המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעו אמש (יום ד') כי נמדדו חריגות של קבוצת המזהמים PFAS (תרכובות פרא ופולי-פלואורואלקיליות - Per- and polyfluoroalkyl substances) בקרקע ובמי התהום בשטח שדה התעופה הישן בתל אביב – שדה דב.

שדה דב נסגר בשנת 2019 ובשנים האחרונות בוצעו שם עבודות פירוק ופינוי תשתיות, במקביל לחקירה וטיפול בקרקעות מזוהמות. החל משנת 2023 ועד לפני כשנה הסתיימו באופן מדורג עבודות השיקום של חלקים שונים במתחם, והמשרד להגנ"ס העניק אישור סופי שהקרקע נקייה. במקביל, חלק מהקרקעות כבר נמכרו על ידי רמ"י ליזמי נדל"ן, שנמצאים בהליכי תכנון מתקדמים והחלו לשווק דירות לציבור. לא ידוע לנו האם הגילוי של המזהמים יעכב או ישנה את תוכניות הפיתוח.

כיצד קרה שחקירת הקרקעות המזוהמות ושיקומן הסתיים לשביעות רצונו של המשרד להגנ"ס, וכעת מתגלים מזהמים נוספים? במשרד להגנ"ס מסבירים כי במהלך חקירת הקרקע ופעולות השיקום שבוצעו בשדה דב בשנים האחרונות,  למשרד עדיין לא הייתה מדיניות מחייבת בנוגע למזהמי PFAS בקרקעות, ולכן החומרים האלה לא נבדקו או טופלו.

בשנים האחרונות עלתה המודעות העולמית למזהמים מסוג PFAS, ורגולטורים בעולם החלו להסדיר את הטיפול בהם. בעקבות זאת, גם בישראל החלו את הטיפול בנושא, ובמסגרת הזו, בוצעו סקרים ארציים לבדיקת ריכוזי PFAS בקרקע ובמי התהום, במקומות בעלי פוטנציאל גבוה יותר להימצאות PFAS, בשל סוג הפעילות במקום.

את תוצאות אחד הסקרים האחרונים שבוצעו, פרסמנו לפני כשנה, ובו התגלו, בין היתר, חריגות של PFAS במי התהום ב-22 אתרים תעשייתיים, ברובם מקור הזיהום הוא שימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS, ונתב"ג הוא אחד האתרים שבו נמצא מוקד זיהום משמעותי. ייתכן שבעקבות תוצאות הסקר הזה, הוחלט לבדוק את המצב גם בשדה דב.

קישור לדוח פוטנציאל זיהום PFAS בשדה דב של המשרד להגנ"ס מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מי תהום מזוהמים פי 1,000 מהתקן ב-7 חוות דלקים, 04.03.2025
2. תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS, 11.11.2024
3. מגמות וחידושים בטיפול בזיהום קרקע ומי תהום, 15.1.2025
4. הנחיות חדשות לאיתור PFAS בדיגום קרקע מזוהמת, 22.07.2024
5. פורסמו דרישות PFAS לתעשייה, 04.07.2024
6. למידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

מקור הזיהום בשדה דב: קצפי כיבוי

אחד ממקורות הזיהום העיקריים של PFAS בעולם הוא קצפי כיבוי. לכן, מקומות שבהם היה שימוש נרחב בקצפי כיבוי, הן לכיבוי שריפות והן למטרות אימון, נחשבים לבעלי פוטנציאל גבוה לזיהום PFAS. לכן, שדות תעופה נחשבים למוקדי זיהום אפשריים, היות שנעשה בהם שימוש בקצפי כיבוי במסגרת אימונים של כיבוי שריפות כחלק מהכשירות של מערך החירום. אגב, כיום בעולם ובישראל עוברים לקצפי כיבוי נטולי PFAS.

גם בשדה דב, שפעל כשדה תעופה אזרחי וצבאי החל משנת 1938 ועד סגירתו בשנת 2019, ככל הנראה מקור הזיהום העיקרי הוא קצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש לאימונים.

נוסף לכך, בדו"ח של המשרד להגנ"ס נאמר כי על פי הממצאים הראשוניים בדיגומי מי התהום, יש בסיס מדעי להבנה שישנה זליגה של הזיהום מהיבשה לרצועת החוף החולית ולים.

הממצאים: במי התהום נמדד ריכוז פי 2,000 מתקן מי השתייה

כפי שעולה מדוח של חברה שביצעה חקירה ראשונית לבחינת פוטנציאל זיהום PFAS באתר שדה דב עבור המשרד להגנ"ס (קישור לדוח בתחתית הכתבה), נמצאו חריגות PFAS בקרקע, במי התהום, וגם בשלוליות מים על פני הקרקע.

במסגרת הסקר נבדקו 3 שלוליות על פני השטח (מים עיליים), בכולן נמדדו ריכוזים חריגים של חומרי PFAS, בריכוז מצרפי של בין 0.62 ל-2.95 מיקרוגרם לליטר, כאשר הריכוז המצרפי המותר לחומרי PFAS לפי תקן מי השתייה שנכנס לתוקף לאחרונה בישראל, מתיר עד 0.1 מיקרוגרם לליטר. כלומר ריכוז גבוה פי 6-30 מהתקן למי שתייה.

מבחינת מי התהום, בוצעו 18 קידוחי ניטור במסגרת הסקר, ובכולן נמדדו חריגות בריכוז המצרפי של ה PFAS, בהשוואה לתקן מי השתייה. כאשר הריכוזים החריגים נעו בין 0.2 ל-194 מיקרוגרם לליטר, כלומר, ריכוז גבוה פי 2 עד פי 2,000 מתקן מי השתייה.

מבחינת קרקע, במהלך הסקר בוצעו 8 דגימות קרקע, וב-4 מהן נמצאו חריגות מהערך המותר למזהמים בקרקע המיועדת לבנייה למגורים (ערכי VSL).

המשמעות: אין סיכון למי שתייה, אך יש סיכון בריאותי במידה והנושא לא יטופל

במשרד להגנ"ס מדגישים כי זיהום מי התהום באתר שדה דב לא מהווה סכנה למקורות מים המשמשים להפקת מי שתייה, אך מדובר בסיכון לסביבה ולבריאות הציבור כיוון שמדובר באתר מיועד לבניית בתי מגורים וקיים חשש לבריאות הציבור ממגע ישיר עם הקרקע. נוסף לכך,  יש סיכון סביבתי לקרקע ומקורות המים ביעדים שאליהם יפונו קרקעות מזוהמות ב-PFAS ולכן יש לשים לב גם להיבט הזה.

כיצד מטפלים בזיהום PFAS בשדה דב?

בעקבות הממצאים המשרד להגנ"ס מעדכן שהחל בביצוע צעדים מיידים לבחינת ממדי הזיהום והסיכון:

• ביצוע בדיקות מדגמיות בקרקע לבחינת פריסת המזהמים לאורכם ועומקים של שכבות הקרקע השונות
• ביצוע בדיקות מדגמיות בחול בחוף הים
• מחקר מהיר לקביעת ערכי סף מבוססי סיכון לשיקום קרקע מזוהמת במרכיבי  PFAS
• קידום תוכנית ניטור בחוף ובים שלאור ממצאיה תיקבע תוכנית פעולה למניעת הזיהום, לאור היותם חופים פתוחים לציבור הרחב.

בהתאם לממצאים של הבדיקות, יוחלט על תוכנית שיקום.

דוח של המשרד להגנ"ס מפרט דרישות ראשוניות לאופן הטיפול בקרקע המזוהמת. באזורים שמיועדים למגורים והם חשודים בזיהום  PFASבקרקע בשל שימוש היסטורי בקצפי כיבוי, יידרש כיסוי או חפירה של הקרקע על מנת למנוע מגע ישיר. באזורים שאינם חשודים בזיהום PFAS בכל זאת יידרש דיגום כאשר מבצעים חפירת קרקע מתחת למפלס מי התהום (לבנית יסודות, מרתפים, חניונים וכו').

המשרד להגנת הסביבה ורמ"י מדגישים כי יישום כלל הפעולות ייעשה כפוף לפיקוח קפדני וכי זהו צעד מניעתי שנועד לספק ודאות ליזמים ולדאוג שייעשה טיפול יסודי ומעמיק בזיהום מתוך שמירה על בריאות הציבור ועל הסביבה. המשרד ורמ"י ימשיכו לעדכן את הציבור לפי הצורך.

כרטיס ביקור: מזהמי PFAS

למי שלא מכיר, קבוצת המזהמים PFAS תרכובות פרא/פולי – פלואורואלקיליות כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. בעשור האחרון גדלו המודעות והראיות המדעיות לכך שהחומרים הללו עלולים לגרום למחלות שונות, בהם סרטן ופגיעה במערכת החיסונית. בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, בין היתר משום שבשתיים מהתרכובות בקבוצה (PFOA PFOS) שהוכחו כרעילות גם בחשיפה לריכוזים מזעריים, נעשה שימוש נרחב בקצפי כיבוי. קצפי הכיבוי גורמים לזיהום קרקע, מי תהום, ומקורות מים לאחר אימונים ובדיקות של מערכות כיבוי.

התייחסויות

אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה פועל באופן מיידי לניהול הסיכונים באמצעות הרחבת חקירת הזיהום במרחב, הנחיות מקצועיות וניטור מורחב בשטח האתר ובחוף הים. המשרד ימשיך לפעול בשיתוף רמ"י וכל הגורמים הרלוונטיים, תוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה".

טלי מורלי, מנהלת מרחב תל אביב, רשות מקרקעי ישראל: "מתוך אחריות לבריאות הציבור, רשות מקרקעי ישראל תפעל בתיאום ובשיתוף פעולה הדוק עם כלל הגורמים הרלוונטיים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה. הרשות מחויבת לפעול בשקיפות מול הציבור והקבלנים שזכו במכרזים ותעדכן בהתאם להתפתחויות ולממצאים. הרשות רואה חשיבות לאומית בקידום הפיתוח ברובע שדה דוב ובהוספת אלפי יחידות דיור במרכז תל אביב, זאת תוך איזון מלא בין צורכי הפיתוח, ההגנה על הסביבה והשמירה על בריאות הציבור".

---

מסמכים רלוונטיים: