המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה מספר עדכונים להנחיות טיפול בקרקעות מזוהמות. העדכונים עוסקים בעיקר בהוספת התייחסות לתרכובות פרא/פולי – פלואורואלקיליות המוכרות בשם PFAS, הנחשבות לחומר מזהם שמצטבר בגוף האדם וגורם לתחלואה.
מדובר בקבוצת מזהמים שהמודעות לנזקים הבריאותיים שלהם התגברה בשנים האחרונות ברחבי העולם, ולכן יש עדכוני רגולציה בעולם, ובישראל, שעוסקים בנושא.
קישורים למסמכי ההנחיות המעודכנים מופיעים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
אחד המסמכים שעודכנו הוא נספח א' להנחיות לביצוע סקר קרקע – רשימת שיטות דיגום ואנליזה. הנספח פורסם לראשונה לפני 4 שנים, עודכן לאחרונה לפני כשנה, וכעת הוא מתעדכן פעם נוספת – כלומר גרסה 3.
בנספח מופיעות רשימות של מזהמים לבדיקה במהלך סקר קרקע: נדיפים, נדיפים בגז אקטיבי TO-15, חצי נדיפים, מתכות וחומרי נפץ. לגבי כל מזהם מפורטת שיטת הדיגום ופירוט לגבי בקרות איכות הנדרשות להבטחת דיגום תקין. לבסוף כולל המסמך פרק עם הנחיות לשינוע דגימות קרקע לחו"ל.
רשימת המזהמים בנספח נקבעה לפי שכיחות המזהמים בבדיקות קרקע שבוצעו באתרים שונים בארץ בשנים האחרונות, יכולות אנליטיות של המעבדות לגילוי וכימות המזהמים בדוגמאות הקרקע ועל פי ערך סף מבוסס סיכון עבור כל מזהם בקרקע כמפורט בטבלאות העזר.
כעת, במסגרת העדכון, נוספה לרשימת המזהמים לבדיקה במהלך סקר קרקע גם חומרי PFAS, עם פירוט של שיטת הדיגום, בקרת איכות, ודגשים להבטחת דיגום תקין.
לצד עדכון רשימת שיטות הדיגום והאנליזה, פורסם מסמך נלווה חדש – פרוטוקול דיגום לחומרים מקבוצת ה- PFAS. המסמך נותן דגשים לאיתור תרכובות PFAS בדיגום קרקע, ומפרט על ציוד הדיגום, אופן נטילת הדוגמאות, כלי דיגום ונפח הדוגמה, ביצוע קידוחים, אחסון הדוגמאות משלב הדיגום ועד האנליזה, ניקיון הציוד, בקרות איכות ותיעוד, ומעבדות אנליטיות.
המידע במסמך החדש מבוסס על פרוטוקולים של מדינות שונות בעולם, בהן: ארה"ב, ניו זילנד ובריטניה. וגם על פרוטוקולים ממעבדות בעולם כגון: יורופינס, אלפא ו- Con-Test.
מסמך נוסף שפורסם לראשונה, הוא נספח א' לטבלת העזר לערכי סף מבוססי סיכון, שמוסיף ערכי הסף עבור תרכובות PFAS.
המסמך שפורסם הוא נספח לטבלת ערכי סף מבוססי למזהמים בקרקע. טבלת ערכי הסף עודכנה לאחרונה בינואר 2023, והיא משמשת לקביעת ערכי סף ראשוניים מחמירים המגדירים את ריכוז המזהמים בו קרקע נחשבת למזוהמת (ערכי VSL - Very Strict Level) וגם לקביעת ערכי מטרה לשיקום הקרקע המזוהמת על בסיס סיכון לאדם ולסביבה, לפי מתודולוגיית ה- IRBCA. במסמך ניתן לבצע חיפושים וחיתוכים לפי שם, מספר או"ם, או משפחת מזהמים.
כאמור, כעת מתפרסם לראשונה נספח א' לאותה טבלת ערכי סף. השימוש בנספח דומה, אך מופיעים בו ערכי סף רק עבור תרכובות PFAS, עם 31 תרכובות שונות.
קבוצת המזהמים PFAS תרכובות פרא/פולי – פלואורואלקיליות כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. בשל תכונותיהן הייחודיות, השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד.
בעשור האחרון גדלו המודעות והראיות המדעיות לכך שהחומרים הללו עלולים לגרום למחלות שונות, בין היתר משום שהם מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים בו. שתי התרכובות ארוכות שרשרת הנפוצות בקבוצה הן PFOA ו- - PFOS הוכחו במחקרים רבים כתרכובות רעילות ביותר גם בחשיפה לריכוזים מזעריים.
בהתאם לכך, מדינות מאמצות ערכי סף עם רגישות גבוהה מאוד לנוכחות חומרי ה-PFAS במי השתיה. במקביל, חברות תעשייתיות ומדינות נאלצות ליטול אחריות על הנזק הבריאותי הנגרם לאוכלוסייה כתוצאה מהזיהום.
בשנים האחרונות, גם בארץ מתחילים לנקוט בצעדים מעשיים. גורמים ממשלתיים ואחרים עוסקים בבירור מעמיק של הסיכון מחומרים אלה, מידת הימצאותם בארץ, אפשרויות הגבלת השימוש בהם, יצירת יכולות מעבדתיות לביצוע אנליזות לדיגומי החומרים ועוד.
לפני כשבועיים דיווחנו על נתוני סקר שהתפרסם, לפיו בחלק גדול מהדיגומים שבוצעו, נמצאו חומרי PFAS: בשפכי תעשייה, מט"שים, נחלים ומטמנות פסולת. מי הקולחין המטופלים במט"שים משמשים להשקייה חקלאית, כך שיש סיכון שחומרי ה PFAS יגיעו לקרקע ומשם לירקות ולפירות, במקביל לחלחול למי התהום, שנשאבים ומשמשים כמי שתייה. זאת לצד מציאת PFAS בקידוחי מי שתייה, בסקר של משרד הבריאות.
באותו דיווח עדכנו שפורסמו סדרה של מסמכים להסדרת ההתמודדות עם PFAS. כדי לצמצם את השימוש ב- PFAS בתעשייה, פורסמה להערות הציבור טיוטת תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS בתעשייה. לפי המשרד להגנ"ס, אמנם אין ייצור של חומרי PFAS בישראל, אך יש עד 220 מפעלים בישראל שעושים שימוש בחומרי גלם המכילים PFAS, ועוד עד 60 מפעלים שעושים שימוש בקצפי כיבוי המכיליםPFAS .
במקביל, פורסם עדכון למדריך סיווג פסולת מסוכנת והנחיות לדיגום ואנליזה של פסולת מסוכנת עבור חומרי PFAS. לצידם פורסמו גם טופסי דיווח. ועבור כל השינויים הרגולטורים האלה, פורסם מסמך הערכת השפעת רגולציה על המשק – דוח RIA.
-------
מסמכים רלוונטיים: