בעקבות החריגות בערכי קבוצת המזהמים PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות, Per- and polyfluoroalkyl substances) שהתגלו לאחרונה בקרקע ובמי התהום בשטח שדה דב בתל-אביב, פרסם המשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הנחיות מקצועיות מעודכנות ליזמים בנושא דיגום, חקירה ופינוי קרקעות מזוהמות משטח אתר שדה דב.

במקביל לפרסום מסמך ההנחיות, מקדם המשרד להגנ"ס שורה של צעדים ממוקדים לטיפול בזיהום ה-PFAS שהתגלה בשדה דב, בהם: עדכון ערכי הסף למזהמי PFAS לצורך קביעת יעדי פינוי קרקע, האצת אישור תוכניות חקירת קרקע ואישורי פינוי לאתרי קצה מורשים וקידום מנגנון שיאפשר כניסה מהירה לשטח של החברה לשירותי איכות הסביבה לביצוע עבודות חקירה ושיקום בכמה מגרשים במקביל.

נוסף על אלה בודקים המשרד ורמ"י הימצאות מזהמי PFAS בעוד מתחמים הנמצאים בשלבי תכנון, בנייה או שיווק. כמו כן נבחנת אפשרות לעדכן סקרים היסטוריים ותוכניות דיגום באתרים שבהם נעשה בעבר שימוש בתרכובות PFAS או שאותרו בהם מרכיבי PFAS במי התהום, כדי להבטיח טיפול מקצועי ומוקדם במקרה הצורך.

בשנים האחרונות עלתה המודעות העולמית למזהמים מסוג PFAS ורגולטורים בעולם החלו להסדיר את הטיפול בהם. בעקבות כך החלו גם בישראל לטפל בנושא ולבצע סקרים ארציים לבדיקת ריכוזי PFAS  בקרקע ובמי התהום במקומות בעלי פוטנציאל גבוה יותר להימצאות PFAS בגלל סוג הפעילות במקום. במקביל החלו המשרד להגנ"ס ורשות המים לעדכן את ערכי הסף של PFAS בשורה של תקנות והנחיות סביבתיות.

בינתיים, באיחוד האירופי נכנסו לפני כחודש לתוקפם כללים חדשים המחייבים את המדינות החברות לבצע באופן אחיד ניטור של ריכוזי PFAS במי שתייה, לפי ערך הסף החדש (0.1 מיקרוגרם לליטר, ערך הסף למי שתייה שאומץ גם בישראל) שנקבע בעדכון דירקטיבת המים. כמו כן, פורסם דוח שמעריך את עלות הטיפול במזהמי PFAS באיחוד האירופי במאות מיליארדי €.

במקביל, פרסמה לאחרונה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) שורה של צעדי רגולציה וצעדים שננקטו בשנה האחרונה בתחום הטיפול בזיהום PFAS, בהם עדכון רגולציות וערכי סף, הקצאת תקציבים, פעולות לזיהוי תרכובות  PFAS במי השתייה, פעולות לניקוי וסילוק PFAS מהקרקע ומהמים ועוד.

קישור לנוסח ההנחיות המלא של המשרד להגנ"ס בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. נמצאו מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, במתחם שדה דב בתל-אביב, 5.2.2026
2. אירופה: עדכון ערכי סף למזהמים במקורות מים והגבלת PFAS בקצפי כיבוי, 28.10.2025
3. מי תהום מזוהמים פי 1,000 מהתקן ב-7 חוות דלקים, 04.03.2025
4. ארה"ב אישרה שורת חוקים ותמריצים בתחום הסביבה, 9.12.2024
5. תנאים נוספים להיתר רעלים לחומרי PFAS, 11.11.2024
6. למידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

המשרד להגנ"ס: שורה של צעדים לטיפול מהיר בזיהום בשדה דב

המשרד להגנ"ס הודיע בתחילת השבוע שעבר שהוא מקדם צעדים לטיפול מהיר, מקצועי וממוקד בזיהום הקרקע שהתגלה בשדה דב ובמקביל פועל לצמצום למינימום הנדרש של פגיעה ביזמים שכבר החלו בבנייה ובעובדות הפיתוח במתחם. בין הצעדים:

• עדכון ערכי הסף של קבוצת מזהמי PFAS לשיקום הקרקעות שעל בסיסם ייקבעו יעדי הקצה המורשים לפינוי קרקע.
• המשרד להגנ"ס פועל להאיץ את אישור תוכניות חקירת הקרקע ואת הבקשות לאישורי מנהל לפינוי קרקעות מזוהמות לאתרי קצה מורשים, אם יידרשו.
• המשרד להגנ"ס, בתיאום עם עיריית תל-אביב–יפו, מקדם מנגנון עבודה מהיר לכניסת החברה לשירותי איכות הסביבה (הזרוע המבצעת) לשטח ולתיאום עבודות החקירה והשיקום עם היזמים. במשרד מדגישים שהחברה לשירותי איכות הסביבה ערוכה לבצע עבודות בכמה מגרשים במקביל ובאופן שיסייע להמשיך ולקדם את התוכניות לצד טיפול סביבתי אחראי.

המשרד להגנ"ס בודק עוד מתחמים להימצאות PFAS

במקביל בוחנים המשרד להגנ"ס ורמ"י בימים אלה אם יש מזהמי PFAS בעוד מתחמים בנמצאים בהליכי תכנון, בנייה או שיווק. המטרה של בחינה זו היא להעריך את רמת הסיכון הפוטנציאלית ממזהמים אלה ולהבטיח טיפול מקצועי ומוקדם במקרה הצורך.

המשרד להגנ"ס מדגיש כי הוא בוחן אם יש צורך לעדכן את הסקרים ההיסטוריים ואת תוכניות הדיגום במתחמים שבם נעשה בעבר שימוש בתרכובות PFAS או באתרים שבהם נמצאו מרכיבי PFAS  במי התהום.

ההנחיות: מי יבצע את חקירות הקרקע, ואיך יש לפנות את הקרקע?

ההנחיות ליזמים שפרסם המשרד להגנ"ס בעקבות ערכי ה-PFAS החריגים שהתגלו במתחם שדה דב מחולקות להנחיות מנהלתיות והנחיות מקצועיות.

ההנחיות המנהלתיות כוללות בין השאר הוראה לכלול את הנחיות המשרד להגנ"ס בהיתרי הבנייה של המגרשים והנחיה שפינוי הקרקע משטח המגרשים ייעשה לפי תקנות סילוק פסולת חומרים מסוכנים. עוד הנחיות מנהלתיות:

• את חקירות הקרקע/מי התהום תבצע חברת ייעוץ מטעם היזם או החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה.
• העדפה שחקירות קרקע יתבססו על דגימות קרקע שנלקחו באמצעות מכונות קידוח מתאימות ובהתחשב בנתונים הגיאוטכניים של האתר.
• באתרים שבהם עבודות הפיתוח נמצאות כבר בעיצומן, עדיף לערוך את סקר הקרקע בשטח המגרש באמצעות מכונת קידוח. במקביל, מוצע לנצל את עבודות הפיתוח כדי לדגום את הקרקע המצטברת באתר באמצעות סקרי קרקע ודיגום מערומים.

לצד ההנחיות המנהליות, המסמך כולל גם הנחיות מקצועיות הנוגעות לתדירות ופריסת הקידוחים. כמו כן כוללות ההנחיות כוללות גם הוראות נפרדות בנושא דיגום החומר שנחפר במסגרת פיתוח המגרשים המתייחסות לצורת הדיגום ואופן פינוי הקרקע.

מדוע התגלה זיהום ה-PFAS בשדה דב רק עכשיו?

שדה דב נסגר בשנת 2019 ובשנים האחרונות בוצעו במתחם עבודות פירוק ופינוי תשתיות, במקביל לחקירה וטיפול בקרקעות מזוהמות. החל משנת 2023 ועד לפני כשנה הסתיימו עבודות השיקום של חלקים שונים במתחם, והמשרד להגנ"ס העניק אישור סופי שהקרקע נקייה. במקביל, רמ"י כבר מכר חלק מהקרקעות ליזמי נדל"ן שנמצאים בהליכי תכנון מתקדמים והחלו לשווק דירות לציבור. לא ידוע אם גילוי המזהמים יעכב או ישנה את תוכניות הפיתוח.

איך קרה שחקירת הקרקעות המזוהמות ושיקומן הסתיים לשביעות רצונו של המשרד להגנ"ס, אך כעת מתגלים מזהמים נוספים? במשרד להגנ"ס מסבירים שבמהלך חקירת הקרקע ופעולות השיקום שנעשו בשדה דב בשנים האחרונות, למשרד עדיין לא הייתה מדיניות מחייבת בנוגע למזהמי PFAS בקרקעות, ולכן החומרים האלה לא נבדקו או טופלו.

בשנים האחרונות עלתה המודעות העולמית למזהמים מסוג PFAS, ורגולטורים בעולם החלו להסדיר את הטיפול בהם. בעקבות זאת, גם בישראל החלו את הטיפול בנושא, ובמסגרת הזו, בוצעו סקרים ארציים לבדיקת ריכוזי PFAS בקרקע ובמי התהום, במקומות בעלי פוטנציאל גבוה יותר להימצאות PFAS, בשל סוג הפעילות במקום.

האיחוד האירופי: נכנסו לתוקף ערכי סף להימצאות PFAS במי שתייה

במקביל לצעדים שהמשרד להגנ"ס נוקט כעת בהקשר של חומרי PFAS, אנחנו מעדכים כי לפני כחודש נכנסו לתוקפם באיחוד האירופי כללים חדשים המחייבים את המדינות החברות לבצע איתור אחיד של ריכוזי PFAS במי השתייה, לפי ערכי הסף החדשים (0.1 מיקרוגרם לליטר) שנקבעו במסגרת עדכון דירקטיבת מי השתייה שמדינות האיחוד אימצו.

לפי הכללים החדשים, מדינות האיחוד נדרשות לדווח לנציבות האירופית על תוצאות הניטור, כולל על חריגות מערכי הסף, אירועים חריגים והקלות שאושרו. במקרה של חריגה מערכי הסף, על המדינות לנקוט צעדים להפחתת הזיהום ולהגנה על בריאות הציבור, כולל סגירת קידוחים מזוהמים, הוספת שלבי טיפול או הגבלת השימוש במי השתייה.

מדובר בפעם הראשונה שבאיחוד האירופי מיישמים ניטור שיטתי של PFAS במי שתייה. כדי להבטיח שהכללים ייושמו באופן אחיד בכל מדינות האיחוד, פורסמו לפני כשנתיים הנחיות טכניות בנוגע לשיטות המדידה.

דוח של האיחוד: מאות מיליארדי € לטיפול בזיהום PFAS

בתוך כך, דוח חדש של האיחוד האירופי בחן את ההשפעה הכלכלית של זיהום PFAS ומצא שהטיפול בו כרוך בעלויות גבוהות מאוד המוטלות על כלל הציבור.

הדוח קובע שאם עד שנת 2050 לא יינקטו פעולות לצמצום זיהום ה-PFAS והמשך שימוש בחומרי PFAS, העלות הכוללת של הטיפול בזיהום ובהשלכותיו תעמוד על כ-440 מיליארד €. טיפול בזיהום במקור עד שנת 2040 עשוי לחסוך כ־110 מיליארד €, בעוד טיפול במים מזוהמים צפוי לעלות יותר מטריליון €. יש לציין כי הדוח מעריך רק את עלויות הטיפול בזיהום הנובע מכמה תרכובות PFAS המוסדרות כבר היום ברגולציה (מתוך אלפי תרכובות PFAS קיימות) ולכן הוא משקף אומדן חלקי בלבד של העלות האמיתית של הטיפול בזיהום PFAS.

קישור לדוח המלא בסוף הכתבה.

ארה"ב: שורה של צעדים לטיפול בזיהום PFAS

גם בארצות הברית פועלים לטיפול בזיהום PFAS ולאחרונה פרסמה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) רשימה של פעולות שהסוכנות נקטה בשנה החולפת, כדי להתמודד עם הסיכונים של זיהום PFAS. בין הצעדים:

• השקת יוזמת PFAS OUTreach שמטרתה לשדרג מערכות מים ציבוריות כדי שיוכלו לטפל בזיהום PFAS ולסייע בפיתוח פתרונות טכניים ומעשיים בשיתוף רשויות מקומיות.
• הקצאת 945 מיליון $ לצמצום החשיפה ל-PFAS במי שתייה.
• פיתוח שיטה לזיהוי 40 תרכובות PFAS בשפכים, מים עיליים, מי תהום, קרקע, בוצה, משקעים, תשטיפי מטמנה ורקמות דגים.
• הצעה לשנות את הרגולציה במסגרת חוק החומרים הרעילים (TSCA) כדי לצמצם כפילויות בדיווח.
• קידום של קביעת ערכים ל-PFOA ו-PFOS בתקנות מי השתייה, ורישום 2 תרכובות אלה כחומרים מסוכנים.
• עדכון תדירות הדיווח על השמה וסילוק של PFAS, מפעם ב-3 שנים לפעם בשנה.

מהם מזהמי PFAS?

קבוצת המזהמים PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות) כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. בעשור האחרון גברה המודעות והצטברו הראיות המדעיות לכך שהחומרים האלה עלולים לגרום למגוון של מחלות, בהן סרטן ופגיעה במערכת החיסונית. בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, בהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, בין היתר משום שבשתיים מהתרכובות בקבוצה (PFOA ,PFOS) שהוכחו כרעילות גם בחשיפה לריכוזים מזעריים, נעשה שימוש נרחב בקצפי כיבוי. קצפי הכיבוי גורמים לזיהום קרקע, מי תהום, ומקורות מים לאחר אימונים ובדיקות של מערכות כיבוי.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה :"מרגע שהתקבלו הממצאים בשדה דב, המשרד פועל במהירות כדי להשלים את הבדיקות הנדרשות ולוודא טיפול סביבתי מלא, תוך שמירה על רציפות הבנייה והפיתוח במקום. במקביל נבחנים גם מתחמים רלוונטיים נוספים. נמשיך ללוות את הפרויקט ואת היזמים עד להשלמת הטיפול כנדרש, תוך שמירה קפדנית על בריאות הציבור והסביבה".

----

מסמכים רלוונטיים: