המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטת דרישות חדשות למפעלים בעלי היתר הזרמה לים, בנוגע לדיגום מזהמי PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות Per-and Polyfluoroalkyl substances).
העדכון דורש דיגום תרכובות PFAS בשפכים המוזרמים לים, שיחולו על כ-24 מפעלים בעלי היתר הזרמה, שבגלל סוג הפעילות שלהם יש סיכוי טוב שהם מכילים PFAS, בהם מפעלים המשתמשים ב-PFAS בתהליכי הייצור או הטיפול התעשייתיים, אך גם מפעלים שמשתמשים בהווה או שהשתמשו בעבר בקצפי כיבוי מסוג AFFF המכילים תרכובות PFAS.
מטרת הדיגום היא לזהות ולהעריך מקורות פוטנציאליים להזרמת PFAS לים, היות ותרכובות PFAS מסוכנות גם לסביבה הימית בגלל יציבותן והיכולת שלהן להישאר במים לאורך זמן רב.
הערות הציבור לטיוטת שינוי היתר הזרמה אפשר להגיש עד 31.5.2026. קישור לטיוטת שינוי היתר ההזרמה מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
הדרישה לדגום PFAS בשפכים המוזרמים לים תחול על כ-24 מפעלים בעלי היתרי הזרמה לים שיש פוטנציאל להימצאות PFAS בשפכיהם המוזרמים (מבין סה"כ 46 מפעלים בישראל בעלי היתר הזרמה לים).
מספר הדיגומים בשנה נקבע לפי סוג הפעילות, כאשר המספר המרבי הוא 12 דיגומים בשנה. במפעל שיש בו יותר מזרם שפכים אחד, יידגם כל זרם בנפרד, כך שסה"כ מספר הדיגומים לא יעלה על 12.
להלן טבלה המפרטת את מספר דיגומי ה-PFAS לפי סוג הפעילות:

לפי ההערכות של המשרד להגנ"ס, העלות הכוללת של הדרישה החדשה תהיה כ-432,000 ₪ בשנה לכלל המפעלים הנדרשים לדיגום PFAS של השפכים המוזרמים לים.
כאשר ההערכה היא כי עלותו של דיגום PFAS יחיד עומדת על כ-1,000–1,500 ₪. כאמור, תדירויות הדיגום משתנות לפי סוג הפעילות של המפעלים ויעמדו על 4–12 דיגומים בשנה, ולכן העלות המרבית הכוללת לכל המפעלים עומדת על כ-432,000 ₪ בשנה, ולא יותר מ-18,000 בשנה למפעל (12 דיגומים בשנה X 1,500 ₪ לכל דיגום).
דרישות הדיגום החדשות של PFAS בשפכים המוזרמים לים באות על רקע העיסוק ההולך וגובר בישראל ובעולם בזיהום PFAS.
תרכובות PFAS (תרכובות פרא ופולי-פלואורואלקליות) הן קבוצה רחבה של חומרים אורגניים סינתטיים המאופיינים ביציבות כימית גבוהה במיוחד ובהתפרקות איטית מאוד בסביבה ולכן הם נוטים להצטבר במים, בקרקע ובמערכות ביולוגיות לאורך זמן. מאפיינים אלה הופכים אותם למזהמים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה.
כיוון שתרכובות PFAS הן בעלות תכונות לדחות שמן ומים, מונעות הכתמה ומייצרות עמידות תרמית גבוהה הן משמשות במגוון של תעשיות, בהן תעשיית הטקסטיל, ייצור מעגלים מודפסים וייצור מוליכים למחצה. נוסף על כך תרכובות PFAS משמשות בקצפים לכיבוי שריפות בחוות דלקים, תחנות כוח, שדות תעופה, בתי זיקוק ועוד. לאורך שנים השתמשו בקצפים אלה בהיקף רחב בתרגילים ובבדיקות תקינות של מערכות כיבוי אש.
תרכובות PFAS מסוכנות גם לסביבה הימית בגלל יציבותן והיכולת שלהן להישאר במים ובמשקעים לאורך זמן רב. תרכובות PFAS עלולות להיספג באורגניזמים ימיים ולהצטבר ברקמות של חסרי חוליות, דגים ויונקים ימיים ולעבור לאורך מארג המזון. השפעות סביבתיות שתוארו בספרות כוללות פגיעה בתהליכי גדילה והתפתחות, שיבוש מערכות רבייה והשפעה שלילית על תפקוד מערכת החיסון של אורגניזמים ימיים. נוסף על אלה, נוכחות PFAS במי הים ובמשקעים עלולה לערער את יציבות המערכת האקולוגית הימית ולסכן הן את המגוון הביולוגי והן שימושים אנושיים במשאבי הים, כמו דיג ונופש .
---
מסמכים רלוונטיים: