השבוע פרסם המשרד להגנת הסביבה סדרה של מסמכים הנוגעים להסדרת ההתמודדות עם תרכובות פרא/פולי – פלואורואלקיליות המוכרות בשם PFAS, הנחשבות לחומר מזהם שמצטבר בגוף האדם וגורם לתחלואה.
לפי נתוני סקר שהתפרסם כעת, בחלק גדול מהדיגומים שבוצעו, נמצאו חומרי PFAS: בשפכי תעשייה, מט"שים, נחלים ומטמנות פסולת. מי הקולחין המטופלים במט"שים משמשים להשקייה חקלאית, כך שיש סיכון שחומרי ה PFAS יגיעו לקרקע ומשם לירקות ולפירות, במקביל לחלחול למי התהום, שנשאבים ומשמשים כמי שתייה. זאת לצד מציאת PFAS בקידוחי מי שתייה, בסקר של משרד הבריאות.
כדי לצמצם את השימוש ב PFAS בתעשייה, פורסמה כעת להערות הציבור גם טיוטת תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS בתעשייה. המשרד להגנ"ס מסביר כי אין כיום ייצור של חומרי PFAS בישראל, אך יש עד 220 מפעלים בישראל שעושים שימוש בחומרי גלם המכילים PFAS, ועוד עד 60 מפעלים שעושים שימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS .
במקביל, פורסם עדכון למדריך סיווג פסולת מסוכנת והנחיות לדיגום ואנליזה של פסולת מסוכנת עבור חומרי PFAS. לצידם פורסמו גם טופסי דיווח. ועבור כל השינויים הרגולטורים האלה, פורסם מסמך הערכת השפעת רגולציה על המשק – דוח RIA.
בארגון אדם טבע ודין, שהגיש לפני שנה וחצי עתירה כנגד הטיפול הלקוי של המדינה בצמצום החשיפה לחומרי PFAS, טוענים שצריך לזרז את התהליכים ולמקד אותם. לדברי עורכת הדין מירב עבאדי, מנהלת רגולציה בעמותת אדם טבע ודין: "אם אתה חושש שהמזון ומי השתייה שלך מזוהמים בחומרי PFAS שמצטברים בגוף האדם וגורמים לתחלואה, אתה לא ממתין שנים ארוכות לעדכון ויישום רגולציה ובינתיים ממשיך לשתות ולאכול כרגיל". פירוט נוסף בהמשך הכתבה.
טיוטת היתר הרעלים פורסמה להערות הציבור עד לתאריך 31.7.2024. קישורים לכל המסמכים מופיעים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפני שנתיים דיווחנו על סדרת דיגומים בקידוחי ניטור ושאיבה של מי תהום לבדיקת ריכוז PFAS, שביצע משרד הבריאות בשיתוף עם רשות המים.
כעת יש נתונים שלמים יותר היות והסקר