הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) של ארה"ב פרסמה לאחרונה עדכון להנחיות לסילוק והשמדת תרכובות PFAS וחומרים המכילים PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליותPer- and polyfluoroalkyl substances).

עיקר העדכון עוסק ב-3 שיטות זמינות ויעילות לטיפול בזיהוםPFAS : השמדה תרמית (שריפה), הטמנה באתרי פסולת מסוכנת והזרקה תת-קרקעית. המסמך מספק תמונת מצב של הידע המדעי העדכני שיש על שיטות אלה ולצד זה מזהה גם את פערי הידע שעדיין קיימים.

מטרתן של ההנחיות היא להציג מסגרת המאפשרת להעריך את הטכנולוגיות, לסייע בניתוח הבטיחות והיעילות של שיטות חדשות להשמדה ולסילוק של PFAS ולסייע למקבלי החלטות לבחור את השיטה המתאימה ביותר למאפייני הפסולת כדי למנוע עד כמה שאפשר זיהום PFAS.

לצד זה מדגישים במסמך כי הנחיות אלה אינן מחייבות, אלא נועדו לספק מסגרת להערכת שיטות טיפול ויסייעו לנתח את הבטיחות והיעילות של שיטות חדשות להשמדה ולסילוק של PFAS. בכוונת הסוכנות לעדכן מדי שנה את ההנחיות.

בישראל נושא זיהום ה-PFAS עלה לאחרונה לכותרות כשבמתחם שדה דב בתל-אביב התגלה זיהום PFAS בקרקע ובמי התהום, ובעקבות כך עדכון ערכי הסף לשיקום קרקע מזוהמות בתרכובות  PFAS שהתברר שהם מקלים מערכי הסף הקודמים ולכן עלו טענות כי הם נקבעו באופן לא מקצועי שמסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור וכי עיתוי פרסומם, לאחר שהתגלה זיהום ה-PFAS במתחם שדה דב, מעלה חשד לשיקולים זרים.

קישור למסמך ההנחיות המעודכן של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. האם שינו את ערכי הסף לזיהום PFAS כדי להקל על הבנייה?, 29.3.2026
2. בעקבות הזיהום בשדה דב: עדכונים על PFAS מהארץ והעולם, 22.2.2026
3. מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, בשדה דב בתל אביב, 05.02.2026
4. למידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

שיטות הטיפול: הזרקה תת-קרקעית, הטמנה, טיפול תרמי

ההנחיות המעודכנות שפרסמה הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב EPA בוחנות 3 שיטות לטיפול ב-PFAS או בחומרים המכילים PFAS. במסמך מודגש כי בהשוואה לשיטות טיפול אחרות, שימוש באחת מ-3 שיטות טיפול אלה מקטין את הסיכון לשחרור PFAS לסביבה.

הזרקה תת-קרקעית: ההזרקה נעשית באמצעות בארות הזרקה לפסולת תעשייתית שנבנות כך שהן מבודדות פסולת נוזלית בעומק רב מתחת לקרקע ובכך מבטיחות שמקורות מי שתייה תת-קרקעיים לא יזוהמו.

הטמנה באתרי פסולת מסוכנת מורשים: כשמדובר בפסולת המכילה ריכוזים גבוהים יחסית של PFAS כדאי להטמין אותה באתרים לפסולת מסוכנת כיוון שבאתרים אלה יש מערכות הנדסיות ונהלים מחמירים ביותר שמטרתם לצמצם עד כמה שאפשר שחרור PFAS מתשטיפים ומגזי מטמנה. הדבר חשוב בעיקר כשמדובר בסוגים מסוימים של חומרים המכילים PFAS שמתפרקים בקלות רבה יותר בתנאי הטמנה.

טיפול תרמי במתקנים מורשים לשריפת פסולת מסוכנת: לפי מחקרים עדכניים, מתקני טיפול תרמי מסוימים, כמו מתקנים לשריפת פסולת מסוכנת ומתקנים לשפעול פחם פעיל גרגרי (granular activated carbon reactivation unit), מסוגלים להשמיד PFAS ביעילות ולצמצם את שחרורו לסביבה.

הסוכנות להגנת הסביבה: מעודדים פיתוח שיטות טיפול חדשות

לצד שיטות טיפול אלה, ההנחיות המעודכנות סוקרות עוד שיטות טיפול ובוחנות אילו בדיקות ומחקרים דרושים כדי לשפר את שיטות הטיפול כדי להעמיק את ההבנה של טיפול ב-PFAS וכדי לצמצם את פערי הידע.

ב-EPA מציינים כי גופים פדרליים, חוקרים, מוסדות אקדמיים וחברות מהמגזר הפרטי מפתחים ובוחנים שיטות חדשות להשמדה ולסילוק של PFAS. הסוכנות להגנת הסביבה מעודדת גופים המפתחים טכנולוגיות לפרסם את נתוניהם לציבור כדי שיהיה אפשר לסקור ולבחון אותן ולהבטיח שהנתונים עומדים בסטנדרטים המקובלים.

בישראל: זיהום PFAS התגלה בשדה דב, ערכי הסף עודכנו

כזכור, בתחילת חודש פברואר הודיעו המשרד להגנ"ס ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כי נמדדו חריגות של קבוצת המזהמים PFAS בקרקע ובמי התהום בשטח שדה התעופה הישן בתל-אביב – שדה דב. מקור הזיהום העיקרי הוא כנראה קצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש באימונים ותרגילים בתקופה ששדה דב עדיין שימש שדה תעופה.

מדוח שנערך עבור המשרד להגנ"ס ושכלל חקירה ראשונית לבחינת פוטנציאל זיהוםPFAS  באתר שדה דב, נמצאו חריגות PFAS בקרקע, במי התהום, וגם בשלוליות מים על פני הקרקע.

בעקבות הזיהום שהתגלה, פרסם המשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם רמ"י, הנחיות מקצועיות מעודכנות ליזמים בנושא דיגום, חקירה ופינוי קרקעות מזוהמות משטח אתר שדה דב.

במקביל לפרסום מסמך ההנחיות, הודיע המשרד להגנ"ס כי הוא מקדם שורה של צעדים ממוקדים לטיפול בזיהום ה-PFAS שהתגלה בשדה דב שכללו בין השאר עדכון של ערכי הסף למזהמי PFAS לצורך קביעת יעדי פינוי קרקע.

ואכן, כמה שבועות לאחר מכן פרסם המשרד להגנ"ס גרסה שלישית ומעודכנת של ערכי סף מבוססי סיכון לשיקום קרקע מזוהמות בתרכובות PFAS.

הביקורת: ערכי סף מקלים שפורסמו בעיתוי תמוה

ואולם, החלטת המשרד להגנ"ס לעדכן את ערכי הסף של PFAS לשיקום קרקעות עוררה ביקורת מצד ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) בטענה שהערכים המעודכנים נקבעו באופן לא מקצועי שמסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור.

במכתב שאט"ד שלח למשרד להגנ"ס נטען כי ערכי הסף המעודכנים מקלים משמעותית בהשוואה לערכים הקודמים וכי הם נקבעו על סמך חוות דעת של חברת ייעוץ פרטית ובלי להתייעץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים, ובראשם משרד הבריאות ורשות המים.

נוסף על אלה העלה אט"ד גם תהיות לגבי עיתוי עדכון ערכי הסף והקשר לזיהום ה-PFAS שהתגלה בקרקעות ובמי התהום במתחם שדה דב כמה שבועות לפני כן: לפי ההנחיות שהיו בתוקף עד לעדכון, הקרקע בשדה דב נחשבה למזוהמת ואילו אחרי העדכון, הקרקע כבר אינה נחשבת למזוהמת.

רקע: מהם מזהמי PFAS?

קבוצת המזהמים PFAS (תרכובות פר-ופוליפלואורואלקיליות) כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. בעשור האחרון גברה המודעות והצטברו הראיות המדעיות לכך שהחומרים האלה עלולים לגרום למגוון של מחלות, בהן סרטן ופגיעה במערכת החיסונית, בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, בהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד.

קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, בעיקר כיוון שבשתיים מהתרכובות בקבוצה (PFOA ,PFOS) שהוכחו כרעילות גם בחשיפה לריכוזים מזעריים, נעשה שימוש נרחב בקצפי כיבוי. קצפי הכיבוי גורמים לזיהום קרקע, מי תהום ומקורות מים לאחר אימונים ובדיקות של מערכות כיבוי.

---

מסמכים רלוונטיים: