודכנים ומונה 3 צווארי בקבוק עיקריים, שלושתם קשורים בהיערכות משק האנרגיה להפסקת הפעילות של בז"ן, והמעבר מייבוא ואחסון נפט גולמי, לייבוא ואחסון תוצרי זיקוק (תזקיקים, ביוטמן, גפ"מ, קונדנסט). צווארי הבקבוק הם: הקמת אתר אחסון תזקיקים בצפון, הקמת אתר אחסון גפ"מ בצפון, והקמת מקשר ימי לייבוא גפ"מ בצפון.

עוד לפי הדוח, במהלך השנה הקרובה, יש שני צעדים סמליים שאמורים להתרחש: הפסקת הפעילות של מפעל 'דשנים' של כיל במפרץ חיפה, והתחלת פינוי מיכלי הדלק בחוות המיכלים של תש"א ליד קריית חיים.

קישור לדוח של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ראיון עם האחראי על יישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, 03.09.2024
2. הסכם היסטורי לפינוי מדורג של חוות מיכלי הדלק, 19.08.2024
3. אשדוד מבקשת לא להעביר לעיר מקורות זיהום מחיפה, 21.03.2024
4. איך עיכבה המלחמה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה? 28.02.2024
5. הממשלה אישרה את התוכנית לשינוי פני מפרץ חיפה, 13.12.2023
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

בקרוב: הפסקת פעילות מפעל דשנים והתחלת פינוי מיכלי הדלק של תש"א

בשנת 2025 יש 2 אבני דרך בעלות משמעות סמלית חשובה: הפסקת הפעילות של מפעל דשנים של כיל במפרץ חיפה, והתחלת הפינוי של מיכלי הדלק בחוות המיכלים של תש"א בקריית חיים.

לפי הדוח, משרד האוצר ורמ"י ממשיכים לקיים מו"מ עם בזן, כיל (המחזיקה במתחם דשנים) והחברה הממשלתית תש"א (המפעילה את חוות המכלים בקריית חיים), לגבי הפיצוי שיקבלו בתמורה לפינוי השטח במפרץ חיפה. אך הדוח לא מעדכן בסטטוס המו"מ כדי לא לפגוע בו.

כאמור, אחד מתאריכי היעד הקרובים בתוכנית, הוא של הפסקת פעילות מפעל דשנים של כיל, שהולך ומתקרב - הרבעון האחרון של שנת 2025.

תאריך יעד קרוב אחר, הוא פינוי חלקי של חוות מיכלי הדלק של תש"א בקריית חיים, שהיה אמור להתחיל לפני כחודש, בהתאם להסכם בין תש"א לעיריית חיפה עליו דיווחנו בשנה שעברה, אך בינתיים טרם החל. מדובר על 9 מיכלי דלק לא פעילים, שהכי קרובים לבנייני המגורים בקריית חיים, ושניתן לפנות עוד לפני הפסקת הפעילות של בזן. לפי הדוח, הפינוי שלהם אמור להתבצע באופן מדורג בין השנים 2025-2028.

צוואר הבקבוק: היערכות משק האנרגיה

היערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות של בז"ן, עם דגש על מעבר מיבוא ואחסון נפט גולמי, ליבוא ואחסון תוצרי זיקוק (תזקיקים, ביטומן, גפ"מ, קונדנסט), הוא האתגר המשמעותי ביותר בתוכנית לפיתוח מפרץ חיפה. ההיערכות נחלקת למספר פרויקטים, כל אחד מהם מורכב ומאתגר בפני עצמו.

הדוח מונה 3 צווארי בקבוק עיקריים:

1. הקמת אתר אחסון תזקיקים בקיבולת של 550,000 טון בצפון: רמ"י מובילה את התכנון, כולל מסדרון תשתיות שיאפשר להזרים תזקיקים ממסוף התזקיקים העתידי, לאתר האחסון. במקביל, משרד האנרגיה הכין מכרז לאחסון תזקיקים בדרום הארץ בהיקף 300,000 טון.
2. הקמת אתר אחסון 20,000 טון גפ"מ ביבור (בצפון), ו-10,000 טון באשדוד או אשקלון: התוכנית של אתר יבור אמורה להתאשר בממשלה במהלך השנה הקרובה, ומכרז מיון מוקדם להקמה של האתר צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים.
3. הקמת מקשר ימי לייבוא גפ"מ מול יבור (בצפון).

בנוסף אליהם, הדוח מעדכן לגבי הסטטוס של צעדכים נוספים, הנה עיקרי הדברים:

1. מסוף תזקיקים חדש: באחריות החברה הממשלתית חברת נמלי ישראל (חנ"י). היא השלימה מכרז לבחירת חברה שתקים את המזח של המסוף, היא בהכנה של תסקיר השפעה סביבתי שיובא לאישור הות"ל בחודשים הקרובים, והיא מנהלת מו"מ עם החברה הממשלתית תש"א שמבקשת להקים ולהפעיל את המסוף המדובר, אך טרם נבחרה לכך ע"י חנ"י.

• מקשר ימי ליבוא ויצוא גפ"מ באשדוד: באחריות החברה הממשלתית חברת נמלי ישראל (חנ"י), כולל צנרת יבשתית משלימה. בינואר 2025 פורסם מכרז.
• ביטומן: באחריות החברה הממשלתית נתיבי ישראל, שהחלה השנה פיילוט ליבוא, אחסון והשמש של ביטומן קר בחירום. במקביל, גופים עסקיים מקדמים הקמה של תשתיות לייבוא ביטומן חם בשגרה.

התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה – שער המפרץ

לפי התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, המכונה גם "שער המפרץ", במקום התעשייה הכבדה מתוכנן רצף אורבני בין הקריות לחיפה, הקמת אלפי יחידות דיור, שמירה על שטחים פתוחים לאורך הנחלים ותכנון פארקים, הקמת מבני תעסוקה ותשתיות תחבורה ציבורית. מטרת התוכנית היא לחזק את מטרופולין חיפה ולשפר את איכות החיים של התושבים באזור, והיא מקודמת בשיתוף מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.

התייחסויות

אביהו האן, יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה: "העיכוב ביישום ההחלטה להוצאתןהתעשיות המזהמות ובראשן בז"ן, מסכן את הביטחון האנרגטי של המדינה ועולה בחיי אדם.

בתי הזיקוק מהווים נקודת כשל ביטחונית כשדי במתקפת טילים אחת כדי לשתק את כל תשתית הנפט של ישראל. מעבר מזיקוק נפט לייבוא תזקיקים, יאפשר את ביזור אחסון התזקיקים והרחבת מקורות האספקה ולא יצריך שימוש בשעת חירום בשיטות מסוכנות של העברת נפט מאניה לאניה בלב ים, כאשר טעות אחת עלולה להסתיים בזיהום גדול.

כל יום שעובר וזה לא קורה, מעמיד את תושבי מפרץ חיפה בסכנה ביטחונית, לצד הזיהום והתחלואה שאת השלכותיה אנו פוגשים במחלקות האונקולוגיות ובבתי הקברות. 

על משרד ראש הממשלה והמנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, לא להסתפק בדו"חות, אלא לפעול בנחישות, עם סכין בין השיניים, כדי לקדם מיידית את המענים שיאפשרו את פינוי המפעלים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו. בראש ובראשונה לפעול להקמתם של מתקנים לאחסון גפ"מ ותזקיקים ולהקמתו של נמל תזקיקים.

איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה יפעל לעריכת דיון חירום בשיתוף כל רשויות אזור המפרץ, בכדי לקדם פעילות משותפת בדרישה ליישום מיידי של ההחלטה לפינוי התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה".

--------

מסמכים רלוונטיים: