המשרד להגנת הסביבה פרסם גרסה שלישית ומעודכנת של נספח א' לטבלת העזר לערכי סף מבוססי סיכון בקרקע עבור תרכובות PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות Per- and polyfluoroalkyl substances). ערכי הסף שפורסמו תקפים החל מחודש מרץ 2026.

לעומת הגרסה הקודמת של נספח א' (גרסה 2) שפורסמה בסוף חודש דצמבר 2024 ושכללה 12 תרכובות PFAS, המסמך המעודכן כולל רק 4 תרכובות, 3 מהן הופיעו גם בגרסה הקודמת (2) ואחת נכללת לראשונה בטבלה. כמו כן שונו ערכי הסף של התרכובות.

המסמך הוא נספח לטבלת ערכי סף למזהמים בקרקע שלפיה נקבעים ערכי סף ראשוניים ומחמירים המגדירים את ריכוז המזהמים שלפיו קרקע נחשבת למזוהמת (ערכי VSL - Very Strict Level) כמו כן משמשת הטבלה כדי לקבוע ערכי מטרה לשיקום הקרקע המזוהמת על בסיס סיכון לאדם ולסביבה, לפי מתודולוגיית IRBCA. במסמך אפשר לבצע חיפושים וחיתוכים לפי שם, מספר או"ם, או משפחת מזהמים. נספח א' מתמקד בערכי סף של תרכובות PFAS בלבד והשימוש בו דומה.

הסיבה לעדכון נספח א' אינה ידועה, אך ייתכן שיש קשר לזיהום PFAS שהתגלה לפני כחודש וחצי במתחם שדה דב ושבעקבותיו המשרד להגנ"ס הודיע בין היתר כי יעדכן את ערכי הסף של תרכובות PFAS לצורך קביעת יעדי פינוי קרקע.

קישור לנספח המעודכן מופיע בסוף הכתבה.

------

עדכון מיום 22.03: המשרד להגנ"ס מסביר את השינוי. פירוט בהמשך הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. בעקבות הזיהום בשדה דב: עדכונים על PFAS מישראל, ומחו"ל, 22.2.2026
2. נמצאו מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, במתחם שדה דב, 5.2.2026
3. עדכון ערכי הסף למזהמים בקרקע, 22.12.2024
4. הנחיות חדשות לאיתור PFAS בדיגום קרקע מזוהמת, 22.7.2024
5. למידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

גרסה 3 לנספח א': רק 4 תרכובות PFAS

כאמור, הגרסה השלישית והמעודכנת של נספח א' כוללת רק 4 תרכובות PFAS, לעומת 12 תרכובות שנכללו בגרסה הקודמת של הנספח (גרסה 2).

3 מהתרכובות (PFHxS, PFOS ו-PFOA) הופיעו גם בגרסה 2 ועליהן נוספה תרכובת חדשה – PFHxA. כמו כן עודכנו ערכי הסף של התרכובות שהופיעו גם בגרסה 2.

הסיבה לעדכון רשימת תרכובות ה-PFAS המופיעות בנספח א' לא ידועה, אך ייתכן שיש קשר לזיהום PFAS שהתגלה לאחרונה בקרקע ובמי התהום במתחם שדה דב שבעקבותיו המשרד להגנ"ס הודיע בין השאר כי הוא יעדכן את ערכי הסף של תרכובות PFAS לצורך קביעת יעדי פינוי קרקע לצד פרסום מסמך הנחיות ועוד שורה של צעדים.

מהם מזהמי PFAS?

קבוצת המזהמים PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות) כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. בעשור האחרון גברה המודעות והצטברו הראיות המדעיות לכך שהחומרים האלה עלולים לגרום למגוון של מחלות, בהן סרטן ופגיעה במערכת החיסונית, בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, בהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד.

קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, בעיקר כיוון שבשתיים מהתרכובות בקבוצה (PFOA ,PFOS) שהוכחו כרעילות גם בחשיפה לריכוזים מזעריים, נעשה שימוש נרחב בקצפי כיבוי. קצפי הכיבוי גורמים לזיהום קרקע, מי תהום ומקורות מים לאחר אימונים ובדיקות של מערכות כיבוי.

------- עדכון מתאריך 22.03-----------

הערכים מבוססים על ערכי היעד שאומצו באוסטרליה

במשרד להגנ"ס מסבירים כי העדכון שפורסם (גרסה 3) כולל ערכי סף ל-4 מזהמי PFAS שהיו נפוצים בקצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש בעבר. ערכי הסף נקבעו כך שיתאימו לשיקום קרקעות המשמשות בין השאר למגורים ותעשייה וגם לרגישות ההידרולוגית של האתר.

עוד מציינים במשרד כי הערכים המעודכנים מבוססים על הערכים הטוקסיקולוגיים שאומצו באוסטרליה בשנת 2025 הכוללים ערכי יעד שנועדו להנחות את תהליכי שיקום הקרקע ולמנוע את הסיכונים הנובעים מחשיפה לזיהום PFAS.

לעומת זאת, העדכון הקודם של ערכי הסף של PFAS (גרסה 2 שפורסמה בסוף 2024) התבסס על הערכים הטוקסיקולוגיים של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב .(EPA) ואולם, ערכי הסף בארה"ב משמשים ערכי התרעה בלבד, נועדו לסייע בזיהוי פוטנציאל לזיהום ולבחינת הצורך לבצע סקרי סיכונים ואינם ערכי יעד לשיקום קרקע.

---

מסמכים רלוונטיים: