ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) דורש מהמשרד להגנת הסביבה לבטל את עדכון ערכי הסף לשיקום קרקעות מזוהמות ב-PFAS שפורסם לאחרונה. כפי שדיווחנו לפני כשבועיים, העדכון כולל 4 מזהמי PFAS בלבד לעומת כ-12 מזהמים שנכללו בגרסה הקודמת שפורסמה בחודש דצמבר 2024, כמו כן עודכנו ערכי הסף.
במכתב שאט"ד שלח למשרד להגנ"ס נטען כי ערכי הסף המעודכנים מקלים משמעותית בהשוואה לערכים הקודמים שהיו בתוקף ושפורסמו בחודש דצמבר 2024 .כמו כן נטען שערכי הסף החדשים נקבעו על סמך חוות דעת של חברת ייעוץ פרטית ובלי להתייעץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים, ובראשם משרד הבריאות ורשות המים.
נוסף על אלה אט"ד מותחת ביקורת על עיתוי עדכון ערכי הסף והקשר לזיהום ה-PFAS שהתגלה בקרקעות ובמי התהום במתחם שדה דב כמה שבועות לפני כן: לפי ההנחיות שהיו בתוקף עד לעדכון, הקרקע בשדה דב נחשבה למזוהמת ואילו אחרי העדכון, הקרקע כבר אינה נחשבת למזוהמת. המשמעות הפרקטית של העדכון, כך לפי אט"ד, היא שקרקעות שנחשבו למזוהמות לפני כן ושפונו ויפונו ממתחם שדה דב, נחשבים כעת לקרקעות לא מזוהמות ולא יטופלו כנדרש. התוצאה עלולה להיות הפצת הזיהום בכל רחבי הארץ וזליגה של הזיהום למקורות מים.
באט"ד טוענים כי העיתוי של פרסום ההנחיות החדשות והמהירות שבה הן גובשו מעלים חשד שיש קשר בין הפרסום לבין זיהום ה-PFAS שהתגלה לפני כחודש וחצי בקרקע ובמי התהום מתחם שדה דב בתל-אביב ואף מציינים כי "קשה שלא לחשוד שהשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה אינם שיקולים מקצועיים כי אם רצון להכשיר את הבנייה במתחמים מזוהמים בPFAS- ובראשם אתר שדה דב".
מנגד, במשרד להגנ"ס הודפים את הטענות ומדגישים כי ערכי הסף לשיקום קרקעות מזוהמות ב-PFAS עודכנו אחרי עבודת מטה מקצועית שהחלה עוד לפני שהתגלה הזיהום בשדה דב וכללה סקר רגולציה בינלאומי ועדכון מודל סקר הסיכונים (IRBCA) לפי פרמטרים טוקסיקולוגיים עדכניים מהעולם, ובראשם הפרמטרים שאומצו באוסטרליה בשנת 2025.
עוד מציינים במשרד כי הערכים המעודכנים הם ערכי סף לשיקום קרקע שמטרתם להבטיח שבסוף תהליך השיקום לא נשקפת עוד סכנה לבריאות האדם והסביבה. העדכון הנוכחי מתמקד ב-4 מזהמי PFAS נפוצים ששימשו בעבר בקצפי כיבוי, ובמקביל ממשיכים במשרד להגנ"ס את העבודה המקצועית להרחבת הרשימה.

כתבות רלוונטיות:
במכתב שארגון אט"ד שלח למשרד להגנ"ס, הם דורשים כאמור לבטל את עדכון ערכי הסף לשיקום קרקעות מזוהמות ב-PFAS.
אט"ד מעלה שתי טענות מרכזיות, הראשונה היא שערכי הסף המעודכנים, מקלים הרבה יותר מאשר ערכי הסף שהיו בתוקף עד לעדכון וכי ניכר ש"נעשה מאמץ להביא להקלה בערכי הסף תוך התעלמות משיקולים של בריאות הציבור, היזהרות מונעת והגנה על מקורות המים של ישראל מפני זיהום". כמו כן מותחים באט"ד ביקורת על כך שהערכים נקבעו על סמך חוות דעת של חברת ייעוץ פרטית בלבד ובלי להתייעץ עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, ובראשם משרד הבריאות ורשות המים.
באט"ד טוענים עוד כי עיתוי פרסום ערכי הסף החדשים, זמן קצר לאחר שהתגלה זיהום PFAS במתחם שדה דב, מעלה חשד כבד לשיקולים זרים כיוון שלפי ההנחיות שהיו בתוקף לפני העדכון הקרקע בשדה דב הייתה מזוהמת ואילו לפי הערכים החדשים היא הנחשבת ללא מזוהמת.
במשרד להגנ"ס מסבירים שערכי הסף המעודכנים כוללים 4 מזהמי PFAS המאפיינים קצפי כיבוי אש שנעשה בהם שימוש בעבר. במקביל נמשכת העבודה המקצועית ובכוונת המשרד לעדכן בהמשך ערכי סף של עוד מזהמי PFAS.
לפי המשרד להגנ"ס, הרשימה העדכנית גובשה אחרי שחברת ייעוץ שהמשרד שכר ערכה סקר רגולציה שכלל כמה מדינות OECD (מדינות בארה"ב, גרמניה, אוסטרליה וקנדה). ערכי הסף המעודכנים חושבו לפי מודל IRBCA, מודל סקר סיכונים שבאמצעותו מחושבים ערכי הסף לכלל המזהמים.
בהקשר לעדכון ערכי הסף של PFAS, במשרד מדגישים כי לא אומצו ערכי הסף האוסטרלי, אלא שהמודל עודכן לפי הפרמטרים הטוקסיקולוגיים העדכניים שאומצו באוסטרליה בשנת 2025.
כזכור, בתחילת חודש פברואר הודיעו המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כי נמדדו חריגות של קבוצת המזהמים PFAS בקרקע ובמי התהום בשטח שדה התעופה הישן בתל-אביב – שדה דב. מקור הזיהום העיקרי הוא כנראה קצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש באימונים ותרגילים בתקופה ששדה דב עדיין שימש שדה תעופה.
מדוח שנערך עבור המשרד להגנ"ס ושכלל חקירה ראשונית לבחינת פוטנציאל זיהוםPFAS באתר שדה דב נמצאו חריגות PFAS בקרקע, במי התהום, וגם בשלוליות מים על פני הקרקע (קישור לדוח בסוף הכתבה).
בעקבות הזיהום שהתגלה, פרסם המשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם רמ"י, הנחיות מקצועיות מעודכנות ליזמים בנושא דיגום, חקירה ופינוי קרקעות מזוהמות משטח אתר שדה דב.
במקביל לפרסום מסמך ההנחיות, הודיע המשרד להגנ"ס כי הוא מקדם שורה של צעדים ממוקדים לטיפול בזיהום ה-PFAS שהתגלה בשדה דב, בהם: עדכון ערכי הסף למזהמי PFAS לצורך קביעת יעדי פינוי קרקע, האצת אישור תוכניות חקירת קרקע ואישורי פינוי לאתרי קצה מורשים וקידום מנגנון שיאפשר כניסה מהירה לשטח של החברה לשירותי איכות הסביבה לביצוע עבודות חקירה ושיקום בכמה מגרשים במקביל.
שדה דב נסגר בשנת 2019 ובשנים האחרונות בוצעו במתחם עבודות פירוק ופינוי תשתיות, במקביל לחקירה וטיפול בקרקעות מזוהמות. לפני כשנה הסתיימו עבודות השיקום של חלקים שונים במתחם, והמשרד להגנ"ס העניק אישור סופי שהקרקע נקייה. במקביל, רמ"י מכרה כבר חלק מהקרקעות ליזמי נדל"ן שנמצאים בהליכי תכנון מתקדמים והחלו לשווק דירות לציבור. לא ידוע אם גילוי המזהמים יעכב או ישנה את תוכניות הפיתוח.
איך קרה שחקירת הקרקעות המזוהמות ושיקומן הסתיים לשביעות רצונו של המשרד להגנ"ס, אך כעת התגלה זיהום PFAS? במשרד להגנ"ס מסבירים שבמהלך חקירת הקרקע ופעולות השיקום שנעשו בשדה דב בשנים האחרונות, למשרד עדיין לא הייתה מדיניות מחייבת בנוגע למזהמי PFAS בקרקעות, ולכן החומרים האלה לא נבדקו או טופלו.
בשנים האחרונות עלתה המודעות העולמית למזהמים מסוג PFAS, ורגולטורים בעולם החלו להסדיר את הטיפול בהם. בעקבות זאת, גם בישראל החלו את הטיפול בנושא, ובמסגרת הזו, בוצעו סקרים ארציים לבדיקת ריכוזי PFAS בקרקע ובמי התהום, במקומות בעלי פוטנציאל גבוה יותר להימצאות PFAS, בשל סוג הפעילות במקום.
עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין: "המהלך של שינוי ערכי הסף על-ידי המשרד להגנת הסביבה, הן באופן שבו הוא נעשה והן מבחינת התשתית המדעית הרעועה שעליה הוא התבסס, הוא לא פחות משערורייתי. הבחירה שלא להתייעץ עם משרד הבריאות ועם רשות המים, שני גופים שעמדתם קריטית בנושא כזה, אינה יכולה שלא להתפרש אלא כניסיון למדר אותם ולהסתיר מהם את המהלך ואת השלכותיו הקשות. קשה גם להתעלם מהקשר בין מהלך זה לבין הפרסום של המשרד להגנת הסביבה על אודות התגלותו של זיהום קרקע ב-PFAS בשדה דב רק בתחילת חודש פברואר. כאשר בוחנים את רמות הזיהום שנדגמו שם, מגלים שלפי ערכי הסף הקודמים הקרקע הספציפית הזו נחשבה מזוהמת וכעת במחי פרסום של הודעה אחת הפכה לבלתי מזוהמת. כמובן שעצם שינוי הערכים לא הופך את הקרקע לנקייה ולא מפחית כהוא זה מהסיכון לציבור אלא פשוט פוטר מהצורך לטפל בה. והינה קיבלנו שיעור חדש בדרך הזולה והקלה ביותר לטיפול בקרקע מזוהמת: פשוט לשנות את ערכי הסף".
המשרד להגנ"ס:
"המשרד להגנת הסביבה עדכן את ערכי הסף לשיקום קרקעות מזוהמות ב־PFAS במסגרת עבודת מטה מקצועית, המתבססת על סקר רגולציה בין־לאומי רחב ועל עדכון מודל סקר הסיכונים (IRBCA) בהתאם לפרמטרים טוקסיקולוגיים עדכניים מהעולם. במסגרת זו נבחנו גישות וערכים ממדינות OECD שונות, לרבות גרמניה, ארה"ב (ברמת המדינות), קנדה ואוסטרליה. יודגש כי המשרד לא אימץ ערכי סף של מדינה מסוימת, אלא עדכן את המתודולוגיה על בסיס הידע המדעי העדכני ביותר, ובכלל זה פרמטרים טוקסיקולוגיים שאומצו באוסטרליה בשנת 2025. הערכים המעודכנים מהווים ערכי סף לשיקום קרקע, אשר נועדו להבטיח כי בתום הליך השיקום לא ייוותר סיכון לבריאות האדם והסביבה וזאת בשונה מערכי התראה בלבד. עוד יודגש כי העדכון הנוכחי מתמקד בארבעה חומרים מרכזיים המאפיינים שימוש בקצפי כיבוי, לצד המשך עבודה מקצועית להרחבת ההתייחסות לחומרים נוספים בהמשך.
נדגיש כי בשנת 2025, בעקבות בחינה חוזרת של ערכי הסף בישראל למול ערכי סף במדינות ה-OECD, הובן שיש צורך בעדכון ערכי הסף משנת 2024. יצוין כי עדכונים תכופים של ערכי הסף לקבוצת מזהמי ה-PFAS הם שכיחים במדיניות ה-OECD כתוצאה משינוי בגישות חישוב לערכי הסף וכן כתוצאה ממחקרים חדשים העוסקים בהשפעות הבריאותיות של כל מזהם.
בישראל קצפי כיבוי הם הגורם העיקרי לזיהום PFAS הנמצאים במרבית האתרים החשודים בזיהום זה, שדות תעופה וחוות מכלי דלק. ערכי הסף המעודכנים, כוללים ארבעה מזהמי PFAS המאפיינים קצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש בעבר. גם כעת, המשרד ממשיך בביצוע סקר הרגולציה ובכוונת המשרד להרחיב ובהתאמה לעדכן בהמשך חומרי PFAS נוספים".
---
מסמכים רלוונטיים: