בית המשפט דחה תביעה ייצוגית בגובה כ-14.4 מיליארד ₪, שהוגשה לפני כעשור נגד 10 מפעלים במפרץ חיפה, בהם קבוצת בזן וחברות הבת שלה כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיות, בטענה שהם גורמים לזיהום אוויר חריג במפרץ האחראי לתחלואה עודפת ולחרדה בקרב תושבי האזור. בית המשפט קבע ש-4 התובעים ישלמו למפעלים 1 מיליון ₪ על הוצאות משפט.

בתביעתם טענו 4 התושבים כי בגלל החשיפה למזהמים הנפלטים הן לאוויר ולהן לנחל קישון, הם עלולים לחלות במחלות כמו סרטן, מחלות ריאה, התקף לב ושבץ מוחי ולמות מהן. כמו כן טענו כי החשש מסיכונים בריאותיים גורם להם לחרדה.

ואולם, אחרי דיונים שנמשכו יותר מעשור, החליט בשבוע שעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את התביעה הייצוגית. בין השאר נכתב בפסק הדין כי לפי הנתונים הקיימים, הפעילות התעשייתית בחיפה אינה גורמת לזיהום אוויר גבוה יותר מאשר בערים אירופיות וישראליות דומות, ורמות זיהום האוויר אינן מגבירות את הסיכונים הבריאותיים באזור.

בתגובה לדחיית התביעה אמרו עורכי הדין שייצגו את התובעים, כי מדובר בפסק דין מוטעה, שבו השופט דחה באופן גורף את חוות דעת המומחים מטעם התביעה, והעדיף את חוות דעתו של מומחה שקיבל תשלום מבתי הזיקוק.

כתבות רלוונטיות:

1. שימוע למנהלי בזן בשל פליטות חריגות של מזהמים, 15.12.2025
2. משרד האנרגיה בוחן את העתקת בזן לנגב, 28.10.2025
3. פינוי בזן נדחה בשנה. המינהלת: נקצר את לוחות הזמנים, 17.3.2025
4. בזן תפצה את תושבי האזור ב-780 אלף ₪, 31.10.2019
5. תביעה ייצוגית של 14 מיליארד ₪ נגד מפעלי מפרץ חיפה, 16.6.2015
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

התובעים: זיהום האוויר החריג גרם לתחלואה וחרדה

לטענת מגישי התביעה הייצוגית, 10 המפעלים שנגדם הוגשה התביעה פלטו במשך שנים חומרים אסורים ומסכני חיים בכמויות חריגות שגרמו לתושבים לחלות בסרטן או הגדילו את הסיכון שלהם לחלות בסרטן ובעוד מחלות.

עוד נטען בתביעתם שהמפעלים הטעו את התושבים כיוון שהם ידעו שהם פולטים חומרים מסוכנים מעבר לכמות המותרת ובכך פגעו בבריאות הציבור ואף סיכנו את חיי התושבים. כמו כן נטען בתביעה כי נוסף על המחלות הפיזיות, גרמו המפעלים לתושבים תחושות של פחד, חרדה, חוסר ביטחון וחוסר ודאות לגבי מצבם הבריאותי.

התביעה הייצוגית היא לא על הנזק הפיזי שנגרם לתושבים אלא בגלל רשלנות, עוגמת הנפש, הכאב והסבל שנגרמו לתושבי חיפה והסביבה ולסיכון המוגבר שלהם לחלות בסרטן, מחלות לב וריאה, התקף לב ושבץ מוחי בגלל זיהום האוויר הגדול שמקורו במפעלים הפועלים במפרץ חיפה. הסכום שנתבע הוא 28,000 ₪ עבור כל אחד מכ-530,000 תושבי מפרץ חיפה המושפעים מזיהום האוויר, כלומר יותר מ-14 מיליארד ₪.

בית המשפט: התביעה לא הוכיחה תחלואה עודפת מזיהום אוויר מהמפעלים

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב דורון חסדאי החליט שלא לאשר את התביעה הייצוגית בטענה כי הנתונים שהוצגו בה אינם מוכיחים שיש זיהום אוויר עודף במפרץ חיפה שמקורו במפעלים, אינם מוכיחים שיש תחלואה עודפת בגלל זיהום האוויר וגם לא הוכח קשר סיבתי בין השניים.

בין השאר כתב השופט חסדאי בפסק דינו כי נתונים שנמדדו בסמוך למקור הפליטה אינם מעידים על איכות האוויר שהתושבים נושמים בפועל, כיוון שיש הבדל בין תקני פליטה לתקני סביבה. כמו כן ציין השופט כי ממוצע הריכוזים השנתי של מרבית החומרים שנמדד בתחנות הניטור בחיפה הוא הרבה מתחת לערכי הסף וכשנמדדות חריגות הן נקודתיות ומזעריות ואי-אפשר לקשור בינן לבין השפעות בריאותיות שליליות. עוד ציין כי זיהום האוויר מושפע מעוד משתנים כמו מערך התחבורה, נמל חיפה ותנועת כלי שיט, תחנות הכוח של חברת החשמל, נמל התעופה בחיפה ונתוני טופוגרפיה ואקלים ייחודיים לאזור.

נוסף על כך נכתב בפסק הדין כי לא הוכחה תחלואה עודפת במפרץ חיפה וכי השוואת התחלואה באזור חיפה לממוצע ארצי אינה רלוונטית בגלל השונות הגדולה בין ערים ויישובים בישראל. השופט ציין כי מבחינה אפידמיולוגית יש להשוות בין חיפה לבין אזורים הדומים בגודל האוכלוסייה ונתוני הדמוגרפיה. ואכן, כך לפי פסק הדין, כשמשווים בין חיפה לתל-אביב רואים ששיעורי התחלואה והתמותה בחיפה נמוכים יותר או דומים לשיעורים בתל-אביב.

זאת ועוד, השופט חסדאי קבע כי התובעים לא הניחו תשתית ראיתית לקיומו של נזק כלשהו. כמו כן נכתב בפסק הדין כי התיאוריות המדעיות שעליהן הסתמכו בתביעה הוכחו בעבר כחסרות כל בסיס.

כאמור, נוסף על דחיית התביעה, חייב בית המשפט את 4 התובעים לשלם למפעלים מיליון ₪ הוצאות משפט.

תגובת התובעים: פסק דין מוטעה

עו"ד דוד אור-חן ועו"ד אבנר אמוראי שייצגו את 4 תושבי חיפה שהגישו את התביעה הייצוגית כינו את פסק הדין של השופט חסדאי "פסק דין מוטעה שדוחה באופן גורף את כל חוות דעת המומחים שהציגו התובעים" וציינו את העובדה כי בעשור שבמהלכו התנהלו הדיונים בתביעה החליטה הממשלה לפנות חלק מהמפעלים ממפרץ חיפה לנגב.

עוד ציינו עורכי הדין כי השופט העדיף לקבל את חוות דעתו של מומחה מטעם בתי הזיקוק שקיבל תשלום של מאות אלפי ₪ על פני חוות דעת אובייקטיביות של מומחים עולמיים, בהם פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות ומנהל שירותי בריאות הציבור, ופרופ' מולי להד, מומחה עולמי לחרדה.

תגובת עורכי הדין המלאה שייצגו את התובעים מובאת בסוף הכתבה.

ב-2021: בית המשפט דחה את בקשת המפעלים לבטל תביעה ייצוגית

בינתיים יש תביעה ייצוגית נוספת שמתנהלת נגד מפעלי מפרץ חיפה, בגין נושא דומה. מדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה לפני כ-7 שנים על ידי עמותת אזרחים למען הסביבה, בדרישה שהמפעלים יפצו את תושבי חיפה שחלו בסרטן כתוצאה מזיהום אוויר תעשייתי.

לפני כ-5 שנים דיווחנו שבית המשפט דחה בקשה של המפעלים לסלק את התביעה היצוגית. בסוף שנת 2024 טענה המדינה כי לשיטתה אין לאשר את התביעה הייצוגית ונכון לתחילת שנת 2025, שני הצדדים הגישו את הסיכומים שלהם ונראה שכעת ממתינים לפסק הדין.

סטטוס התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה

כזכור, לפני 3.5 שנים אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לפיתוח מפרץ חיפה, שבמרכזה פינוי התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך, טיהור הקרקעות המזוהמות, והקמת אלפי יחידות דיור ואזורי מסחר ותעסוקה, לצד שטחים ירוקים.

כפי שדיווחנו, לפני כ-10 חודשים פרסמה המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד רה"מ דוח מפורט על התקדמות תוכנית פיתוח מפרץ חיפה. מהדוח עלה שתאריך היעד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית נדחה בשנה, לסוף שנת 2030. למרות זאת, ראשי המינהלת הצהירו כי הם רואים חשיבות עליונה בקיצור לוחות הזמנים למועד המקורי – סוף שנת 2029.

בתוך כך, לפני כ-3 חודשים דיווחנו כי משרד האנרגיה בהובלת שר האנרגיה אלי כהן, מגבש תוכנית להעתקת בזן למישור רותם שבמועצה האזורית תמר, כחלק מהמו"מ בין המדינה לבזן ליישום התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה. מדובר בשינוי כיוון מהותי, שכן התוכנית הממשלתית המקורית מקדמת הקמה של תשתיות לייבוא תזקיקים במקום זיקוק נפט גולמי.

התייחסויות

עו"ד דוד אור-חן ועו"ד אבנר אמוראי, שייצגו את התובעים הייצוגיים: "מדובר בפסק דין מוטעה, שבו השופט דורון חסדאי דחה באופן גורף את כל חוות דעת המומחים מטעם המבקשים, 4 תושבי מפרץ חיפה שייצגו את 530,000 תושבי המפרץ, שסבלו מחרדה בשל עודף תחלואה בסרטן מפליטות וריחות רעים שמקורם ב-10 מפעלים מזהמים, בראשם בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים ועוד, שהממשלה החליטה במהלך הדיון על פינויים לנגב. 

השופט העדיף את חוות דעתו של מומחה שקיבל מאות אלפי שקלים מבתי הזיקוק על פני דו"ח אובייקטיבי של פרופ' איתמר גרוטו, מנהל שירותי בריאות הציבור, שנתן חוות דעת אובייקטיבית לוועדת בניין עיר בחיפה, ובה קבע כי המפעלים מזהמים גרמו לעודף תחלואה של 20% בסרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין וכן בעיות לב וריאה. 

השופט דחה גם חוות דעת של מומחה עולמי לחרדה, פרופ' מולי להד, שביצע סקר שמצא עודף חרדה כפול בתושבי המפרץ, לעומת חוות דעת של פסיכולוג לא ידוע מטעם המפעלים.

השופט הגדיל לעשות כשבניגוד לעדויות התובעים שהוא מצטט בפסק דינו שהעידו בפניו שהם סבלו במשך שנים מריחות רעים מפליטות המפעלים, כמעט בכל יום אחר הצוהריים ובלילות, הוא קובע כי לא הוכח 'ריח חזק' – קביעה בלתי סבירה לכל בר בי רב. גם פסיקת הוצאות בסך של מיליון ₪ למפעלים מזהמים נגד 4 תושבי מפרץ חיפה היא בלתי סבירה וחורגת מהמקובל בתביעות אלה". 

עו"ד עמוס גורן, המייצג את בזן: "ההליך המתנהל משנת 2015, כלל ייצוג משפטי מורכב אשר הסתייע בעדויות מומחים מהארץ ומחו"ל בסוגיות מדעיות שונות, דיונים רבים בבית המשפט בישראל וכן מספר דיונים שהתקיימו בחו"ל בתקופת המלחמה.

בפסק הדין המקיף, בית המשפט המחוזי (כב' השופט חסדאי) דחה במלואה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגי, וחייב את המבקשים בהוצאות משפט בסך מיליון ₪.

בית המשפט קיבל את רוב הטענות שהעלו בפניו בזן והמשיבות האחרות ובשורה התחתונה פסק:

'בתמצית יאמר, כי באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות בקשת אישור זו, כשלו המבקשים במלאכתם ולא הצליחו להוכיח, במידה המספקת וברף הנדרש לבקשת האישור שנדונה בפני, קיומו של זיהום אוויר עודף במפרץ חיפה שנגרם על ידי המשיבות, קיומה של תחלואה עודפת כתוצאה מכך, וכל שכן שלא הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין השניים. המבקשים בהליך זה כשלו מלהוכיח ולא הניחו תשתית ראייתית לקיומו של נזק. לא נזק מסוג פגיעה באוטונומיה וגם לא נזק אחר לו טענו,...המסד העובדתי והמדעי של בקשת האישור דכאן נעדר בסיס'.

צוות הליטיגציה ממשרד מיתר, בראשות עורך הדין עמוס גורן וביחד עם עורכי הדין אסף נימוי ועדי קופל-אביב ועורכי דין נוספים, הוביל את ייצוג ההגנה בתיק, מטעם הנתבעת הראשונה, בזן, ומדובר בהישג משמעותי לבזן ולמשרד מיתר. כרמל אוליפינים וגדיב מקבוצת בזן יוצגו בהצלחה בידי ד"ר טל רוטמן ממשרד פרל כהן צדק".

עורכי דין בתחום איכות הסביבה: