לאחרונה נערך הכנס השנתי בנושא התמודדות עם זיהום בקרקע ומי תהום, ביוזמת המכון לאנרגיה וסביבה. בכנס הציגו את המגמות, האתגרים, והנתונים של הטיפול בקרקעות מזוהמות בשנה החולפת.
בין הנושאים:
בכנס השתתפו נציגי המשרד להגנ"ס, נציגי רשות המים, חברות טיפול בקרקעות מזוהמות, וגופים נוספים.
כתבות רלוונטיות:
חוק קרקעות מזוהמות נמצא כעת בשלבי הכנה וטיוטה ראשונית כבר הופצה לבעלי עניין במקביל להכנת מסמך השפעה של הרגולציה (RIA), כך אמר בכנס אבי חיים, סמנכ"ל רישוי סביבתי במשרד להגנ"ס. החוק נועד להסדיר את הטיפול בקרקעות מזוהמות ואת הסמכויות הישירות של המשרד להגנ"ס בעניין חקירה של הקרקע ו/או שיקומה.
מאז 2011 יש ניסיונות להעביר חוק להסדרת הטיפול בקרקעות מזוהמות. ברוב המקרים, הניסיונות לא צלחו בשל מחלוקת בין משרד האוצר רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון על מימון הטיפול בקרקעות המזוהמות, שמרביתן זוהמו בשל פעילות של התעשיות הביטחוניות או צה"ל.
כיום, לאחר שפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות שבאחריות המדינה כבר נמצא בשלבים מתקדמים, והגורמים השונים מבינים את החשיבות שבשיקום הקרקעות לטובת שימושים שונים, המשרד להגנ"ס סבור שיש הזדמנות לקדם את החוק.
החוק יאסור על זיהום קרקע, יגדיר את הסמכויות הישירות של המשרד להגנת הסביבה בנושא, יקבע מי אחראי לשקם קרקעות מזוהמות, יגדיר מנגנוני מימון גם לאותם אתרים מזוהמים בהם הגורם המזהם כבר אינו קיים או שאינו בעל הקרקע, ויגדיר את האופן שבו יש להנגיש לציבור את המידע בנושא.
מלבד החוק, לדברי אבי חיים, בקרוב תתפרסם המדיניות למניעת זיהום קרקע ומי תהום מצנרת ומכלים תת קרקעיים בתחנות דלק, לאחר שטיוטה פורסמה לפני כשנה לציבור. המדיניות המעודכנת תאסור בהדרגה עד שנת 2040 על שימוש במכלים תת קרקעיים בעלי דופן אחת.
אחד החידושים בשנה החולפת, היה הגשת בקשות, סקרים ודיווחים על שלבי הטיפול השונים בקרקעות המזוהמות באמצעות המערכת הממוחשבת של 'פורטל תעשיות' של המשרד להגנ"ס. מדובר בין היתר בסקר היסטורי, סקר קרקע וסקר גז קרקע.
לפי נתונים שהציג עפרי חזיז, ממלא מקום ראש אגף קרקעות מזוהמות במשרד להגנ"ס, מחודש מרץ (אז החלו הדיווחים במערכת הממוחשבת) ועד סוף 2024 התקבלו יותר מ-1,000 דיווחים מ-540 אתרים שונים. מעבר לנתוני הסקר, הדיווח כולל מידע סביבתי על האתר. השאיפה היא שבעתיד המידע שמוזן למערכת יהיה זמין לציבור.
להלן, פילוח סוגי הסקרים בתחום הקרקעות המזוהמות שהוגשו במערכת הממוחשבת של המשרד להגנ"ס בחודשים מרץ-דצמבר 2024:
עפרי חזיז מהמשרד להגנ"ס הציג בכנס גם נתונים על כמויות וסוג הטיפול בקרקעות מזוהמת במהלך 2024. לפי הנתונים, במהלך 2024 פונו 735 אלף טונות של קרקעות מזוהמות ליעדי טיפול שונים.
סוג הטיפול הנפוץ ביותר היה טיפול ביולוגי בעזרתו טופלו כ-40% מהקרקעות המזוהמות שפונו. לאחר מכן, כ-26% מהקרקעות המזוהמות פונו לכיסוי באתרי פסולת יבשה. טיפול באמצעות שריפה וטיפול באמצעות שטיפה לקחו כל אחד 15%.
פילוח יעדי קצה של קרקעות מזוהמות בשנת 2024
פרויקט שיקום קרקעות המדינה שמתנהל כבר 7 שנים אחראי למרבית הפרויקטים של שיקום קרקעות מזוהמות בישראל. לפי נתונים שהוצגו בכנס, נכון לסוף שנת 2024, נבחנו במסגרת הפרויקט 106 אתרים, מהם 43 קיבלו אישור על סיום פעולות (NFA) ושיחררו 11,000 דונם לפיתוח ובנייה.
כיום עדיין יש 41 אתרים בביצוע, מהם 16 אתרים שנמצאים בשלב השיקום, 19 אתרים בשלב של חקירת הקרקע ו-16 אתרים נוספים בשלב של ביצוע סקר היסטורי. בנוסף לכך, קיימים 12 סקרים היסטוריים המאושרים להפקדה.
נושא נוסף שעלה בכנס הוא הטיפול של המדינה במזהמים ממשפחת PFAS – תרכובות פרא/פולי – פלואורואלקיליות.
לדברי ניבי קסלר מרשות המים, כבר 5 שנים שרשות המים ממפה את הנוכחות של PFAS במשק המים, עם דגש על האתרים בהם יש פוטנציאל גבוה יותר למצוא ריכוזי PFAS, כמו תחנות וחוות דלק, שדות תעופה, ומתקני אנרגיה, משום שבהם מתמשים בקצפי כיבוי אש שמכילים PFAS. לכן, ברשות המים סבורים שמצאו את האתרים עם ריכוזי ה-PFAS המשמעותיים ביותר, אך ממשיכים את הבדיקות וצופים כי יתגלו עוד אתרים מזוהמים, אך עם ריכוזים יותר נמוכים.
מתוך 360 בארות של קידוחי מי שתייה (מי תהום) שנבדקו, 83% נמצאו נקיות, וב-17% הנותרות נמצא PFAS. מתוך הבארות בהן נמצא PFAS, ב-20 בארות הריכוז היה גבוה מהתקן האירופאי שישראל אימצה וצפוי להכנס לתוקף בשנת 2026, אך הוחלט כבר עכשיו להפסיק להשתמש בבארות האלה לשאיבת מי שתייה.
בניטור מאגרי קולחין המיועדים להשקיה חקלאית, נרשמה תמונה מדאיגה: ב-70% מהם נמצאו חומרי PFAS וב-10% מהם נוכחות התרכובות הבעייתיות הייתה חריגה. מאחר שכיום אין תקינה לתוצרת חקלאית עם PFAS, אין מניעה להשקות שטחים חקלאיים עם המים הללו,. משמעות הדבר היא שהתוצרת החקלאית שהציבור רוכש עלולה להיות "נגועה" בחומרי PFAS.
ד"ר חני עבדת מהמשרד להגנ"ס הרחיבה בכנס על דרכים שבהן המשרד מאתר את המקורות האנושיים שגרמו לזיהומי PFAS של מי התהום והקרקעות. לדבריה, בשלב הראשון המשרד להגנ"ס מקבל מרשות המים נתונים על קידוחי מי תהום בהם נמצאו ריכוזי PFAS. בשלב השני הוא מאתר מקורות זיהום אפשריים לפי היתרי הרעלים והפעילויות של המפעלים שליד הקידוח המזוהם. כשנמצאת התאמה בין המזהמים בקידוח לפעילות הסמוכה, המשרד דורש מהמפעל לבצע סקר היסטורי ותוכנית לדיגום PFAS, והוא עורך סיור באתר כדי לבחון אזורי זיהום אפשריים.
לדברי עבדת, עד כה המשרד להגנ"ס דרש סקר היסטורי ותוכנית דיגום מ-10 מפעלים הסמוכים לקידוחי מי שתייה מזוהמים ב-PFAS, שידוע גם שקיים בהם שימוש ב-PFAS. מפעל אחד סיים חקירה ולא נמצאו בה ממצאי PFAS. 3 מפעלים נוספים מתוך העשרה סיימו חקירה ובקרוב תתקבל תמונה מלאה לגבי פרופיל הזיהום שלהם.
מבחינת התוכניות להמשך, עבדת ציינה כי המשרד ממתין לקבל לידיו ממצאים מחקירות קרקע נוספות ולהשלים חקירות קרקע באתרים חשודים שנמצאים בתהליך. בהתאם לממצאים המשרד יסיק מסקנות כוללות יותר לגבי מצב זיהום ה-PFAS בישראל. המשרד מתכוון להמשיך ולשתף פעולה עם רשות המים ומשרד הבריאות כדי להילחם בתופעה, ובו זמנית יתמוך בפיתוח טכנולוגיות לשיקום קרקעות מזוהמות ב-PFAS.
נציין כי לפני כחודשיים דיווחנו שהמשרד להגנ"ס פרסם תנאים נוספים להיתר רעלים לחומריPFAS בתעשייה, שמיועדים לכ-770 בעלי היתר רעלים רלוונטיים.
בכנס השתתף גם שמואל אפוטה, מנהל תחום קרקעות מזוהמות של פארק המיחזור 'קומפוסט אור' שבבקעת הירדן. אפוטה הציג שני פרויקטים מיוחדים של שיקום קרקעות מזוהמות שהחברה הובילה בתקופה האחרונה:
בפארק המיחזור קומפוסט אור מפעילה החברה מתקן לטיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות, שטיפל עד היום במאות אלפי טונות. הטיפול הביולוגי במתקן נמשך חודשים אחדים, במהלכם מוסיפים לקרקע המטופלת מטייבי קרקע ומים לעידוד תהליך הפירוק הביולוגי של המזהמים. לאחר הטיפול, הקרקע נשלחת ברוב המקרים להטמנה, אך בקומפוסט אור קוראים למשרד להגנ"ס לסייע לה לעודד יזמים להשתמש בקרקע המטופלת בפרויקטים של תשתיות, חומר להשבה, ובשימושים נוספים.
במקרה של פרויקט תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, נבנו מתקני טיפול סגורים זמניים באתר המזוהם במיוחד לצורך הפרויקט, בהתאם לדרישה של בעלת הקרקע, חברת תדהר והראל. מדובר היה במקרה ראשון בישראל של טיפול ביולוגי במתקן סגור באתר השיקום עצמו, ולכן נדרשו התאמות של הציוד ושיטת הטיפול.
לאחר שלב של פיילוט מוצלח, החברה ביצעה תהליך של scale up, ובחודש מאי האחרון, לאחר שנבנו המתקנים הסגורים באתר בעכו, התחילה לטפל בקרקע באתר עצמו. עד כה החברה טיפלה בהצלחה בלמעלה מאלף טונות של קרקע מזוהמות, בתקופה של חצי שנה. כעת החברה ממתינה לאסדרה מצד המשרד בנוגע למקום שאליו יש להעביר את הקרקע המטופלת.
בפרויקט של החברה הממשלתית נצר השרון, קומפוסט אור קיבלה דוגמית של הקרקע המזוהמת בשאריות חומרי נפץ לצורך בדיקות ראשוניות. במעבדת הפיתוח של קומפוסט אור, פותח תוסף בשם ביוכימקס (ביולוגי-כימי) במיוחד כדי לטפל בזיהום של חומרי נפץ, שהוא ייחודי.
השימוש בתוסף במעבדה הצליח מעל למצופה, כשבתוך שבועיים התקבלו תוצאות ש- 95% מהמזהמים הופחתו אל מתחת לערכי הסף. כעבור חודשיים הופחתו 99% מהם. לאחר מכן החל פיילוט לטיפול בקרקע באתר בדרום, ובמהלכו החברה בדקה כיצד משפיעים פרמטרים שונים על הטיפול, ביניהם היפוך, אחוז הרטבה ועוד. גם התוצאות של הפיילוט היו מוצלחות. אפוטה ציין כי בכך החברה עמדה באתגרים המדעיים, הטכניים והלוגיסטיים והיא ניצבת כיום בחזית החברות לביצוע פרוישטים מורכבים של שיקום קרקעות מזוהמות.
----------
הדברים נאמרו בכנס השנתי בנושא התמודדות עם זיהום בקרקע ומי תהום, ביוזמת המכון לאנרגיה וסביבה.
ספקים לטיפול בזיהום קרקע:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ורידיס | דורון בכר | 054-9360419 | verisoil@infospot.co.il |
קומפוסטאור | ליאת גרוס | 072-3719906 | compost@infospot.co.il |
גרינסויל | ארז רמון | 054-9360575 | greensoil@infospot.co.il |
טיבכו | רותם נסל | 072-3942060 | tibco@infospot.co.il |
וזה אקולוגיה | מוריה סחלי | 072-3925243 | vasa@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |